בעלי המוסר מפרשים את הפסוק: “צהר תעשה לתיבה” על המחסום שהאדם צריך לשים ללשונו המוציאה מילים – תיבות מהפה.
מובא בשם המגיד ממעזריטש הדורש לפי מידות התיבה: 300 אמה אורך = ש. 50 אמה רוחבה = נ. 30 אמה קומתה = ל.
ראשי תיבות ל.ש.נ = לשון, ומהלשון יוצאת “תיבה” = מילה
וכשם ש”תיבת נח”: הייתה חתומה בשמו של ה’ כך יחתום האדם את שם ה’ בפיו תמיד בכל “תיבה” שמוציא מפיו…
ויש המוסיפים על כך כי מבו”ל ראשי תיבות: מוות וחיים ביד לשון…
לשנ זה לא לשון הפירוש חסר את הוו שדרך אגב המילה לשון לא מופיעה בשום מקום בכתיב חסר אם תרצו לדעת את ההשלמה לפירוש עם וו אתם מוזמנים ליצור קשר