הם סיימו את השבעה, ועלו לקברו של האב, רבי נפתלי לנקרי זצ"ל, אברך כולל יקר מפז, תלמיד חכם ההוגה בתורה יומם ולילה, שהתגורר עם משפחתו בביתר עילית, ונפטר בשבוע שעבר לאחר התדרדרות ממושכת במצבו הבריאותי, כתוצאה ממחלת הסוכרת ומחלת הלב מהן סבל.
תשעה ילדים הותיר הרב לנקרי, שלושה מהם נישאו בחייו, אחד נוסף מתחתן בעוד שבעו וחצי בשעה טובה, ועוד חמישה בבית.
כשעלו על קברו של אביהם בסיום השבעה, הביא אתו החתן 'הפתעה'. הוא הביא את חליפת החתונה שלו, והזמנה מהודרת שהודפסה לכבוד החתונה.
את החליפה וההזמנה הניח הבן על קברו הטרי של אביו, ופרץ בבכי נורא. "אבא", הוא זעק, "אבא! רציתי שתראה אותי לבוש כמו חתן! אבא, רציתי שתחזיק ביד את ההזמנה לחתונה שלי, ידעתי שאולי לא תוכל להשתתף בה בגלל המצב שלך, אבל לפחות תחזיק את ההזמנה, תתרגש איתי לקראת החתונה שלי. אבל עכשיו נשאר לי רק הקבר שלך, אני לא יכול לראות את דמעות ההתרגשות שזולגות מעיניך כשאתה רואה את ההזמנה ואת החליפה. במקום זה אתה רואה את הדמעות של העצב והאבל הזולגות מהעיניים שלי, כשאני פוקד את הקבר שלך. קבר! במקום אבא יש לנו קבר…".
המשפחה לא נותרה אדישה לנוכח דברים המזעזעים של החתן, כולם, כל הנוכחים געו בבכי מטלטל, זעקות של כאב גדול החרידו את בית העלמין. כאב נורא על אדם יקר שבאנשים, שנלקח מהם לבלי שוב.
אבל אין להם זמן להצטער, אין להם זמן לבכות. הם חייבים להשלים את ההכנות האחרונות לקראת חתונתו של האח, אחד מבניו של הרב לנקרי זצ"ל, שמתחתן בעוד שבוע וחצי.
אין להם כלום, הוא מגיע לחתונה בידיים ריקות. המשפחה היתה כל כך עסוקה במצבו הקשה של האב שהיטלטל בין חיים למוות בתקופה האחרונה, אף אחד לא זכר בכלל שהחתונה מתקרבת. ההכנות נעשו בעצלתיים, ואין להם כסף להשלים אותן, עכשיו הם חייבים להתארגן לחתונה שמחה במיוחד, אין להם פנאי רגשי, אין להם כסף, הם חייבים עזרה!
כאן תצא הקריאה לכל מי שנחשף למקרה העצוב והכואב הזה, לפתוח את הלב, לפקוח את העיניים ולראות בצרתו של החתן היקרה לתרום ולסייע כל אחד כפי יכולתו ואפילו קצת מעבר ליכולת, כדי שנוכל לשאת עיניים למרום ולומר לאבינו שבשמים, אבא יקר, אנחנו עשינו כל מה שאנחנו יכולים כדי לשמח את האמא האלמנה ואת בנה החתן הזה שמתחתן בתוך האבל הכבד על פטירת אביו. עכשיו תורך לעשות את כל מה שאתה יכול – והוא יתברך, אין גבול ותכלית ליכולת המופלאה שלו.
