המנוח זצ"ל נולד בשנת תרצ"ד בעיר אוז'דא שבגבול מרוקו שם גדל בחינוך של תורה, ומגיל צעיר מאוד הרגיש אחריות על חינוך צעירי דורו לתורה ולמסורת ישראל. בשנת תשי"ב נישא לרעיתו הצדקנית מרת אנדריי ע"ה (נלב"ע בשנת תשנ"ז) באותם שנים התגורר בגייטסהד שבאנגליה, שם שקד על התורה בכל התקופה במסירות עילאית של עוני ומחסור בהיכל הישיבה יחד עם ידידו החברותא הרב אהרון שרביט זצ"ל, שם זכו ללידת בנם בכורם.
משם נקרא חזרה למרוקו והשתקע בעיר מקנס, במטרה לייסד מוסד לבנים במסגרת מוסדות "אוצר התורה" שהיו מכבר קיימים בערי מרוקו. מאותה תקופה התחיל חיבור עז שלו למוסדות אוצר התורה, קשר בל ינתק שנמשך עד סוף ימיו. במקנס זכה לקרבה יתירה אצל ראב"ד מקודש הגה"צ רבי רפאל ברוך טולידאנו זצוק"ל ולשימוש תלמידי חכמים, והתלווה לרבי ברוך זצוק"ל במסעותיו שהיה עושה ברחבי מרוקו להשפיע נגד הזרם של האליאנס שפעל באותם ימים להשפיל את לומדי התורה ולעודד את הצעירים ללכת ללמוד מקצועות חול, ובכך גם רח"ל להדרדר רוחנית. רבי רפאל ברוך זצוק"ל היה מראה לצעירים איך רבי יחיא זצ"ל מהווה דוגמא של בן תורה וכזה ראה וקדש, ומבקש מרבי יחיא זצ"ל שישפיע על הנוער בשפה הצרפתית ששלט בה היטב. כמו כן למד באותה תקופה עם בנו הגה"צ החסיד רבי יוסף טולידאנו זצוק"ל.
מהעיר מקנס השפיע רבות על צעירי הצאן לחינוך תורני על טהרת הקודש, בין היתר בעיר פאס ובהמשך בסמינר שנפתח באותם שנים בעיר טנג'ר, לצד הגה"צ רבי זושא וולטנר זצ"ל הגאון רבי יששכר מאיר זצוק"ל והגאון רבי מכלוף פחימה זצוק"ל, וכל זה למרות גילו הצעיר. ובכך נהיה לאחד מעמודי החינוך במרוקו.
בתחילת שנת תשכ"א נקרא ע"י ידידו הגדול (ולימים מחותנו, והרב הראשי וראב"ד מרוקו) הגאון רבי אהרן מונסוניגו זצוק"ל לבוא ולעמוד בראש סמינר לבנות בעיר הבירה קזבלנקה, סמינר שנוסד ע"י שליחי הרבי מחב"ד זי"ע כשכל מטרתו היתה לשמור על הגחלת היהודית של ילדי ובנות ישראל הנמצאים בנכר, כדי שימשיכו בדרך מסורת אבותינו בחינוך יהודי טהור. לימים סיפר בהתרגשות שבהגיעו למקום מנה הסמינר כ-30 בנות, ואחרי שהשקיע רוחו ונשמתו במסירות עצומה, לקראת סוף שנת תשכ"ז מספר התלמידות עבר את ה-300 בנות. בהמשך הפקיד את המקום בידי הגאון רבי דוד בוסקילה זצ"ל שהמשיך רבות בשנים בהעמדת תלמידים במוסד זה.
ידוע היה כפעיל נמרץ וזריז במלאכתו, נוסע ממקום למקום כדי לפתוח עוד מוסד חינוך יהודי כדי לשמר את החינוך אצל הצעירים.
בשנת תשי"ד אירע שרצה לנסוע מצרפת למרוקו ולא היה באפשרותו לשלם הרבה, רכש לו ולרעיתו כרטיסים על סיפון הספינה. התברר שעל הספינה היה גם הגה"ק סידנא בבא סאלי זיע"א, כאשר הבחין ברבי יחיא שהיה אברך ורעיתו מתאכסנים על הסיפון בתת תנאים, קרא לשמשו ונתן בידו מפתחות חדרו האישי וציוה עליו למוסרם לאברך בלי להודיעו שזה חדרו שלו, באומרו שלא נאה ולא צנוע שבן תורה ובת ישראל ישהו בתנאים שכאלו. כשניסה רבי יחיא זצ"ל בירידתו מן הספינה לברר מי מסר לו את מקום לינתו, רק לאחר שהפציר רבות, גילה לו שכך הורה סידנא בבא סאלי זצוק"ל, מאז נוצרו קשרי ידידות וקירבה עם הרה"ק בבא סאלי זיע"א כשמידי תקופה היה פוקד את ביתו שבנתיבות וזוכה לברכותיו, קשר שהתעצם עם השנים, ונמשך מאוחר יותר גם עם נכדו האדמו"ר רבי אלעזר זצוק"ל ויבדלחט"א אדמו"ר רבי דוד חי אבוחצירא שליט"א.
בקיץ תשכ"ז עבר עם משפחתו לצרפת, ובהגיעו לפריז מיד נטל על שכמו לרומם את מצב החינוך, באותם שנים חלה עלייה גדולה ממרוקו לארץ ישראל ולקנדה, ומשפחות רבות באו להשתקע גם בצרפת. לקראת שנת הלימודים תשכ"ח הקים ביחד עם ידידו מנוער רבי יוסף אליהו שרביט זצ"ל (מחבר סידור המפורסם "פתח אליהו" בקרב יהודי צרפת) בית הספר "אוצר התורה" בעיר סרסל, עם 18 תלמידים.
שנה לאחר מכן ביקשוהו לבוא לעמוד בהנהלת בית הספר הוותיק "עקיבא" בעיר שטרסבורג, שם ניהל מלחמות חורמה נגד אנשי דלא מעלי שונאי תורה שביקשו לחרפו ולגדפו תדיר, וסמכו עליו הגאב"ד רבי אברהם דוד הורוויץ זצוק"ל ויבדלחט"א רבי שמואל עקיבא יפה שלזינגר שליט"א ורבי גבריאל איטח שליט"א שעודדו אותו וחיזקו אותו במלאכת שמים. בשמונת השנים שהיה שם, הוא המשיך לשמור על קשר הדוק עם ידידו הרב שרביט זצ"ל בכל פרט הנעשה במוסד שבסרסיל, ובתוכניות הפיתוח של המוסדות בערים אחרות ברחבי צרפת. בהמשך הצטרף להנהלה הגאון המנוח רבי אברהם אלחדד זצ"ל, שנפטר שנה שעברה.
בהמשך נפתחו עוד בתי ספר בעיר 'קרטיי' ובפריז ובעיר 'טולוז' ושאר מקומות, ובהנהלתו ביד רמה שגשגו המוסדות באופן יוצא מן הכלל, ובתוך זמן קצר היו לבתי ספר העיקריים והבולטים בערי צרפת שבהם התחנכו מאוד רבות של תלמידים לאורך השנים, ורבים מהם צמחו למשפחות של תורה, אודות למסירותו הגדולה של רבי יחיא זצ"ל.
עמד בקשרים הדוקים עם גדולי התורה והכל החליט ועשה על פיהם, ובניהם הגאון רבי משה סאלאוויציק זצוק"ל מציריך עמו היה מתייעץ בכל צעד ושעל, ואחרי פטירתו היה נועד עם גאב"ד גייטסהד הגר"ב ראקוב זצוק"ל. גם עם מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל עמד בקשר קרוב, וזכה שמרן זצ"ל הגיע לצרפת והשתתף בחנוכת בית הספר וזכה לארחו בביתו כשבוע ימים. כמו כן היה לידידו הקרוב של רבה של צרפת הגאון רבי יוסף חיים סיטרוק זצ"ל אשר יחד הביאו למהפכת היהדות בצרפת.
לקראת שנת תשל"ט יסד את ישיבת "גור אריה" בכפר ליד פריז, שכלל בית ספר לבנים ברמה גבוהה עם פנימיה, וכולל אברכים מצויינים עם קבוצת בני עליה שבאו לדור סמוך לישיבה, והעמיד גרעין של תלמידי חכמים מובהקים בניהם הגאון רבי מסעוד חמו זצוק"ל יבדלחט"א הגאון רבי יעקב קרביץ שליט"א, הגאון רבי זאב פפרמן שליט"א, הגאון רבי צבי פערל שליט"א מלייקוד תלמיד מובהק של ראש הישיבה רבי שניאור קוטלר זצוק"ל, שכולם נודעו בהמשך כגדולי מרביצי התורה וההלכה ביהדות צרפת. עם השנים הכולל הועתק לעיר "קרטיי" ונהיה לאחד הכוללים החשובים והמבוקשים, ושם ניצב ועומד עד עצם היום הזה בראשותו של הגאון רבי זאב פפרמן שליט"א.
לפני כ-15 שנים, אחרי שנישא בזיוו"ש, זכה להעתיק את דירתו לירושלים עיה"ק, והשתקע בשכונת רמות.
זכה לגדל את ילדיו בהיכלי התורה ובבית יעקב וכל בניו לימודי ה', והיה למחותנם של רבה של מרוקו הגאון רבי אהרון מונסוניגו זצ"ל ושל מקים עולה של תורה בעיר מרסיי הגה"צ רבי יעקב קאהן זצ"ל.
בחייו נקטף בדמי ימיו בנו מחמדו הגאון רבי בנימין זצ"ל מטובי הלומדים בבית מדרש גבוה דלייקוד. בזמנו רבי בנימין זצ"ל נעתר לבקשת אביו לחזור אל מדינת צרפת לכתת רגליו לקרב לבות אחינו בני ישראל לתורה וקיומה. ובאמת הצליח ה' בידו ופעל רבות באופן נפלא מאד, ועשה מהפכה של ממש בזמן קצר, כשהרבה נהפכו בזכותו לבני תורה של ממש וכמה מהם יצא שמם לתהילה במבצרי התורה באירופה ובארה"ב. גם כשחזר להמשך לימודיו בכולל בליקווד, המשיך בעבודת הקודש בקירוב כשהיה מכתת רגליו כל יום למרחקים למסור שיעורים ולקרב אחיו הטועים בניו יורק. לדאבון לב נגדע באיבו בתאונת דרכים מחרידה.
לפני כ-5 שנים הוציא לאור ספר שכתב בשפה הצרפתית בשם "האופקים תמיד חדשים" פרקי זכרונות חייו ויומן מקיף מכל תחנות חייו ופעילותו הגדולה בתחום החינוך במרוקו ובצרפת, בו נלוו מסמכים ותמונות המתארים את גודל פעילותו באותן השנים.
בשנתיים האחרונות נחלש מצב בריאותו, ולפני כארבעה חודשים, ישב שוב בעמק הבכא על בנו בכורו הגאון הצדיק רבי אריאל זצ"ל שנפטר אחרי מחלה קשה, בנו ניהל את מוסדות "אוצר התורה" בפריז ברובע ה-13 אחרי שאביו עזב את צרפת. מאז התדרדר מצבו עד שבמוצאי שבת הובהל לבית החולים "מעייני הישועה" שם החזיר את נשמתו לבוראו.
הותיר אחריו משפחה עניפה לשם ולתפארת, את רעייתו בזוו"ש הרבנית תחי', חתנו הגדול הגאון רבי משה האוזי שליט"א מראשי ישיבת "כתר שלמה" וכולל "אוהל נפתלי" בבני ברק, בניו הגאונים רבי יואל שליט"א מגדולי מרביצי התורה בעיר לייקוד, הגאון רבי יוסי שליט"א נשיא כולל אברכים ד'קרטיי הגאון רבי ראובן שליט"א מאוצר התורה ד'קרטיי, הגאון רבי אליעזר שליט"א מרבני שכונת רמות, נכדים, נינים ובני נינים, המבכים מרה יחד עם אלפי תלמידיו ומעריציו את פטירתו.
בהלוויתו רבת היגון שיצאה מביתו בשכונת רמות 06 ובה השתתפו מאות ממכיריו ומוקיריו, הספידוהו תמרורים גדולי תורה ובני משפחתו, בניהם הגאון רבי יהודה שמואל שליט"א ראש ישיבת "כתר שלמה", הגאון רבי משה קאופמן שליט"א ראש כולל "נחלת אברהם" בני ברק, הגאון רבי דוד אברהם ראש ישיבת "בנין אב", נכדו הרב שושן שליט"א ושלושת בניו, כולם תיארו את מעלתו וגדלותו בפועלו הרם למען יהדות צרפת, ומידותיו התרומיות ומאור פניו בין אדם לחבירו לאות ולמופת.
במשך כל ימי השבעה הגיעו גדולי ראשי הישיבות, אנשי חינוך דגולים, רבנים חשובים ועמך בית ישראל מהארץ ומחו"ל כדי להעלות על נס את הדמות הגדולה והנדירה בתחום החינוך שזכתה להקים דורות של בתים בדרך היהדות, התורה והמצוות ברחבי העולם כולו.
בבית הכנסת "מאורות משה" בשכונת רמות בירושלים, התקיים עצרת מספד והתעוררות שם נשאו דברים, מרן הראש"ל הגאון רבי שלמה משה עמאר רבה של ירושלים, הגאון רבי יצחק אזרחי מר"י ישיבת מיר, הרה"ג ר' יוסף מונסוניגו בנו של מחותנו רבה של מרוקו, בנו הרה"ג ר' יואל אמוייל, והרב מיכאל סמון.
ת.נ.צ.ב.ה.
