איך אפשר להסביר לתינוקת בת שנה שאמא לא תשוב יותר???

יש רגעים בחיים, שאי אפשר להיוותר אדישים למולם. כשהתינוקת הקטנה, היתומה הטריה, חזרה מהמעון בעיצומם של ימי השבעה, הסתובבה בבית והחל לחפש את אמא. כשהיא זוחלת על הרצפה, עיניה חיפשו את אמא. אמא שהייתה, ולא תשוב יותר לעולם. אמא שהסתלקה למנוחות, מותירה משפחה שלימה באבל.

זה קרה בליל תענית אסתר. לאחר שנה וחצי של מחלה קשה והזדככות בייסורים קשים ומרים, נגזרה הגזירה והסתלקה לבית עולמה האשה הצעירה מרת תהילה זרביב ע"ה, שחלתה במחלה קשה ובגיל 33 השיבה נשמתה ליוצרה כשהיא מותירה בביתה את בעלה וארבעה יתומים קטנים, כשהגדול בן 8 והקטנה כבת שנה בלבד.

הקהילה החרדית בבית שמש בזעזוע עמוק, שם התפללו בשנה האחרונה לרפואתה השלימה, וקיוו כי יתרחש נס שישיב את האם הצעירה מבית החולים לביתה.

לאורך כל תקופת מחלתה, החזיקה המנוחה ע"ה באמונה תמימה, כי תזכה לנס ותשוב לחיק משפחתה, לגדל את ילדיה הרכים. "אני יזכה לנס" הייתה מרבה להרגיע את סובביה, למרות שהרופאים לא בישרו טובות. היא לא נתנה לייאוש להתפשט בה לרגע האחד, ולמרות הממצאים המדאיגים, המשיכה להחזיק באמונה. בשכך, גם ילדיה לא ידעו אודות חומרת מצבה וסברו כי "אמא לא מרגישה טוב", כשהם כלל לא משערים לעצמם שאמם נמצאת בסכנת חיים ממשית.

טרדגיה מזעזעת בבית שמש: ארבעת יתומיה הרכים של מרת תהילה זרביב ע"ה>>>

למרות המחלה הקשה, המשיכה להרבות במעשי חסד כבירים, והייתה גומלת חסדים עם הבריות, כשהיא נזהרת בעצמה שלא ליהנות ממעשי חסד ומצדקה, גם בחודשים האחרונים לחייה כשבבית לא הייתה פרוטה לפורטה.

כאמור, ביום שני האחרון, היא הובהלה לבית החולים בפעם האחרונה, כשהיא מעורפלת הכרה, ובליל תענית אסתר השיבה נשמתה המזוככת בייסורים, לקול בכיותיהם של בני המשפחה כולה, שכה התפללו עליה וקיוו עד לרגע האחרון שיתרחש הנס.

בהלוויה רווית יגון, העלו הרבנים שליט"א המכירים את המקרה, את הצורך הדחוף והמיידי להתגייס לעזרת המשפחה, שבמשך השנה וחצי האחרונות מאז חלתה האם, הבית אינו מתפקד כמו שצריך מבחינה כלכלית, ותקופת מחלתה שהחלה בסמוך ללידת התינוק כשמהלידה האם ע"ה לא יכולה הייתה לעבוד נתנו את אותותיהם על בני הבית כולו, וכעת שנגזרה הגזירה ישנו חיוב לסייע למשפחה לצלוח את התקופה הקרובה.

לצורך כך הוקמה קרן ב"ועד הרבנים" והציבור נקרא לסייע לארבעת היתומים, להעמיד את המשפחה על דרך המלך ולקיים את צוואתה האחרונה של המנוחה, שביקשה לדאוג לבעלה שימשיך לשקוד על דלתי התורה ולהוציא היתר הוראה, ולילדיה הרכים שלא ידעו מחסור.

מה נענה לתינוקת הקטנה ששואלת איפה אמא? את אמא לא נוכל להחזיר, אך נוכל להרים את המשפחה>>>