צוואת האדמו”ר מביאלא: בחירת ה’ממשיך’, אחדות – ולא להטריח את הציבור

טיוטת הצוואה של כ”ק האדמו”ר מביאלא זצוק”ל, נחשפה. מדובר בעותק לא חתום, וייתכן שיהיו שינויים בגירסה הסופית של הצוואה, שתוצג לחסידים ביום חמישי הקרוב, בסיום ימי השבעה על הסתלקותו.

‘חדשות JDN’ עם הסעיפים המרכזיים של הצוואה, העוסקים כמובן בשאלת ה’ממשיך’, ומי ינהיג את עדת החסידים – אך יש סעיפים חשובים המלמדים רבות על אופיו וסדר הנהגתו של הרבי זצוק”ל, כולל בקשת מחילה, והנחיות שלא להטריח את הציבור.

• ראשית דבר, אבקש מחילה וסליחה מכל מי שציערתי אותו, או שנגרם לו צער מחמתי. ואני לא רציתי ולא עלה על רעיוני לצער לשום אדם חלילה, וחוששני שמא נגרם ונעשה איזה צער למאן דהוא. על כן אבקשה נא מאוד לסלוח ולמחול לי על הכל, ויען ויאמר סלחתי, הן אם היה מהדברים הנוגעים אל הגוף או בממון, והן בדברים הנוגעים אל הנשמה.
• אבקש מכל אנ”ש שיחי’ להתמיד בלימוד תורה הקדושה, שמבואר בזוהר הקדוש שעל ידי לימוד התורה אפשר להתקדש יותר מכל שאר דברים.
• גם להיות באחדות, ושכל אחד ואחד ידרוש בשלום חבירו. ולדבר בלשון נקיה ונימוס. ומבואר בסה”ק ערבי נחל שאם אין מדברים בלשון נקיה, אין עוזר התורה ותפילה ועבודת השם יתברך לנפשו, ואין כאן מקום להאריך בזה. – ועל כל פנים נכשלים בזה רחמנא ליצלן, באי ידיעת חשיבות הענין, אף שהיא גמרא ערוכה בפרק קמא דפסחים.
• גם לעסוק בגמילות חסדים, בפרט בין אדם לחבירו, במילים ובשפה יפה ובעזרה בפועל, בכל מה שיכולים בגופם ובממונם. כי אין לנו אלא דברי חכמים, שהורו לנו: “מה יעשה אדם וינצל מחבלו של משיח, יעסוק בתורה ובגמילות חסדים”, שזו העצה היחידה בידינו להתקיים בזמנים קשים הללו.

בשלב זה עובר הרבי זצוק”ל להדריך בנוגע להמשך הנהגת קהל החסידים:

• בענין ההנהגה. הנה הודות להשם יתברך בני היקרים שליט”א כולם אהובים כולם ברורים ברוכי ה’, וכולם שווים לפני לטובה. – אבל למינוי ההנהגה צריך ענינים מיוחדים הנצרכים לנהל עדת ישורון. וגם יש בזה עבדות קשה ולא שררה, כמו שמפורש בגמרא: “כמדומין אתם ששררה אני נותן לכם עבדות אני נותן לכם, שנאמר “וידברו אליו לאמר אם היום תהיה עבד לעם הזה”.
• ובזה ממנה אני את בני מוהר”ר יצחק יוסף דוב שליט”א להנהיג העדה הקדושה, לאורך ימים ושנים טובות. ואני בטוח בעהי”ת, ובזכות אבותי הקדושים זיעועכ”י, שישפיע לכם ברוחניות ובגשמיות, ובכל הענינים לטובה.
• ואקוה מאד שבני שיחי’ ונכדי שיחי’ לא יקפידו עלי שאני עושה זאת, כפי שאני מכירם היטב, לטובתם. שהרי צריכים להעמיד איש על העדה, מי שראוי לזה, ויכול לסבול ייסורים של הנהגה, והוא ב”ה ראוי לזה מכל הבחינות.

הרבי עובר להדריך את בנו כיצד להנהיג את הציבור:

• אך זאת אבקשה מאת בני הנ”ל בסדר ההנהגה, שלא להאריך בתפילה עם הציבור, ושלא להטריח על הציבור. כי אולי בשנים קדמוניות היו מאריכים הרבה בתפילה ובכוונות וכו’, אבל בזמנינו זה נופל כטורח גדול על הציבור, וההפסקים הארוכים של הציבור במה שצריכים להמתין על הרבי, עד שגומר תפילתו. – מוציא אותם מרצף התפילה, ומחפשים עיסוקים אחרים, ובאים לידי פטפוטים שונים וכו’, ומפסידים בזה חשיבות כח הציבור. וברצוני מאד שתתקיים התפילה בציבור כראוי וכיאות, ושלא ידברו כלל בעת התפילה, כי גדול כח התפילה בציבור עד מאד, שאפילו תפילה פחותה מאד, כשהיא בציבור יש בכוחה לבקוע רקיעים.
• עוד אבקש בענין סדר ההנהגה, להשתדל להקפיד על שמירת הזמנים, ועל זמני התפילה. כי איחור הזמנים מביא את הציבור לביטול תורה, וגורם לשריפת הזמן לריק. ואם בדורות שלפנינו היו מתאחרים בזמן התפילה, הרי הם היו עוסקים הרבה בתורה ובהכנות דרבה לתפילה. אבל בזמנינו זה יביא רק להעביר הזמן בלא כלום. ויש להשתדל מאד להקפיד בשמירת הזמנים, שלא ילך זמן יקר לאיבוד.

הרבי מבקש בחלק זה של הצוואה מבניו האחרים, מנכדיו ומכל קהל החסידים, לא לערער על ה’ממשיך’:

• וכאשר ידוע השטן מתגבר מאד בעתים הללו, להצית ולהתסיס אש המחלוקת, ובפרט במצבים של הזדמנויות שכאלו, מוצא היצר מקום נרחב להזריע חלילה פירוד ומחלוקת. כאשר כבר רמז בזה אא”ז הסבא קדישא מביאלא זצוקללה”ה זיע”א בצוואתו הקדושה כמה פעמים, עיין שם היטב.
• על כן אבקשה נא במאוד, שלא להניח בזה שום מקום פתח של פירוד או מחלוקת חלילה וחלילה, אלא יחיו כולם יחדיו באהבה ורעות בשלום ובשלוה והשקט ובנחת, ולא יפריעו חס ושלום בהנהגת בני הנ”ל הנבחר לזה. ובני הגה”צ הוא ירא אלקים מנעוריו, ותפילתו תקובל בעבורכם לפני השם בעת הצורך. ובטוחני בעזהי”ת שישכיל בהנהגת העדה על  דרך האמת הישר והטוב, ולפעול עבורכם כל צרכיכם ברוחניות ובגשמיות לטובה, ולהנחותכם בדרך אמת.
• ומי שאינו מרוצה, במקום המחלוקת ילך נא מאנ”ש להיכן שלבו חפץ. וזאת עדיף מאשר יישאר בין אנ”ש ויעורר מחלוקת וטענות ותלונות ואי שביעות רצון. והסטרא אחרא יש לו אנשים בכל עדה שגורמים למחלוקת, ולכן עדיף שאלו ילכו מאיתנו אם אינם מרוצים וכדומה.
• ובפרט הנכדים מסיתים את אבותיהם. ואף שבטוח אני שאין זה לטובת שאר בני שיחי’, שאין בהם כל הסגולות הנצרכים לזה. – אף שכמובן אינני ממעט ח”ו מכבודם כאמור לעיל. וכמו שלא כל אחד יכול להיות ‘חזן’ וכדומה, ואין בזה חיסרון כלל.
• וזאת למודעי, אשר ידוע בספרי קודש, שנגרם צער גדול מאד לנשמה למעלה, ממה שמתעורר מחלוקת ומדנים או מריבות בין הצאצאים והתלמידים, שזה מצער ומכאיב מאד לאבות למעלה. והוא הדבר הקשה ביותר עבורם, והמפריע והמטריד ביותר את מנוחתם עליון, שהרי יגרום בזה צער ועגמת נפש לכל אבותינו ורבותינו הקדושים זצוקללה”ה.
• על כן יש להיזהר בזה עד מאד, להרחיק ולהתרחק מכל מצה ומריבה ופירוד עד קצה האחרון. והסטרא אחרא מכניס בכל עדה אנשים כאלו שחיותם היא מן הריב ומחלוקת, ובטוחני שאם רוב העולם לא יעזרו להם לא יוכלו לקלקל.
• ולכן אין להיפרד חלילה, ושלא להפריד העדה בשום אופן, או להתפלג לכמה כיתות כאשר מצוי בזמנינו, כי זה טעות, כאשר רמז בזה זקני הק’ שם בצוואתו, שזה ממעשה שטן “כי הוא בין אחים יפריא” עיש”ה. – רק כולם יחדיו יתחברו וייעשו כולם אגודה אחת, בשבט אחד באהבה ואחדות ושלום וריעות כאיש אחד בלב אחד.
• ואם מי מאנ”ש שיחי’ אינו מרוצה, ימצא לו מקום אחר, לא על ידי פילוג המחנה וחלוקת העדה חלילה, ויזהר מאד שלא יתחיל במריבות ומחלוקת בין אנ”ש שיחי’.
• בתי החסידים של ביאלא בכל אתר ואתר, ללא יוצא מן הכלל, יהיו שייכים כולם ל”מוסדות ביאלא”, ויהיו כולם נתונים תחת מרות אחת, ולא לחלקם כגופים נפרדים בפני עצמם. ולמנות את בני שיחלט”א בין חברי העמותה.

הרבי פונה בבקשה מיוחדת אל אחיינו, הפוסק הנודע רבי שמחה רבינוביץ שליט”א, בעל ה’פסקי תשובות’, ומבקש לא יהפוך לאדמו”ר:

• עוד אבקשה נא את ידינ”פ ב”א מוהר”ר שמחה שליט”א, לעמוד איתן שלא להניח התעוררות השטן למחלוקת בהזדמנויות כאלה, כאשר בקשתי שטוחה ומפורשת כאן, ולפעמים מנסים גורמים אחרים מבית ומחוץ לחרחר בכל האפשרות איזה ריב ומחלוקת, ולהפריד החבילה חלילה. ויישאר במשמרתו בקודש בתפקיד רב ומו”ץ לבני ישראל כדרכו הרמה. ולא להניח לערב הצלחתו היפה בשבט ההנהגה. – ובזאת מובטח שיעלה ויצליח מאד, וישמח בחלקו וישמח את ישראל לאוי”ט בספריו היקרים. ואם אזכה אמליץ טוב עבורך במיוחד, להצלחה ברוחניות ובגשמיות, ולנחת מכל יוצאי חלציך שיחיו.
• ויידע באמת שיצליח ברבנות, ואין לו כל תועלת להנהיג. ויידע נאמנה שאין כוונת הרוצים בו לשמים, רק להרבות מחלוקת ומריבות, ואין ענין זה לטובתו.
• (והגם שכתב לי מכתב שלא יעשה זאת. – במקום שיש מסיתים ובעלי מחלוקת שטוענים שכוונתם לשמים וכו’, ומוצאים החסרונות באחרים וכו’, הוא נסיון גדול בפרט בזמן הזה).

האדמו”ר זצוק”ל מבקש לסיום להדפיס את ספריו, ומסיים בברכה:

• אבקשה נא להשתדל בהדפסת הספרים והכתבים, שעדיין לא הודפסו. ושאר כל הדברים שבכתב יד, להוציאם כולם לאור עולם. ויהיה כל ענין הכתבים והספרים והדפסתם וכו’, הכל תחת אחריותו והנהגתו של בני הנ”ל מוהר”ר יצחק יוסף דוב שליט”א, וככל אשר יאמר לכם כן תעשו.
• ואסיים כדרך שאמרו בפרק קמא דברכות: “מי ששכן את שמו בבית הזה, הוא ישכין ביניכם אהבה ואחוה ושלום וריעות”. ושתזכו להתעלות בגשמיות וברוחניות, ולחנך הילדים בדרך ה’. ולהקפיד מאד במה שציוה כ”ק אאמו”ר זצוקללה”ה שבדורות הללו העיקר הוא תיקון המידות ובשמירת ברית קודש. – כן יהיה ה’ בעזרכם עדי ביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן.

כאמור, ביום חמישי הקרוב, יציגו ככל הנראה את הצוואה החתומה בפני החסידים.