מה הקשר בין התפילין שנפלו למרק, והקניידלך שנאפו בתנור?

מומחה הכשרות הנודע הרב יוחנן רייכמן משתף אותנו על חשיבה אנליטית מקיפה, ויצירתיות מבריקה, במתן מענה ופתרונות על שאלות ובעיות הלכתיות מצויות.

רבים וטובים יוצאים לנפוש בבתי מלון, בתי הארחה, צימרים ועוד בארץ ובעולם בימי בין הזמנים, וברור כשמש שמבקשים לנפוש כהלכה ללא פשרות, ולא להכשל חלילה.

כדי לסבר את האוזן ולהטעים את הדברים לכלל הציבור אשר אינו מודע דיו למורכבות הנושא, אבקש להנגיש בקצירת האומר את הבעיות והמכשולות אשר עלולים חלילה להיווצר באי ניהול מערכת כשרות תקינה, ולהעניק לציבור מודעות והבנה בנושא חשוב זה. הן בימות החול והן בשבתות וחגים.

רבנים צעירים רבים באותה תקופה עשו מאמצים אדירים להתקבל לבית הוראתו של הגאון האדיר המהרש״ם מבערז׳אן זצוק״ל מגדולי פוסקי הדורות, להורות לישראל את הדרך ילכון בה ואת המעשה אשר יעשון,

ביום מן הימים אשה אחת הגיעה ובפיה שאלה הלכתית, וכך סיפרה, בעלה חזר הביתה מתפילת שחרית בבית הכנסת ובעברו במטבח ליד סיר החלב הרותח התפילין שהחזיק בידיו נפלו לתוך הסיר, והיות ותפילין עשויים מעור של בהמה כשרה נפשה בשאלתה האם החלב נאסר בשתיה באיסור בשר וחלב?

בבת שחוק עלה על שפתותיהם של הרבנים הצעירים, עור התפילין כבר מזמן אין דינם כבשר כלל והגיבו בזלזול לשאלתה, הגאון הגדול פנה בנימה רצינית אל האשה ושאלה האם התפילין שנפלו לסיר החלב היו של ראש או של יד? והפליאה גבר על פניהם של הרבנים יושבי על מדין מדוע מתעניין הגאון וחוקר בשאלה זו שאין ממש לשיטתם,

ואז פנה אליהם הגאון הפוסק ואמר צורבים יקרים אאלפכם בינה, לא כך מורים הלכה לעם בני ישראל, אלא יש צורך להקיף בכל נדון את כל הצדדים בד׳ חלקי השו״ע, הרי זיעה דבוקה בתפיליו של כל יהודי בדרך הטבע, ובפרט בתפילה בהתלהבות, ולהלכה זיעת הגוף מסוכנת באכילה, וזיעת הפנים אינה מסוכנת, אם היו הן התפילין של יד שנפלו לסיר ייתכן שהחלב אסור בשתיה, ואם תפילין של ראש היו הרי שהחלב מותר בשתיה. כך מורים הוראה בישראל.

אשמח לשתף אתכם בשאלה הלכתית מענינת שזה עתה אנה השם לידי, בשבת קודש נחמו בבית המלון בבולגריה בו הנני משמש בס״ד כהרב המכשיר לתקופת בין הזמנים, למרות שהנני עוסק בתחום הכשרות זה יותר משני עשורים עוד לא קרה לי מקרה כזה.

יום חמישי השף מכין קניידלאך למרק של שבת וכשנכח לראות שאין להבת גז פנויה לבשלם החליט לאפות אותם בתנור, פרס אותם על גבי תבנית עם ניר אפיה והכניסם לתנור, עד כאן הכל תקין, בליל שבת בזמן התפילה חנן אותי הקב״ה
והבנתי שבעיה הלכתית עומדת בפניי כעת, ובטח אתם כמהים לשמוע מה כבר יכול להיות בקניידלאך אפויים, אצתי רצתי למטבח ביקשתי מהשף יהודי חרדי שומר תו״מ לעצור שניה מההכנות בהגשת סעודת השבת ולקחתיו הצידה ואמרתי לו ראה, לכאורה אסור להניח הקניידלאך בצלחות ואחר כך למזוג את המרק היות ויש איסור בישול אחר אפיה וקניידלאך אלו נאפו ולא התבשלו, והוריתי לו למזוג קודם המרק עם מצקת (כלי שני) לצלחת (כלי שלישי) ורק אז להניח הקניידלאך בצלחת המרק.

תלי״ת זכיתי בשמירה מן השמים לא להכשל ולא להכשיל חלילה.

וכך הקרה לפני השם יתברך שוב אתגר הלכתי מעניין, כאשר השף פונה אלי במוצ״ש בהכנת סעודת מלוה מלכה חלבית לאורחי המלון, ומבקש להכין מרק בצל בסיר בשרי, (כאן המקום להתריע בקול שלא ייתכן לעסוק במקצוע הכשרות כשחסרים ידע והבנה בתחום הקולינריה, במונחים קולינריים, ברכיבי המאכלים ועוד, אחרת המכשולים רבים כידוע.) כמובן הבצל נחתך בסכין פרווה והמרק יהיה פרווה, אבל כידוע לכל שמרק בצל נאכלת יחד עם פתיתי גבינה צהובה כך מקובל, שאלתי אותו כיצד אתה רוצה לבשל מרק בצל בסיר בשרי כשיאכלו את המרק עם גבינה צהובה?

אבל אין לי סיר חלבי! אמר,

נו אם אין אז מותר? יש תורה! אמרתי,

וכשראיתיו מבואס אמרתי לו במוצ״ש אני מתיר לך, אווו… התחיל לצחוק יש תורה אחרת במוצ״ש???

הסברתי לו בנועם במוצ״ש כל הכלים כולל הסירים אינם בני יומם והבליעות (נטל״פ) פגומים, ובאופן כזה אפשר לבשל פרווה בסירים אלו ולערב את המאכל/התבשיל עם חלבי.

ותוך כדי כתיבת המאמר אני נזכר בעוד אנקדוטה מענינת, וזה מה שקרה בערב שבת:

אין לי מקום בארון חימום אני חייב לאפסן את העוף בתנור בערב שבת עד הארוחה, אמר לי הטבח, ואיך תפתח את התנור אחר כך בשבת לפני הארוחה שאלתי, הרי בפתיחת הדלת התנור נכבה, ותעבור על איסור מכבה,

גוי יפתח, מה הבעיה שאל?

רגע, ראשית אצטרך לכסות את הכפתורים והלחצנים של התנור כדי שייהפך לגרוף וקטום יותר נכון הגדרתו ההלכתית הוא טוח בטיט,

אז תכסה, כמובן עניתי, אבל אסור לגוי לעשות מלאכה עבור יהודי בשבת, אז מה עושים רטן השף בחוסר אונים, שששש… יש לי רעיון אמרתי בשביל זה אני כאן איתך לדאוג שהכל יתנהל לפי כללי ההלכה למהדרין מן המהדרין, נגיד לגוי שיש לנו אוכל משובח בתנור עבורו, וכשיפתח את התנור לצורכו כלומר עבור עצמו, יהיה לנו מותר גם להגיש את מנת העוף לאורחים לכבוד שבת קודש.

צריך הרבה סיעתא דשמיא וידע תורני רב כדי לנפוש כהלכה. מי יתן ולא נכשל אמן.