דרמה חובקת עולם מתרחשת בשעות האחרונות, 3 סוחרי אתרוגים ותיקים ממתינים למשלוח מיוחד של כמות אתרוגים מצומצם כ-25 במספר, אך מהודרים ומיוחדים ביופיים המיועדים לאדמורי"ם ורבנים חשובים אשר אמורים לצאת מארץ ישראל אל מעבר לים כמידי שנה, חלק מהם לאוסטרליה, חלק לבירה האנגלית, וחלק ללוס אנג'לס.
מומחה הכשרות הנודע הרב יוחנן רייכמן בסיפור אישי מרתק: "הגעתי לפרדס אתרוגים גדול וידוע באיזור רחובות לצורך פיקוח והשגחה יחד עם בעל הפרדס. נכנסנו לפרדס ומשם לבקתה בו מתבצעת מערך המיונים המבדילים בין פרי עצי ההדר תרתי משמע, ומקטלגים אותם מיופי שביופי לפחות מכך בהדרגה, והנה אני שם לב בחסדי שמים קערה מלאה במים ואתרוגים מיוחדים ביופיים מונחים בהם, עד השפה.
"אני פונה אל הבעלים ומברר מה פשר הדבר, והוא מחכך בפדחתו הרי מנקים קלות את האתרוגים עם ספוג רך ספוג במים כדי לדעת לאן לשייך אותם, ייתכן שביום האתמול הפועלים מיהרו להסעה או לתפילת מנחה והשאירו אותם בקערה, ובדעתם להמשיך בעבודתם למחרת, כלומר היום, מאוחר יותר כשיגיעו, אמר.
"אתרוג מבושל פסול למצוה אמרתי, מה קשור מבושל? שואל בעל הפרדס, כבוש כמבושל, ואתרוג שנכבש במים 24 שעות רצופות דינו כמבושל והם פסולים. (שולחן ערוך מפורש או"ח סימן תרמ"ח)
"אבל מי אומר שהם במים 24 שעות"? שאל.
"צריך לברר", עניתי.
לא ברור היה אחרי הבירור כמה שעות האתרוגים שוכנים בתוך הקערה, והאם כל האתרוגים הונחו במים באותה שעה, "אני לא מאשר אתרוגים אלו למצווה", הודעתי לבעל הבית בנחרצות, "עד שנקבל הוראות ברורות מבעלי הוראה מוסמכים בנדון".
"בינתיים המשלוח מעוכב", קבעתי ברורות, למרות פניו הזועפות של בעל הפרדס, 'לא תגורו מפני איש'.
"אפשר היה לחתוך את המתח באוויר, טלפונים מכל עבר, הסוחרים מחו"ל כל אחד בתורו חסרי סבלנות מבקשים לשוחח, להבין, לשכנע, רבני קהילות, רבני שכונות, מומחים לאתרוגים מכל הארץ, זה בכה וזה בכה, אבל לאף אחד מהם לא היה מה להשיב או להציג טיעון משכנע נגד הלכה מפורשת.
כיון שהדבר היה כרוך בהפסד של ממון רב, והזמן דוחק, הרצנו שאלה זו לגדולי ישראל, הסברנו את הדחיפות והנחיצות שבדבר, המשלוח לחו"ל אמור לצאת עוד הערב, וחייבים הכרעת הפוסקים באופן מיידי.
וכך כתב הגאון הגדול רבי יצחק זילברשטיין שליט"א (בספר גידולי ציון סימן ל): שכבוש כמבושל היינו רק מדרבנן, אבל מדאורייתא אינו נחשב למבושל, ולכן הכבישה בשבת אינו אסור רק מדרבנן, וגם בבשר בחלב כתב החכמת אדם (כלל נא) שאיסורו מדרבנן כיון שכבישה אינו כבישול מדאורייתא, וא"כ באתרוג ספק כבוש הוא ספק דרבנן ולקולא (בשונה לגבי איסור שכשנכבש בולע איסור הוא ספיקא מדאורייתא ולחומרא).
זאת ועוד, יש פוסקים הסוברים שאין כלל פסול באתרוג שנכבש במים, משום שלא נאמר דין כבישה במים אלא במאכל של איסור שבולע ופולט. ולכן יש להכשיר את האתרוגים. ולהעמיד את האתרוגים בחזקת כשרות. כעת ממתינים להכרעת רבני ועד הכשרות הממונים על כשרות האתרוגים בפרדס זה. לשבט או לחסד.
חג שמח!
למידע ולהתייעצות:
טלפון: 052-7112543
וואטסאפ: 054-7694615
דוא״ל: [email protected]





















קודם שישאלו את הפועלים מתי הניחו את האתרוגים במים. רוב הסיכויים שזה פחות מ 24 שעות (ראשון עד שני).
גדול הדור הכריע למה ממתינים?
למעשה אם זה נזקק להיתרים זה כבר לא הכי מהודר, לא כך?
יפה מאד!! כתיבה יפה!!
על איזה שטויות אתם מנהחים וויכוח ?
בושה וחרפה.
לא מצפים האתרוגים למניעת ריקבון? ממה אתם עושים עניין, משטיפת פרי?
כבוש כמבושל
יש הלכה לעם ישראל
לא יפה לזלזל
באילו שטויות אתם מתעסקים
האם כל המשגיחים כאלה מקצועיים
או לא
מה כשר לברכה בגלל הפסד מרובה לא ניתן לתמחר אותו כמהודר א א א
איזה פקימיטיביים, כולה אתרוג רק הפגאנים סוגדים לאתרוג
יש עוד כמה טעמים להתיר
א. יש אומרים שאין כבישה במים בכלל רק בחומץ ויש בעניין זה סתירה בטור יור"ד.
ב. יש אומרים שכבישה זה 3 ימים.
ג. בספק דרבנן יש להקל.
ד. הכי חשוב שהרב יוחנן יחזור ללמוד שו"ע לפני שממציא סיפורים
וז"ל השו"ע סימן תרמ"ח סעיף ט"ו
"נפל עליו מים, בתלוש, ותפח או סרח, או שהוא כבוש בחומץ או מבושל, או מנומר, פסול:"
מפורש במים דווקא תפח או סרח או כבוש בחומץ…