לקראת תחילת זמן קיץ הבעל"ט ובסיום ימי בין הזמנים, אשר בני ישיבת בין הזמנים 'חשוקי חמד' שקדו בעמלם ביני עמודי בעוז ותעצומות, נערך ביום א' ערב ר"ח אייר מעמד 'יקרא דאורייתא', בו השתתפו כל בני הישיבות חברי 'איגוד בני הישיבות' ולומדי ישיבת בין הזמנים, והתאספו יחד לשמוע דברי אלוקים חיים, דברי ברכה והדרכה לזמן קיץ, מפי מרן עמוד ההוראה הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א, מרא דאתרא דשכונת 'רמת אלחנן', אשר השמיע מדברותיו בנועם שיחו, להורות הדרך אשר ילכו בה.
את דבריו פתח מרן הרב זילברשטיין: 'לתלמידי חכמים הצעירים והנפלאים שעם ישראל עומד עליכם, תראו, אתם תגיעו כעת חזרה לישיבות, כל אחד יספר חדשות, מה שהיה עמו בבין הזמנים, זה יאמר בכה וזה יאמר בכה. אני רוצה שאתם תגידו את החדשות האמיתיות, חדשות מרמת אלחנן, חידושי תורה!'…
לאחר מכן הציג מרן חידה מרתקת בפני הת"ח, ונשא ונתן בפלפולה של תורה לעומקה של סוגיה, וביקש לשמוע את דעתם של בני הישיבות.
כמו כן נשא דברים הגאון רבי צבי יהודה אדלשטיין שליט"א, בנו של מרן הגה"צ רבי יעקב זצ"ל, אשר בתוך דבריו סיפר על כח הכתיבה של עמוד ההוראה:
"פעם אחת הרב שליט"א נכנס אצלי בבית, והיה צריך את אבא זצ"ל. הטלפון היה תפוס, אז הרב חיכה, ובינתיים חזרתי לרב על שיעור שהייתי צריך למסור בפרק 'כיצד הרגל', והצעתי בפניו חקירה של הרב גוסטמן זצ"ל בקונטרסי שיעורים.
"הרב שמע, וביקש ממני דף דפדפת, והרב כתב מיד: 'שאלה' וכו'… 'תשובה: כתב בקונטרסי שיעורים וכו"…, שאלתי לרב, עד כדי כך? הרגע אמרתי, וכבר הרב כותב. והרב השיב לי: 'האם אתה חושב שאני שוטה? שמאבד מה שנותנים לי? אתה נותן לי מתנה של קונטרסי שיעורים, כזה חקירה מתוקה של הרב גוסטמן, ואני יאבד את זה ולא ירשום את זה…'.
מגיד המישרים הגאון רבי אברהם חיים נישרי שליט"א, שאל את עמוד ההוראה: "התוס' בכתובות (דף סג ע"א) אומרים שדרך הוא בהולך ללמוד שנעשה אדם גדול. ורצינו לדעת, הרי הרבה הולכים ללמוד בישיבה ולא נעשים אדם גדול?'…
מרן הגר"י זילברשטיין השיב: "אם זה לשם כבוד, זה חלש מאד, אם הוא לומר וחושב כל הזמן 'אני יהיה כזה', 'יגידו עלי כך וכך', זה חלש מאד. אבל אם הוא לומד לשם שמים, לשמה, אז הדרך הוא שיצא לבסוף אדם גדול. כגון בחור שמגיע בזמן לסדר, או נשאר גם אחרי גמר הסדר, לשם שמים, ואינו יודע אפילו שבחור מאחוריו רואהו ולומד ממנו להתחזק בסדרי הישיבה, הרי שהוא זוכה ללמוד ולחזק אחרים, לשם שמים ממש, ובזה דיבר התוס' שדרך הוא ב'הולך ללמוד' כזה שנעשה אדם גדול".
לסיום נשא דברים מקורבו ואיש אמונו של עמוד ההוראה, הרב מרדכי פורגס שליט"א: "לפני עשר שנים, בחוה"מ סוכות האחרון לפני פטירתו של מרן הרב וואזנר, התקשר אלי הגבאי שלו, וביקש בשם הרב וואזנר שהרב יבוא, למרות שהרב נח באותו זמן, דפקתי והערתי את הרב, ומיד קמנו ונסענו. הוא פנה ושאל את הרב, מה השיעור והשאלה הראשונה שלמדנו יחד, שהרי הרב שימש את הרב וואזנר בצעירותו, וקיבל ממנו סמיכת חכמים, והרב חזר לרב וואזנר על כל השיעור, למרות שעברו מאז למעלה מ 60 שנה! ולאחר מכן הרב וואזנר, שהיה חלוש מאד, שב ונרדם, עד אז הוא לא היה רגוע, נפשו חשקה להיזכר איזה נידון הלכתי הוא דיבר עם רבינו לפני עשרות שנים"…
הגרצ"י אדלשטיין שליט"א: 'אנחנו שמענו מהרב, שהרב וואזנר אמר לרב, שיש לרב כח של מרא דאתרא לאפקועי ממונא… אולי כדאי לשמוע את זה מהרב'…
עמוד ההוראה השיב בענוותנותו: 'אבל זה לא יוסיף לבחורים יראת שמים'…
הגרצ"י: 'כל דבר ששייך לרב, מוסיף יראת שמים… אני התחזקתי מזה',
עמוד ההוראה: 'מה שסיפר ר' מרדכי זה סיפור שמוסיף יר"ש, שרואים מה חשוב לרב וואזנר בעת חוליו, להיזכר באיזה דבר תורה שלמדנו יחד לפני עשרות שנים'.
הגרא"ח נישרי חשף לבני הישיבות סיפור מיוחד ומרגש: "אני יספר לכם משהו שתראו מה זה מרא דאתרא, לפני שלושים שנה הייתי צריך מהרב משהו דחוף, הרב הכניס אותי לביתו לא בשעות קבלת קהל, והיה חום ושרב נורא, ואני מסתכל ורואה שאין מזגן…
"הרב נכנס לחדר פנימי והוריד את החליפה ונשאר עם טלית קטן, והדליק מאוורר שעשה יותר חם… ושאלתי את הרב, איפה המזגן?.., והרב שאל אותי: 'לכל התושבים ברמת אלחנן יש מזגן?! – יש מישהו שאין לו? כשהאחרון פה יעשה מזגן, אני גם יעשה מזגן'. זה מרא דאתרא!".
לסיום בירך מרן הרב זילברשטיין את בני הישיבות: 'יוסף ה' עליכם, עליכם ועל בניכם, ברוכים אתם לה' עושה שמים וארץ… שתזכו לקדש שם שמים! דעו לכם, שאתם מסוגלים להציל יהודים, כשאתם יושבים ולומדים טוב, אינכם יודעים מה אתם יכולים לעשות. התורה מגנא ומצלא, פשוטו כמשמעו. אם תחזרו ותספרו את הדברי תורה ששמעתם כאן, אתם מרבים את התורה ומגדילים אותה, ושכרכם גדול עד השמים'!
לאחר השיחה עברו עשרות בני הישיבות להתברך ממרן, וקיבלו שי הוקרה מיוחד, את הספר 'ארחות צדיקים' עם ביאורו של מרן ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין זצ"ל, עם חתימת ידו של רבינו לכל אחד ואחד, כאשר מרן מקפיד לחלק קודם לכהנים והלויים, ורק אח"כ לישראלים.
יש המשך לסיפור על המזגן.
שמעתי מספרים, שלאחר שהתקינו לרב וואזנר את המזגן, הוא הביע צערו בפני משפחתו, שהוא חושש שייתבע בשמיים על כל השנים שביטל תורה באיכות, בכך שלא התקין מזגן קודם.