אבל כבד במודיעין עילית בעקבות הסתלקותה של מרת חוה ברכה רחל שפירא ע"ה, אשר הלכה לעולמה בדמי ימיה לאחר מאבק ממושך במחלה קשה. הגב' שפירא היתה בת 46 בלבד בפטירתה, ומאחוריה נותרו שישה ילדים יתומים שטרם נישאו, כאשר הצעיר שבהם רק בן שבע, והבת הגדולה מבין הילדים הלא נשואים, בגיל 24.
במשך ארבע שנים התמודדה המנוחה עם המחלה הנוראה, אשר הפכה אותה לדיירת כמעט קבועה במחלקה האונקולוגית בבית החולים 'תל השומר'. בתקופה האחרונה ביקרה בביתה לעיתים נדירות בלבד, כאשר רוב הזמן שהתה באשפוזים, ניתוחים קשים, טיפולים והתמודדות כואבת ומתמשכת. תקופה זו השאירה את בני משפחתה, ובעיקר את ילדיה הרכים, במצוקה רגשית וכלכלית קשה מנשוא.
המשפחה משתייכת לחסידות ברסלב ונחשבת לאחת המשפחות המוכרות והאהובות בקהילה. הילדים – חינוכיים, נעימי הליכות, בעלי מידות ואהודים על סביבתם – מתקשים להתמודד עם גודל השבר. קרוביהם מספרים על אם שהיתה מגדלור של שמחה ואמונה, גם כשהיתה שרויה בכאב נורא. "היא הקפידה לדבר דברי אמונה, חיזוק ושמחה", מספרים בני הבית, "אבל לנו היה קשה לעמוד מול הכאב שלה. הייסורים שהיא סבלה מהם לא ניתנים לתיאור".
במהלך שנות מחלתה ליוו אותה מקרוב רבנים ואישי ציבור שהגיעו לחזק ולעודד, אך בכל פעם מצאו הם עצמם מתפעלים מתעצומות הנפש ומכוחות האמונה של האשה האצילית הזו. בהלווייתה ספדו לה הגאון רבי אליעזר טורק שליט"א, רב קהילת 'פרושים', והגאון רבי שמעון ליפשיץ שליט"א, רב קהילת 'חסדי אבות'. שני הרבנים הפליגו בשבח אישיותה ובשבח הבית שהעמידה, וקראו באוזני הציבור לעשות כל שניתן כדי להבטיח שהילדים יוכלו להמשיך את חייהם במסלול יציב ובריא, כשאיפתה של האם.
עוד במהלך מחלתה נרתמו אנשי חסד בעיר לסייע למשפחה, אולם כעת, לאחר הפטירה, ברי לכולם כי נדרש מאמץ רחב היקף. "אין למשפחה אפילו דירה בבעלותם", הם מספרים, "אין ביטוח חיים, אין קרן ערבים, אין ביטחונות. האם עבדה כמטפלת סיעודית, ובעמל כפיה הצליחה בקושי להחזיק את הבית. מאז שחלתה – לא היתה לה שום יכולת לעבוד, וכיום הם פשוט מנותקים מכל מקור פרנסה. זו מצוקה שלא ניתן להישאר מולה אדישים. חייבים להירתם".
המגבית שנפתחה בימים אלו נושאת עימה תקווה: לאפשר לילדים להמשיך לחיות ולצמוח, לשקם את הבית, ולהחזיר להם את הביטחון שאבד. קולותיהם של רבני העיר ואישי ציבור מובילים קוראים לכל מי שליבו פתוח – לא לעמוד מנגד.
