סקירה מקיפה – וראיון: כל מה שלא ידעתם על דג טונה כשר למהדרין

ראיון מקיף עם הרב אוריאל צרפתי הי"ו מנהל מחלקת חומרי גלם ויבוא בהשגחת 'רבני העיר בני ברק' שפורסם בקו "שלם בהוראה", מכה גלים בקרב ציבור היראים בכל מקומות מושבותיהם, בראיון לקו "שלם בהוראה" מדווח הרב צרפתי על בשורה טובה לצרכני המהדרין, כי לאחר שנים רבות שלא היה ייצור של טונה בשימורים בהשגחת הרב לנדא, הצליחו בתקופה האחרונה – לאחר השקעה מרובה בסיעתא דשמיא – להגיע לייצור טונה ברמת כשרות מיוחדת העונה על כל דרישות הרב לנדא זצ"ל ורבני העיר בני ברק שליט"א.

כל הפרטים על החששות המצויות בייצור שימורי הטונה, ועל דרישות הכשרות המוקפדות של מערכת הכשרות המהודרת שע"י 'רבני העיר בני ברק', להביא מוצר בתכלית הכשרות וההידור ללא פשרות וללא הסתמכות על היתרים דחוקים וקולות כל שהן.

החששות החמורות בשיטות הדיג השונות

כשאנו מדברים על הקשיים בהענקת כשרות לדג טונה בשימורים, האתגר היה בעיקר בשיטת הדיג הנפוצה, בה אניית התובלה מפליגה לעומק הים לתקופה ארוכה, ומלאכת הדיג מתבצעת משך כל תקופת ההפלגה. כשהדייגים מזהים להקה של טונה, הם משליכים לים את החכה או הרשת (תלוי בשיטות הדיג השונות), ומכאן שורש הבעיה. ברשת, לא ניתן למנוע מדגים אחרים לעלות יחד עם דגי הטונה וביניהם גם דגים טמאים, וממילא כל הדגים הניצודים נכנסים לרשת בערבוביה. בחכה, מאחר ובדרך כלל משתמשים בחוט ארוך המכיל קרסים רבים בהפרשי מרחק ניכרים עליהם נתפסים הדגים, ומשכך אין שליטה מספקת על זהות הדגים הניצודים.

בשלב הבא מכניסים את הדגים להקפאה במי מלח, שישמרו על טריות הדגים באנייה עד הגעתם למפעל (סיבת הוספת מלח לתמיסת ההקפאה נעוצה בעובדה, כי הדייגים מעוניינים שהתמיסה תישאר נוזלית ויוכלו להוסיף אליה את הסחורה הניצדת לאורך כל תקופת ההפלגה, ולכן מוסיפים מי מלח בריכוז גבוה במיוחד, כך רק הדגים עצמם קופאים ולא מי המלח הקרים שבבריכה).

מבחינה הלכתית ישנו חשש שדגי הטונה הטהורים נכבשים עם שאר הדגים הטמאים במים המלוחים שהינם במצב נוזל (בלי להיכנס להיתרים הלכתיים שונים, שרבני העיר ב"ב אינם רוצים להזדקק להם).

מסיבה זו לא רצה הגרמי"ל לנדא זצ"ל לאשר כל השנים ייצור טונה בשימורים תחת כשרותו, ללא פיקוח הדוק על שיטות הדיג וההקפאה מחשש כבוש יחד עם דג טמא (וזאת מלבד עצם ענייני ההכשרה במפעל עצמו, שיבוצעו בהתאם לדרישותיו הבלתי מתפשרות כדלקמן), ולכן לא התאפשר טכנית ייצור טונה בשימורים בהשגחת הרב לנדא, משך שנים ארוכות.

דרישות הכשרות המיוחדות בעת הדיג והשינוע

הרב צרפתי מדגיש בריאיון שהעניק לקו "שלם בהוראה" כי האישור ניתן לאחרונה, רק בתנאי שהטונה מגיעה למפעל באחת משני האפשרויות הבאות, בהם אין את החששות הנ"ל:

א. דיג מקומי טרי, המתבצע בסמיכות למפעל. בשיטה זו, לא מכניסים את הדגים להקפאה, אלא לתוך קופסאות עם פיזור שכבה דקה של חלקיקי קרח מלמעלה, ללא חשש כבוש (שיטת דיג זו קיימת בווייטנאם, והוא מאופיינת בדגים קטנים יחסית מהדגים שבדיג הנפוץ שאינו מקומי, ומאידך איכותית ויקרה יותר. כמובן שבציפוי קרח לא קיים חשש כבוש כי כשנהפך לנוזל הוא נשפך מחוץ לארגז המחורר, וגם בארגזים סגורים אינו שוהה יותר ממעת לעת).

ב. דיג בעמקי הים, בו משתמשים בשיטת הקפאה מיוחדת הנקראת 'אייר בלאסט', שהיא הקפאה ע"י אויר. גם בשיטה זו אין כל חשש כבוש (מלבד ענין הכשרות, גם מבחינה טכנית שיטת ההקפאה הזו עדיפה על פני שיטת ההקפאה הנפוצה במי מלח, ונחשבת כיעילה ואיכותית יותר, אולם במקביל מייקרת את עלויות השינוע).

דרישות הכשרות המיוחדות במפעל

בראיון לקו "שלם בהוראה" הרב צרפתי ממשיך ומפרט את דרישות הכשרות של השגחת 'רבני העיר בני ברק' גם במפעל הייצור, מלבד הדרישות הקפדניות בכל מפעל בהשגחתנו, כגון באישור חומרי גלם ורכיבים, בדרישה הנחרצת שלא לייצר במקביל תוצרת אחרת, בהקפדה על בישול ישראל לדעת ה'בית יוסף' לכל הדעות, וכו':

א. קבלת הסחורה. מכיוון ולמפעל עלולים להגיע מכולות ממקורות אספקה שונים ומשיטות דיג שונות, מתפקידנו לוודא שהדגים המאושרים לייצור שלנו הינם רק מהמכולות שאין בהם חשש כבוש כלל, ולזה צריך מקצועיות רבה ועבודה דקדקנית מאד, לעיין בכל המסמכים הרלוונטיים, ולוודא את מקור הדגים בצורה מוחלטת.

ב. זני הטונה המאושרים. מערכת הכשרות של 'רבני העיר בני ברק' מוודאת ג"כ את השימוש בזני הטונה המאושרים בלבד, כגון: סקיפ ג'אק, יעלופין (צהוב סנפיר), אלבקור (טונה לבנה), הטהורים בוודאות ונקיים מחששות שונות.

ג. בדיקת סימני טהרה בדג. כל דג נבדק על סימני הטהרה שבו. מדובר בפעולה האורכת זמן רב, משום שבדג הטונה אין הרבה קשקשים (לפעמים קשקשים בודדים בלבד). מאשרים את הדגים רק כשמזהים את סוג הדג כשהוא שלם (ראש ושדרה) או קשקשת.

ד. סימון ובידול הסחורה המאושרת. לאחר אישור הסחורה, מקפידים על סימון מדוקדק ובידול ניכר ושמור משאר הסחורה המגיעה למפעל, לבל יתערבו חלילה.

ה. טעימת הקרח. בסחורה המגיע מעמקי הים (שיטת דיג ב'), אנו גם דורשים מהמשגיח לרווחא דמילתא, שיערוך בדיקה מדגמית מציפוי הקרח, בכדי לוודא שאין בהם מלח.

ו. הכשרת המפעל. השיטה הנפוצה להכשרת מפעל (הכלים והתנורים) הינה בד"כ ע"י קיטור ואדים. דהיינו שמכניסים את העגלות והמגשים לתנור ומפעילים את התנור, שזוהי הדרך הקלה והישימה ביותר במפעלים. רבני העיר ב"ב אינם מסתמכים על שיטת הכשרה בקיטור, אלא דורשים לנקות הכל ביסודיות רבה ללא עקבות שומן ולכלוכים כלל, ולהכשיר את התנור ע"י ליבון באש, ואת מגשי הטונה והעגלות מגעילים במים רותחים (בתוך הבריכה המיועדת לשטיפת הציוד, אנו דורשים לחמם למאה מעלות צלזיוס, ושם מגעילים את המגשים והעגלות). וזאת, מלבד הכשרת מערכת הקיטור בהתאם לדרישות המחמירות של מערכת הכשרות.

כל הדרישות הנ"ל מייקרים עד מאד את עלויות הייצור, אולם שלומי אמוני ישראל המדקדקים קלה כחמורה, יודעים להעריך זאת, ומעדיפים לצרוך מתוצרת זו בלבד על אף העלויות הכרוכים בכך. בסיעתא דשמיא מופלאה נמצא לאחרונה היבואן שנרתם לזה, ותלי"ת זכינו לברך על המוגמר ולהביא בפני ציבור המהדרין דג טונה בשימורים ללא סרך חשש ופקפוק כל שהיא.

יאכלו ענווים וישבעו.

הריאיון המלא התקיים בקו "שלם בהוראה" ופורסם גם בעלון שולחן מלכים של רבני בני ברק.

למידע ולהתייעצות:
טלפון: 052-7112543
וואטסאפ: 054-7694615
דוא״ל: [email protected]

להצטרפות לקבוצת ״כשרות״ – מידעים ועדכונים
‏https://chat.whatsapp.com/K5QZG4j291v7vghfovbzZV

בית