חסידים וספרדים מעשנים יותר; ליטאים פחות | נתוני דו"ח העישון

משרד הבריאות פרסם היום את דוח שר הבריאות על העישון בישראל לשנת 2024, החושף לראשונה נתונים מבהילים על שיעורי העישון בחברה החרדית. סקר ראשון מסוגו שנערך בקרב צעירי החברה החרדית מגלה כי 80% מתלמידי תיכונים לנוער חרדי נושר ו-54% מתלמידי ישיבות תיכוניות חרדיות התנסו בעישון – שיעורים הגבוהים בהרבה מהחברה הכללית.

המחלקה לחינוך וקידום בריאות בחטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות ערכה באמצעות המכון למחקרים חרדים סקר בנושא עישון בקרב בני-נוער וצעירים בחברה החרדית. הסקר נערך בקרב 618 בני-נוער בגילי 17-12 וצעירים הלומדים בישיבות גדולות בגילי 24-17.

הממצאים מגלים כי:
– 80% מתלמידי תיכונים לנוער חרדי נושר התנסו בעישון לפחות פעם אחת
– 54% מתלמידי ישיבות קטנות חרדיות התנסו בעישון
– 77% מהצעירים הלומדים בישיבות גדולות בגילי 24-17 התנסו בעישון
– 56% מהצעירים בישיבות הגדולות מעשנים באופן קבוע או מדי פעם

כדי להבין את חומרת הנתונים, יש להשוות אותם לסקר HBSC שנערך בקרב תלמידי בית ספר בחברה היהודית הכללית והדתית (ממ"ד), שם נמצא ש-14.8% השתמשו בסיגריה רגילה או אלקטרונית בחודש האחרון. שיעור העישון השוטף – כלומר, מעשנים באופן קבוע או מדי פעם – עומד על 53% בתיכונים לנוער נושר, לעומת 23% בלבד בישיבות תיכוניות.

גיל התחלה מוקדם במיוחד

אחד הממצאים המדאיגים ביותר הוא גיל ההתנסות הראשונה הצעיר מאוד. הסקר מצא כי גיל ההתנסות הראשונה בעישון צעיר מאוד – בקרב בני הנוער, ממוצע הגיל להתנסות הראשונה הוא 12.4 שנים.

נמצא כי יש עלייה חדה בשיעורי ההתנסות הראשונה בעישון מגיל 15 לעומת גילאים צעירים יותר, נתון המדגיש את החשיבות של מניעת התחלת עישון בגילאים אלו.

הסקר מגלה הבדלים משמעותיים בין הזרמים השונים בחברה החרדית:
– ישיבות חסידיות: 63% מעשנים מדי פעם או באופן קבוע
– ישיבות ליטאיות: 52% מעשנים מדי פעם או באופן קבוע
– ישיבות ספרדיות: 59% מעשנים מדי פעם או באופן קבוע

קיימים הבדלים בין הזרמים החרדיים גם במוצרי העישון הנצרכים – בישיבות חסידיות יש שימוש גבוה יותר בסיגריות רגילות, בעוד שבישיבות ליטאיות השימוש ב"ווייפ" (כפי שמקובל לכנות סיגריה אלקטרונית) נפוץ יותר.

הסקר מצביע על קשר ישר בין עישון במשפחה לבין שיעורי עישון גבוהים בקרב תלמידים. מחצית מהתלמידים דיווחו כי אף אחד מבני משפחתם אינו מעשן. אולם כאשר האב מעשן, שיעור התלמידים המעשנים עולה ל-55%.

הנתונים מדאיגים עוד יותר כשמדובר בהשפעה מצטברת:
– כאשר אחים מעשנים: 70% מהתלמידים מעשנים
– כאשר גם האב וגם האחים מעשנים: 81% מהתלמידים מעשנים

ממצא זה מעיד על השפעה סביבתית של עישון בני משפחה על החלטת התלמידים להתחיל לעשן, בהתאם למחקרים רבים המראים כי הסיכוי של בני-נוער להיות מעשנים גדל כאשר יש בן משפחה מעשן.

פערי מודעות ונגישות למוצרים

למרות שמרבית בני הנוער מודעים לסכנות העישון (94% מהתלמידים מסכימים כי עישון מסוכן לבריאות), קיימים פערים משמעותיים בתפיסת הסיכון של מוצרי עישון אחרים:
– רק 78% מסכימים כי סיגריות אלקטרוניות מסוכנות לבריאות
– רק 70% חושבים כך לגבי נרגילה
– רק 43% מהתלמידים סבורים כי עישון כפוי של "וייפ" מסוכן לבריאותם של אחרים

מרבית בני הנוער המעשנים הצליחו לרכוש את מוצרי העישון בקלות:
– 55% רכשו את המוצרים בעצמם
– 56% לא נשאלו לגילם בעת הקנייה
– 58% לא התבקשו להציג תעודה מזהה

הדוח מגלה כי חברות הטבק והניקוטין מייעדות פרסום ספציפי לאוכלוסייה החרדית. דיווחים שנמסרים למשרד הבריאות בהתאם לחוק מראים כי שיעורי הפרסום בעיתונות הכתובה באוכלוסייה זו גבוהים באופן משמעותי משיעורם בכלל האוכלוסייה.

הסקר מגלה כי כ-50% מהמעשנים בישיבות התיכוניות ו-31% מהמעשנים בתיכונים לנוער נושר הביעו רצון להפסיק לעשן. בקרב הצעירים בישיבות הגדולות, 55% מהמעשנים מעוניינים להפסיק לעשן, אך רובם סבורים כי קשה מאוד להיגמל.

עם זאת, כמעט מחצית מהצעירים המעשנים אינם מכירים את המוקדים הטלפוניים לגמילה מעישון – 40% אינם מכירים את מוקדי הגמילה של משרד הבריאות וקופות החולים, כאשר רק אחוזים בודדים ציינו שהם מכירים או פנו אליהם.

הדוח מדגיש את הצורך בהתערבויות ממוקדות הכוללות:
– חיזוק אכיפת האיסור על מכירת מוצרי עישון לקטינים
– הגברת פעולות הסברה מותאמות תרבותית
– הנגשת תוכניות גמילה מותאמות לחברה החרדית
– קידום תוכניות התערבות בבתי ספר ובקהילה
– שיתוף פעולה עם אנשי חינוך ורבנים להעלאת המודעות

הדוח מציין כי יש צורך לפעול יחד עם קובעי מדיניות במגזר ועם רבנים ובעלי השפעה כדי להפוך את מוצרי העישון מנורמה חברתית רחבת היקף באוכלוסייה החרדית ל"מוקצה מחמת מיאוס".

מגפת העישון הכללית בישראל

מעבר לנתונים המדאיגים מהחברה החרדית, הדוח מציג תמונה כללית של מגפת העישון בישראל. אחד מכל חמישה מבוגרים בישראל מעשן (20.5%) – שיעור זה נחשב גבוה בכ-30% מעל הממוצע העולמי. שיעור הגברים הערבים המעשנים נותר גבוה מאוד ועומד על 40.3%.

כרבע מהמרואיינים הלא מעשנים דיווחו בסקר כי הם חשופים לעישון כפוי, כאשר שיעורי החשיפה גבוהים כמעט פי 2 באוכלוסיה הערבית מאשר במגזר היהודי.

מסקר עומק שנערך עם בני נוער בכלל האוכלוסייה עולה כי הסיגריה האלקטרונית מהווה המוצר הראשון להתנסות של כ-53% מכלל המתנסים במוצרים. כמו כן, נמצא כי שיעורים גבוהים מאוד של בני הנוער משתמשים במוצרי עישון עם תוספת טעמים: 88% עבור נרגילה, 82% עבור הסיגריה האלקטרונית ו-45% בסיגריות הרגילות והטבק לגלגול.

משרד הבריאות מוביל מאבק רב-זרועי נגד מגפת העישון, כולל אישור תקנות המחייבות סימון אזהרות בריאות גרפיות על מוצרי עישון, המוקד הלאומי לגמילה מעישון (*6800), וקידום איסור מכירת מאיידים חד פעמים לסיגריות אלקטרוניות ואיסור מכירת סיגריות אלקטרוניות בטעמים.

שר הבריאות, ח"כ אוריאל בוסו, ציין בדברי הפתיחה לדוח כי "הטיפול בנזקי עישון הוא צו השעה! בייחוד בקרב בני הנוער והצעירים. נזקי העישון חמורים, וגובים מדי שנה את חייהם של כ-8,000 נשים וגברים בישראל".

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, הדגיש כי "מניעת העישון ונזקיו נמצאת בראש סדר העדיפויות של משרד הבריאות. לצערנו, השימוש בסיגריות אלקטרוניות, בייחוד בקרב צעירים, צובר תאוצה".

הדוח מסיים בקריאה ברורה למיגור תופעת העישון בחברה החרדית, תוך שיתוף של מנהיגי הקהילה ואנשי השפעה, כדי לשנות את המציאות המדאיגה שנחשפת בסקר זה.