למרות שבמרבית שבתות השנה הרב מטלטל עצמו ויוצא לשבות בקהילות הקודש ברחבי הארץ בחנוכה הרב נוהג בכל שנה ושנה לשהות בביתו באומרו נר חנוכה איש וביתו על מנת לקיים את ההדלקת הנרות בהידור בביתו.
הרב מחמיר להדליק שתי חנוכיות, החנוכיה שהרב עליה מברך היא בחלון הבית הפונה לרשות הרבים ויש שם גם צורת הפתח וחנוכיה שניה בלא ברכה בפתח הבניין.
מרגלא בפומיה שימי החנוכה הם ימיהם של בני התורה משום שכל יסודם של ימי החנוכה ויסודו של נס פך השמן הטהור הוא על שהלכו בדרך של לכתחילה מהדרין מן המהדרין ולא סמכו על טומאה דחויה בציבור. וכן שמצוות חנוכה היא מדברי סופרים וחביבים דברי סופרים יותר מיינה של תורה והזהיר בנר הויין ליה בנין תלמידי חכמים.
ולפיכך הרמב”ם כותב שמצוות נר חנוכה חביבה היא עד מאוד, והביאור כיוון שחביבים דברי סופרים יותר מיינה של תורה ועוד שמצווה זו מיילדת בנים תלמידי חכמים לזהיר בנר.
על אף שבשאר ימות השנה הרב מקפיד שלא להתפלל ערבית סמוך למנחה, בימות החנוכה הרב מתפלל ערבית מיד אחרי מנחה (לאחר מכן כמובן שהרב קורא קריאת שמע בזמנה) על מנת להדליק את הנרות מיד בצאת הכוכבים.
