ביארצייט השמיני לרשכבה"ג מרן הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל, במוצש"ק נערך מעמד הזכרון המרכזי בישיבתו 'ארחות תורה' בהשתתפות אלפים, שם נשא את המשא המרכזי רבינו מרן ראש הישיבה הגר"ד לנדו. במעמד השתתפו עוד ראשי הישיבה ובני מרן, בדבריו נשא שורת הדרכות בעניני השעה, וכן עוררם כי בתוך כלל בני התורה, חובת תלמידיו גדולה עשרת מונים, לילך בדרכיו של מרן ראש הישיבה זצ"ל, להידבק במעשיו, יראת חטאו, ומידותיו הנשגבות.
המשא המרכזי – דברי רבינו מרן ראש הישיבה הגר"ד לנדו במעמד בישיבת 'ארחות תורה' בערב חג החנוכה.
"ברשות ראשי הישיבה שליט"א, אנו עומדים לאחר שמונה שנים מהסתלקותו של מרן ראש הישיבה זכר צדיק לברכה, אשר מסר נפשו למען קיום עולם התורה בכלל, וישיבות ארחות תורה בפרט.
ומעת סילוקו של צדיק, נפקד מקומו, וחסרונו גובר לכלל ולפרט, וכמאמר הקהלת פרק י"א פסוק ג' 'אם ימלאו העבים גשם על הארץ יריקו ואם יפול עץ בדרום ואם בצפון מקום שיפול העץ שם יהוא', יעויין שם בפירוש רש"י, ובהספדו של מהר"י מינץ על אחד מגדולי דורו.
ועם זאת, דמותו של ראש הישיבה זצ"ל חיה ותוססת בקרב בני התורה בכל אתר ואתר, ומשנתו ערוכה וסדורה לאלפי תלמידיו ושומעי לקחו ולכל בית ישראל.
כידוע שרבינו זצ"ל בכל עת צר ומצוק, ובעיקר בזמנים שהשתרג חמת המציק על בני הישיבות והכוללים, היה מביא בשם החפץ חיים, כי עיקר תביעתו של הקב"ה הוא לקרובים אליו ביותר, שהם עוסקי התורה והוגי שעשועיה.
ןעל כן חובתם של לומדי התורה, לקיים תפקידם בהקפדה יתירה, להתעלות בתורה ובלימודה, ביתר שקידה ובתוספת עיונה ועמלה, ולהרבות בשעות הלימוד, ובפרט בימי החנוכה הבאים עלינו לטובה אשר מועדים לבטל תורה לחינם.
ובכלל חובתם, להיות דבקים בתורת רבותיהם, ולא לעסוק במושגים וברעיונות שאינם על פי מסורת הישיבה כי בזה חלילה עלולים לאבד את כל צורת לימודם הראוי.
ואף בארחות והליכות החיים, חובת בני התורה להתנהג כדת של תורה, בכל תהלוכותיהם, ולהימנע ממעשים שאינם מתוקנים ודרכים שאינם נאים, ולסור ממקומות שאין ראוי לבן תורה להשתתף בהם.
ובתוך כלל בני התורה, חובת תלמידיו גדולה עשרת מונים, לילך בדרכיו של מרן ראש הישיבה זצ"ל, להידבק במעשיו, יראת חטאו, ומידותיו הנשגבות.
וכידוע ומפורסם, יראת חטאו ואצילות מידותיו, ועל כן חובתכם לפסוע בדרך זו ובכל תנועה להתייעץ עם חלקי השו"ע, כלשון החזו"א.
וכן לאחוז בטהרת מידותיו ודקדוקו במידות שבין אדם לחבירו, ובמיוחד במידת הוותרנות, אשר נדרשת בכל תחומי החיים, בין בישיבה ובין בבית, ואשרי האוחז במידה זו, בין בעולם הזה ובין בעלמא דקשוט.
זו, ורק זו חובת השתדלותם של לומדי התורה בזמננו ואין לבני הישיבות והכוללים להתעסק עם שאר הדברים כלל וכלל.
יעזרנו השם שכולנו נמלא את תפקידנו כיאות, ונלך לאורו של רבינו זצ"ל, וזכותו תגן עלינו להינצל מכל הקמים עלינו, ונזכה לגאולה שלימה במהרה בימינו אמן".
