ישראל שפירא משיב לעו"ד רוזנבלט: "מותר לפקפק בקברי צדיקים – אבל דווקא בקבר מתתיהו אין סיבה לפקפק"

חוקר ארץ ישראל, ישראל שפירא, מחבר הספר "סודות המכבים", מגיב למאמרו של עו"ד נתן רוזנבלט ב-JDN בנושא הפקפוק בקברי צדיקים. "גדולי ישראל פקפקו בקברים רבים – הפקפוק אינו כפירה אלא זהירות ויראת שמים"

בפוסט שפרסם בפייסבוק, מתייחס שפירא למאמרו של עו"ד נתן רוזנבלט. "קראתי בעניין את דבריו של עו"ד נתן רוזנבלט שפורסמו ב-JDN ויש לי השגה, והבהרה, והסכמה על רוב המאמר", פותח שפירא.

"לא כל פקפוק הוא מדרון חלקלק"

"הטענה שמי שמפקפק בקברי צדיקים נמצא על 'מדרון חלקלק' לכפירה – גורפת מדי ואף מסוכנת", כותב שפירא. "מרן פוסק הדור הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצוק"ל פקפק בקבר דוד המלך בהר ציון. יבלח"ט הגאון רבי בן ציון מוצפי שליט"א פקפק בו ולא קיבל את המעשה המפורסם על שני צבעים שנפלו למעמקיו והעידו שראו איש זקן שזוהה על ידיהם כדוד המלך. לרבנים הנ"ל הפריע שמיקומו של קבר דוד אינו זהה לנאמר בתנ"ך, והוא נסמך על מסורות מוסלמיות (והגם שמקצת מהרבנים בדורות קדומים קיבלו מסורת זו)".

"האם על גדולי הדור נאמר שהם על מדרון חלקלק לכפירה? האם נחשוד בהם שבפנימיות לבם הם כופרים בנגלה? חלילה וחלילה", מוסיף שפירא.

"אפשר לחקור בלי לזלזל"

שפירא מתייחס גם לציטוט המפורסם מהמהרי"ל דיסקין: "רבים מצטטים את המהרי"ל דיסקין שאמר שמי שמפקפק בקברי צדיקים הרי הוא שוטה וגס רוח. אולם כדאי לדעת שמי שכתב זאת לראשונה הוא בעל 'אדמת קודש – היא ארץ ישראל לגבולותיה' שנכתב על ידי הגאון רבי יצחק גולדהאר שבספרו – שקיבל הסכמות מגדולי ישראל ובהם המהרי"י דיסקין, הגרי"ח זוננפלד והרידב"ז – הוא עצמו פקפק בקבר שמואל הנביא, ומסקנתו היא ששמואל הנביא לא נקבר באזור זה אלא במקום אחר. המסקנה ברורה: אפשר לחקור ולברר בלי לזלזל, ואין סתירה בין השניים".

"אדרבה, דווקא הזהירות והדקדקנות בבירור האמת – היא סימן של יראת שמים, לא של כפירה. גדולי ישראל לדורותיהם חקרו ובדקו ופקפקו, ובזכות זה אנחנו יודעים היום אילו מסורות מבוססות ואילו פחות", מדגיש שפירא.

הממד החינוכי

שפירא מעלה גם נקודה חינוכית: "דווקא אם נספר לילדינו על כל מסורת כאילו היא ודאית, ולאחר מכן יגדלו ויגלו שהדבר שנוי במחלוקת או מפוקפק – הרי יש חשש אמיתי שיחשבו שכל מה שלימדנו אותם אינו נכון. ו'עדות שבטלה מקצתה, בטלה כולה'. דווקא האמת והזהירות מחזקות את האמונה, לא הגזמות".

הוא גם מגיב לאנקדוטה שהביא עו"ד רוזנבלט: "עו"ד נתן רוזנבלט מספר על שכנו שצחק על אמינות קבר דוד ובניו ירדו מהדרך. מאידך אני מכיר שכן שלי שעולה לכל קבר ומצבה שרק קיימת, משתטח על כל ציון גם אם מפוקפק, ולמרות זאת בניו ירדו מהדרך רחמנא ליצלן. מה זה מוכיח? כלום. אלו אנקדוטות, לא ראיות".

"דווקא בקבר מתתיהו אין סיבה לפקפק"

עם זאת, בעניין קבר מתתיהו ביער בן שמן, עמדתו של שפירא שונה: "דווקא בעניין קבר מתתיהו ביער בן שמן נראה שאין סיבה לפקפק. כותב השורות נדרש להגיב למאמרו של הרב רוזנבלט, בשל מחקרו הרב בנושא כדלהלן, והדברים הבאים מתוך ספרי 'סודות המכבים' העוסק בזיהוי מודיעין העתיקה ומקום מנוחתם של גיבורי האומה לבית חשמונאי".

"שנים רבות אני עוסק בחקר קברות המכבים, וזיהוי הכפר בו זעק לראשונה מתתיהו 'מי לה' אלי'. ממצאי מחקרי פורסמו בספרי 'סודות המכבים', ומסקנתי היא שאמינות קבר מתתיהו יש לה מסורת מקומית מאוחרת יחסית, אולם המסורת על האזור כולו היא רבת שנים, וישנם חוקרים הסבורים שהוא נבנה על שרידי קברי המכבים הקדמונים. ואכן אלו מביאים ראיות ארכיאולוגיות לטענתם", מסביר שפירא.

הממצאים הארכיאולוגיים
שפירא מפרט את הממצאים: "עמית ראם מרשות העתיקות חקר את האזור 4 שנים לאחר שהוצבה בשייח' ערבאווי מצבת מתתיהו, עם רדאר חודר קרקע ומצא 'אתר גדול ומונומנטלי מתחת לפני הקרקע', והוא זיהה אותו עם מבנה שנבנה לפני 1500 שנים בתור קברי המכבים. פרופ' דורון בר ממכון שכטר, מומחה לגיאוגרפיה היסטורית, כתב במאמר אקדמי שזו 'ההצעה המעניינת ביותר' לקברות המכבים. הוא אף תהה האם צדק מציב מצבת קבר מתתיהו בשייח' ערבאווי. כך גם סבור ד"ר יצחק עבאדי שיש במתחם שייח' ערבאווי הצעה סבירה לקברות המכבים".
"למען האמת כבר במאה ה-19 – חוקרים שאינם בני ברית כעמנואל פורנר, ויקטור גרן ואחרים – סברו שקברות המכבים נמצאים באזור הזה וחלקם אף דיווח שמצאו את עצמות המכבים", מוסיף שפירא.

"לא מתיחה של בחורי ישיבה"

"כאן לא מדובר ב'הרגשה' בלבד ולא ב'מתיחה של בחורי ישיבה'. יש ממצאים, ויש מחקר. ואם בחורי ישיבה כיוונו למקום הנכון עוד לפני שהארכיאולוגים הגיעו – אולי באמת נצנצה בהם רוח הקודש", כותב שפירא.

"בשיחה שערכתי עם ר' נחמן לנגר שהציב את המצבה של מתתיהו, נאמר לי במפורש שהוא וחבריו הגיעו למקום בשל המסורת רבת השנים שאזור זה קברות המכבים. לא לחינם ועדת השמות הממשלתית קבעה את השמות של הערים והישובים באזור קשורים לשמות המכבים, כ'מודיעין', 'מודיעין עילית', 'חשמונאים', 'מתתיהו', 'מכבים', 'מבוא מודיעים' וכו'. השילוט 'קברות המכבים' המפנה לאזור (שהוקם עוד לפני שהבחורים הציבו שם את מצבת מתתיהו), הוא בשל כך".
"בסיורי השונים לקבוצות רבות בעקבות המכבים, אני מעביר את תולדות המחקר, עם מקורות חז"ל וארכיאולוגים בני זמננו. חשוב מאוד לידע שבשנים האחרונות הציבור מצביע ברגליים, ועולים לקבר מתיתיהו, ביניהם תלמידי חכמים ופוסקים", מציין שפירא.
השורה התחתונה

שפירא מסכם: "מותר לפקפק ולחקור זיהוי מקומות קדושים בארץ ישראל. רב שמפקפק בקבר מתתיהו, כבודו במקומו מונח, שכן לאתר הספציפי הזה אין מסורת מדויקת כתובה של גדולי ישראל בדורות עברו. גדולי ישראל פקפקו בקברים רבים, והדברים מפורסמים. הפקפוק אינו כפירה אלא זהירות ויראת שמים – ואפשר לחקור בלי לזלזל. לגבי קבר דוד – יש מקום לפקפק, כדברי גדולי הדור".