שליחי חב"ד בקטמנדו נאלצים לעזוב: "לא רוצים שנהיה כאן"

חני ליפשיץ, שמפעילה יחד עם בעלה הרב חזקי ליפשיץ את בית חב"ד בקטמנדו שבנפאל, חשפה היום (ראשון) את הקשיים שהובילו אותם לעזיבה מוכרחת של בית חב"ד.

"הימים האחרונים לא פשוטים לחזקי ולי", כתבה חני. "ימים קשים. כן, אנחנו בתוך משבר. אבל אנחנו לא עוזבים את השליחות. אנחנו כאן ונשארים כאן בקטמנדו".

היא הוסיפה: "אחרי שנים רבות שהבית הספציפי הזה היה מפעל חיינו – מקום של שבתות, חגים, דמעות, חיבוקים, ושיחות שנמשכו עד שנגמר כבר הלילה – אנחנו מוצאים את עצמנו אורזים את הכול אל תוך ארגזים ומחפשים מקום חדש".

הלולאה מתהדקת

חני תיארה את החודשים האחרונים: "בחודשים האחרונים הרגשנו ממש איך הלולאה הולכת ומתהדקת סביבנו. עוד בקשה מבעל הבית, ועוד דרישה, ועוד מגבלה ועוד גזירה. אלה היו חודשים של סיוט".

היא פירטה: "בהתחלה התבקשנו להסיר את כל השלטים בעברית – כדי שלא יראו שיש כאן נוכחות יהודית, שלא יחשדו בו מאיראן שהוא מרגל. ובמקביל הדרישות הכלכליות הלכו והועלו, שוב ושוב, עד לנקודה שבה כבר לא היה אפשר לעמוד בהן כלל".

"לאט לאט היה ברור לנו שמובילים אותנו למקום אחד: שהמקום הזה לא רוצים שהוא יהיה בית ליהודים. שהנוכחות שלנו כאן מיותרת, מפריעה", כתבה חני.

היא הוסיפה: "וזה כאב. כי מאחורי כל זה עמדה תחושה ברורה של אנטישמיות, כזו שאי אפשר היה עוד להתעלם ממנה".

דרישה לעזוב

"ואז הגיע הרגע שבו נאמר לנו בפירוש: לעזוב. עכשיו", חשפה חני. "וככה, כמעט בלי אוויר לנשימה, אורזים הכל אל תוך מחסן גדול שמצאנו במהירות הבזק בשכונה שנקראת בלאג'ו. ובודקים בלי הפסקה אופציות למקום חדש".

"איך עוזבים בית שהוא נשמה?"

חני שיתפה את הכאב: "אנחנו עומדים עכשיו מול קירות ריקים, ואני אומרת לעצמי בשקט: איך עוזבים בית שהוא בכלל כל כולו נשמה?!"

היא סיימה: "חזקי אומר שהכל לטובה (מפתיע מישהו?) ולי יש רק דמעות בעיניים. מבטיחה להמשיך לעדכן ותודה שאתם חלק מהשליחות שלנו".

בית חב"ד בקטמנדו מהווה מרכז חשוב למטיילים ישראלים בנפאל זה שנים רבות, ומשמש נקודת מפגש, תפילה וארוחות שבת וחג למאות מבקרים מדי שנה.