ראש ישיבת תפרח חושף את סודו של רבי יששכר מאיר: "לכל אחד יש אחיזה בזה"

במלאות 15 שנה לפטירת מייסד ישיבת "נר זרח" מרן הגאון רבי יששכר מאיר זצ"ל, זכו תלמידי הישיבה לשמוע דברי חיזוק מיוחדים מפי ראש ישיבת תפרח, הגאון הגדול רבי יעקב פרידמן שליט"א. הדברים נאמרו במסגרת מעמד סיום הש"ס שנלמד על ידי תלמידי הישיבה לעילוי נשמתו של ראש הישיבה.

הגר"י פרידמן פתח בדברי חז"ל "יפה פעם אחת בצער ממאה פעמים שלא בצער", והסביר כי שעה אחת של לימוד תורה בצער שווה למאה שעות של לימוד רגיל. "נחשוב אם כן, אם אדם לומד יום אחד בצער הרי הוא כמו שלמד תורה מאה ימים", אמר.

ראש הישיבה סיפר על הגר"י מאיר זצ"ל בימי עלומיו כתלמיד בישיבת פוניבז', כי היה בין מבחירי הישיבה שביקשו לדעת את כל הש"ס בעיון. "היה שם בחור יליד גרמניה שהגיע להשגה הזו מרוב עמלו, ההישגים שלו היו כי למד בצער, וכל יום לימוד כזה הרי הוא כמאה ימים של לומדים אחרים".

הגר"י פרידמן תיאר את חייו של ראש הישיבה כ"מקשה אחת של יסורים", והוסיף: "הוא עבר כל כך הרבה קשיים והתמודדויות בדברים שכל אחד אחר כבר היה מתרסק לרסיסים, אבל הוא היה דולה 'שטייגען' מתוך היסורים עצמם. היה איש חי ולכן היה שמח באמת".

ראש הישיבה הדגיש את תרומתו הייחודית של הגר"י מאיר זצ"ל: "לא בכדי היה רבי יששכר זצוק"ל החלוץ לפני המחנה לפתוח שערי עולמה של תורה בפני תלמידי תיכוניים ורומם אותם לדרגות גבוהות, לימד אותם תורה ויסודות התורה עד שהפכם לבני תורה אמיתיים.

"עד אז היו רק בודדים שהגיעו לזה, אבל רבי יששכר בטהרת ליבו ורוממות רוחו פילס לרבים נתיב העולה מעלה מעלה בהתמדת התורה ועמלה בדרך שסללו רבותינו גדולי ראשי הישיבות זצוק"ל והנחילם מתורתם".

בהמשך דבריו פנה הגר"י פרידמן אל התלמידים במסר אישי: "זה מחייב כל אחד ואחד. כי צריך להבין שלכל אחד יש אחיזה ב'תורה מתוך הדחק'. זה לא ענין ליחידים בלבד, לימוד תורה מתוך הדחק שייך לכל אחד ואחד. יש אחד שרגיל בלימוד של ארבע שעות, אחר לומד שבע שעות, מכאן ואילך זה כבר קשה לו, הוא לא מסוגל לזה".

"אבל האמת שדווקא בזמן שהוא יותר מהרגלו זה הזמן הכי מיוחד שלו, זה התורה מתוך הדחק שלו, וככל שיוסיף דווקא אז בלימודו הרי זה שווה יותר מהלימוד שרגיל בו, זה לימוד ברמה אחרת לגמרי. כל אחד צריך לבדוק את עצמו עד איזה דוחק הוא יכול לקבל על עצמו".

הוא הוסיף: "ככל שהלימוד אצל האדם הוא מתוך הדחק הרי זה מעלה את דרגת המצווה, שהרי "גדול המצווה ועושה יותר ממי שאינו מצווה ועושה", וכיון שהוא לומד גם כשקשה לו, אע"פ שאפשר שהוא פחות מחויב בדבר, הרי בזה הוא יותר בבחינת מצווה ועושה".

ראש הישיבה סיכם: "העצה לזה היא לימוד מוסר, לעורר עצמו בגודל החיוב ללמוד מצד צווי ד׳. או ללמוד פרטי הלכות תלמוד תורה שהלימוד הזה משנה את כל האדם, כמו שכתב מרן הגר"י סלנטר שלימוד ההלכות בעומק העיון בענין שחסר בו, יכול להועיל יותר מכל לימוד מוסר אחר".