הילולה בצל המלחמה: מתפללים מקרוב, הלב בראדומסק
בשנים כתיקונן, יום זה היה עומד בסימן טיסות עמוסות לעיירה ראדומסק שבפולין. מאות ואלפים היו עולים לציונו של הרבי בתוך ה"אוהל" המפואר שנשתמר בבית העלמין המקומי. אולם השנה, בשל המלחמה והשיבושים הקשים בטיסות הסדירות מישראל, רובם המוחלט של החסידים ואוהבי תורתו יישארו בארץ. במקום התפילה על הציון, יתקיימו השנה סעודות הילולה מרכזיות בבתי המדרש בבני ברק, ירושלים ואשדוד, שם יעלו את זכרו בלימוד ובתפילה לישועת הכלל.
ה"עילוי" שהפך לרועה נאמן
רבי שלמה נולד בשנת ה'תקס"א למשפחה של "מתנגדים", צאצאי גדולי עולם כמו המהרש"ל והב"ח. כבר בילדותו נודע כעילוי יוצא דופן ששלט בש"ס ובפוסקים. למרות הרקע המשפחתי, לבו נמשך אל תנועת החסידות. הוא הסתופף בצלם של גדולי הדור, ביניהם ה"סבא קדישא" מרדושיץ ורבי מאיר מאפטא, ובשנת ה'תר"ג (1843) החל להנהיג את עדת החסידים בראדומסק, שהפכה תחת הנהגתו לאחד המרכזים הגדולים והמשפיעים ביותר בפולין.
תורה שכולה שירה ונגינה
דמותו של ה"תפארת שלמה" הייתה ייחודית בנוף החסידי. הוא נודע כמי שתפילתו הייתה לוהטת ורוויית נגינה. עבורו, הניגון היה כלי לעורר את הנשמה ולהדביקה בבורא. ספרו, "תפארת שלמה", הפך לנכס צאן ברזל בספרות החסידית, כשהוא משלב עומק למדני עם דבקות ואהבת ישראל עצומה.
המופת האחרון: פטירה מתוך לימוד
סיפור פטירתו בכ"ט באדר ה'תרכ"ו מעורר רטט בלב שומעיו. מסופר כי בליל פטירתו ישב הרבי ולמד בספר הזוהר הקדוש. בשלב מסוים הניח את ראשו על הספר כמי שנרדם מתוך עמלה של תורה, ורק כעבור שעות התברר כי נשמתו הטהורה עלתה בסערה השמימה כשהוא דבוק בתורת הנסתר.
מורשת שחיה בלבבות
גם אם השנה המטוסים לא ימריאו בהמוניהם לפולין, מורשתו של ה"תפארת שלמה" – זו שהדגישה את כוחה של השמחה, הנגינה והדבקות – חיה וקיימת. רשת הישיבות המפוארת "כתר תורה" שהקימו צאצאיו אולי חרבה בשואה, אך תורתו ממשיכה להאיר בכל בית מדרש שבו לומדים את ספרו.
מחר, ביום ההילולה, נדליק נר לזכרו ונלמד מתורתו, מתוך תפילה שזכותו תעמוד לעם ישראל בעת הזו לישועה ולנחמה.
זכותו תגן עלינו אמן.
