עם סיום השבעה של האחים הבחורים אברהם ישעיהו וישכר דב שפיגל ז"ל, שנקטפו בדמי ימיהם כאשר טבעו באסון מחריד ובלתי נתפס בחוף ימה של נתניה, אנו מפרסמים תיעוד מיוחד מניחום האבלים שערך ראש הישיבה, הגר"ש אלתר, בבית האב השכול הגר"ש שפיגל.
ראש הישיבה נשמע כשהוא משתנק מבכי ומתקשה להוציא את המילים מפיו, והוא משמיע לאב את דבריה של אשת רבי מאיר, שמצאה את שני בניה כשהם מתים ואמרה לו: 'הלכו לבית המדרש'. והיתכן, שאל ראש הישיבה, בזמן כזה לומר דבר שאינו אמת?
אלא, הוא מיישב, שאכן זו האמת. "הם הלכו לבית המדרש, לבית מדרש אחר. ראיתי שהם למדו בתפרח, זה הרי ידוע שם זו ישיבה של ההתמדה, למעלה גם כן זו התמדה, זה מה שעושים למעלה". שני האחים הלכו לבית המדרש, ללמוד בישיבה של מעלה, סמוך לשכינה…
בהמשך מזכיר ראש הישיבה את דברי המהרש"א על דבריו של רבי יוחנן, שנהג לנחם אבלים כשהוא מציג שן של צעיר בניו שנפטר על פניו בחייו, לאחר ששכל עשרה בנים, 'דין גרמא דעשיראה ביר'. "והמהרש"א מפרש שביקש להזכיר את ה'את אשר יאהב ה' יוכיח'. את אותה קירבת ה' שרואים דווקא כשכואב. כי הרי את הילדים עצמם זוכרים עד הנשימה האחרונה. התשכח אשה עולה?"
וראש הישיבה מוסיף מילים נוקבות: "אנו יכולים רק ללמוד את המהרש"א. אך אתם…"
באותו הקשר, הזכיר כי אף הגר"א גניחובסקי זצ"ל, ששכל את בנו, הסכים שתמונת בנו המנוח תתלה בביתו, אך התנה שתחתיו יופיע הכתוב 'ואהבת את ה' אלוקיך'. כי זאת אמורים לזכור, את אותה קרבת ה'…
