אבל כבד בעולם התורה והחסידות עם היוודע דבר הסתלקותו של הרה"ג רבי מאיר זאב פרידמן זצ"ל, איש אמת ויראת שמים, שהלך לעולמו בליל שבת קודש פרשת ואתחנן, והובא למנוחות בהשתתפות המונים.
המנוח זצ"ל נולד בשנת תרצ"ד בעיר דנוור שבארצות הברית לאביו רבי אשר אנשיל דוד זצ"ל. אשר ידע חולי ומכאוב רב בחייו אך עסק בכל עצמותו להקים ת"ת וישיבה בעיר כרוח ישראל סבא ובקושי רב מחמת העוני הגדול שתקף את אמריקה באותה תקופה.
כבר מילדותו גדל באווירה של תורה וחסידות, והתחנך בצל זקניו ורבותיו הגדולים, משרידי עולם החסידות שהצליחו לשמר באמריקה את מסורת הדורות ללא שינוי. והיו מהמעטים שבמעטים באמריקה כולה ששמרו על צביון זה בדרך החסידים הראשונים מתלמידי תלמידיו של הבעל שם טוב הקדוש. והם וביתם לא שינו דבר מאשר היה במחצבתם באירופה.
בין רבותיו הבולטים נמנו זקנו ורבו, הרה"צ רבי שלום שכנא פרידמן ממעז'יבוז' זצ"ל, מצאצאי שושלת הרה"ק רבי שלום שכנא מפרובישט זצוק"ל, שממנו קיבל תורה ודרך חיים במשך שנים רבות, רבי שלום שכנא היגר לאמריקה כדי להציל את בניו מגזירת הגיוס הנוראה ששררה באוקראינה עוד לפני תקופת הקומוניסטים. נכדו המנוח זצ"ל, זכה ללמוד ממנו יום יום, יצק מים על ידיו ולא זזה ידו מתחת ידו של זקנו, ממנו קיבל תורה ממקור החיים בדרך המסורה מדור לדור.
זקנו השני היה הצדיק רבי יעקב אוורטיש זצ"ל, (אשר שהחליף את שם משפחתו ל'ויינשטיין' מאימת הגיוס). הגיע מקאוולע-נעשכיז, עירו של הרב הקדוש רבי יעקב אריה מקאוולע זצ"ל. רבי יעקב היה ראש וראשון לכל ענייני הקהילה בדענווער: ניהל תלמוד תורה, וההקדש לעניים, ושאר ענייני הקהילות וכן מחותנו הרש"ש טרח בכל ליבו ומאודו למען מקוואות וכל ענייני הדת.
בעיר זאת נתקבצו כמה קהילות חסידים מקוריים, ועוד קהילות יראים, והיה נקרא בימים ההם "ירושלים של מערב". בהמשך, כאשר בא לכהן כרב בעיר דענווער הרב הקדוש רבי ב"ח שלמה מ"ז טווערסקי מהארנאסטייפל זצ"ל, דבק בו המנוח הוא וביתו והיה לתלמידו. לימים אף זכה להיות מחותנו, ובכל ימי חייו הייתה דרכם של רבותיו קבועה בנפשו בצניעות מופלאה, כשהוא הולך באמת זו מול כל הזרמים באמריקה.
בהגיעו לפרקו, נשא את רעייתו ע"ה, בת ר' יהושע דומאן זצ"ל ורעייתו הגדולה, מיראי השם שבעיר, מגזע היוחסין צדיקי פולין כדרך בית קוצק אשר היגר מפולין, אשר אף גם הם נתקשרו בעבותות אהבה ברבם הרה"ק מהארנאסטייפל זצ"ל.
על פי צוואת זקנו למד את מקצוע הרפואה, מתוך רצון להתפרנס בכבוד מבלי להיות תלוי באחרים בתקופה שבה שמירת השבת הייתה כרוכה בניסיונות קשים בארצות הברית. הוא התפרסם כרופא מומחה ובעל שם, אולם לצד עיסוקו המקצועי הקדיש את חייו ללימוד התורה, כשהיה הוגה בה בכל עת פנויה ונלחם במסירות נגד כל פגיעה בקדושת השבת.
אף היותו מגדולי המומחים ומכובד מאוד בעיני הבריות, היה עניו ושפל ברך מופלא, עדין נפש ושתקן, ולא החזיק טיבותא לנפשיה כלל. אך עזב שתיקתו ועמד כחומה בצורה נגד חילול שבת בעיר.
בשלב מוקדם יחסית בחייו פרש מעבודתו, עלה לארץ ישראל וקבע בה את מקום מושבו. בארץ הקדיש את כל עתותיו ללימוד התורה, זכה לסיים את הש"ס פעמים רבות, השתתף בשיעורי תורה רבים והוסיף ללמוד במדרשים ובספרי הקודש.
היה עמל בתורה בהצנע לכת, ואף בין גברא לגברא בבית הכנסת ובין גברא לגברא במלאכתו, היה הוגה בתורה. הוא הקים במקום מגוריו עם מקצת שותפיו בית כנסת כרוח סבא ושמרו מאוד נגד כל פרצה.
המנוח זצ"ל חינך את בניו להקדיש את חייהם ללימוד התורה, תמך בהם לאורך השנים וזכה לראות דור ישרים מבורך של בנים, נכדים ונינים העוסקים בתורה ובמצוות. הוא אף זכה לראות דור חמישי בחייו.
בני משפחתו ומכריו מתארים דמות של עובד ה' מופלג, עניו, שפל ברך ואיש אמת בכל הליכותיו, שקיבל את ייסוריו באהבה והקדיש את חייו לתורה, לחסידות ולחיזוק היהדות.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים
