לא בכל יום מזדמנים קומץ בני משפחה וידידים קרובים לברית מילה שנסיבותיה מסעירות, מרגשות ולא נותנות מנוח.
תחילתו של הסיפור לפני שנים והוא נעוץ בבת ישראל שנישאה על כורחה לערבי. הסבל המתמשך שהיה מנת חלקה לא ניתן לתיאור. כשהיו שני בניה בשנות העשרה לחייהם, נרצחה האם. כמו לא היה די בטרגדיה הנוראית, גם הבן הגדול נרצח אף הוא זמן קצר לאחר מכן לאחר שבחמולה שבה התגוררו וחיו היה מי שטען כי "הוא דומה יותר מדי לאמא שלו היהודייה".
מי שנותר בודד בעולמו הוא הבן השני מ'. כשהיה בגיל 16 בלבד, נמלט על נפשו, בכוחות עצמו, מהכפר שבו התנהלו חייו הקשים, כשהוא מבקש לנתק כל קשר עם האב ונחוש בכל כוחו לפתוח במסע חיפוש אחר זהותו האמיתית ושורשיו היהודיים. חברים קרובים שמצא קישרו אותו עם יד לאחים. כשפעילי הארגון פגשו בו בפעם הראשונה הם ראו לפניהם נער צעיר, שפחד מצמית נשקף מעיניו אך בד בבד כל חזותו שידרה נחישות איתנה ותשוקה עזה לפתוח דף חדש בחיים שעוד נכונו לו.
הצוות הסוציאלי המסור והמקצועי של הארגון אימץ אותו אל ליבו, כשהוא מלווה אותו צעד אחד צעד בשיקום אנושי ונוגע ללב. במקביל, נקטה המחלקה המשפטית בארגון את כל הצעדים הנדרשים על מנת לוודא כי כל רע לא יאונה לו וכי איש מקרב המשפחה הערבית הפורעת לא יהין ליצור עמו כל קשר.
עשר שנים חלפו מאז אותה בריחה נועזת ומטריית האימוץ החם שפרש עליו ארגון יד לאחים. במרוצת השנים הללו, לאושרם הגדול של מיטב הכוחות בארגון, מצא מ' את זיווגו ונישא לבת ישראל כשרה. שלושה ילדים מתוקים וחינניים נולדו לבני הזוג בשנים הללו. שניים מהם נושאים את שמותיהם של האם והאח שקיפדו את פתיל חייהם בהירצחם בידי בני עוולה. בשבוע שחלף נולד הבן הרביעי והשבוע נחוגה ברית המילה הצנועה והמרגשת.
מ' ורעייתו עמדו על כך שהרב יואב רובינסון יהיה הסנדק בברית המילה והרב חיים קאהן יאמר את הברכות. השניים, הרב רובינסון והרב קאהן, פעילים נאמנים בארגון יד לאחים, המלווים בכל השנים האחרונות את המשפחה הצעירה שהשתקמה מחדש בסייעתא דשמיא ובאורח מופלא וכמוהם כדודים של הילדים הקטנים.
"מהצד שלי", אמר מ', אבי הבן, בעיצומה של סעודת הברית, "אין לי בני משפחה פיזיים. יד לאחים הם המשפחה שלי. הם השותפים הנאמנים המלווים אותי בכל צעד בחיים. הם קלטו אותי כשהייתי נער אובד ואבוד ופילסו עבורי את הדרך הבטוחה, הסלולה והבלתי מובנת מאליה אל חיק העם היהודי. הם גם היו אלו שדאגו לשידוך שלי וליוו אותי בכל צעד בחיים".
בצטטו את דברי לאה אמנו, בלידת בנה הרביעי, אמר האב המאושר: "הפעם אודה את ה'. כשאני יודע וזוכר היטב את כל אשר עבר עליי בילדותי ובנעוריי עד שהגעתי הלום, אני מודה לה' הטוב על כל הטוב אשר גמלני ועל הנשמות הטובות של יד לאחים, שבלעדיהן לא הייתי זוכה להיות פה כיום. אין לי ספק שלאמא שלי ולאחי, ה' ייקום דמם, יש כיום נחת רוח בשמיים בראותם את הדור השלישי שגדל לתפארת".
הרב שמואל ליפשיץ, מראשי יד לאחים, אמר השבוע כי "ברית המילה הזו והסיפור המדהים והבלתי נתפס שמאחוריה, ממחישים את מה שאנו מאמינים בו כל העת: לא מוותרים על אף יהודי. גם כשמקרה כה קשה מגיע לידינו, איננו מאבדים תקווה ואנו עושים הכול, בסייעתא דשמיא, להציל נפש יהודית אחת שממנה עינינו הרואות, קמה משפחה מפוארת עד סוף כל הדורות".
