בכל שנה בזמן הזה, שבועות ספורים לפני החופש הגדול, מחזיק תיק חינוך בירושלים, צביקה כהן, כמעט ולא ישן בלילות. רוב עיסוקו נסוב סביב שיבוץ בנות לסמינרים. מדובר במשימה שהוא מבצע כשליח ציבור, אבל המשימה הזו כרוכה עם המון כאב.
כאב על תלמידות שנשארות בבית. כאב על עלבון נורא שחשים הורים רבים רק בגלל שנולדו לעדה הלא נכונה כביכול, וכאב על כך שלא תמיד ניתן למצוא את הפתרונות שירצו את כולם. רק בשנה שעברה, בזמן כזה היה לא פחות מ-250 בנות סמינר שעדיין לא שובצו, ולא היה להם צל של מושג היכן ילמדו בשנת הלימודים הבאה. אולם נראה כי מהלך משולב שהוביל מחזיק תיק חינוך בשיתוף פעולה הדוק עם ראש העיר משה ליאון, הצליח לראשונה בהיסטוריה לטפל מהשורש בבעיה שהיה נראה כי אין לה פתרון.
בישיבה שנערכה במהלך השבוע אצל ראש העיר הציגו באגף חינוך חרדי את הנתונים לפיהם כל הבנות בירושלים מסודרות עם מוסד לימודים לשנת הלימודים הבאה מלבד מספר בנות מצומצם שהחליטו לערער על השיבוץ. כך או כך, ממאות בנות לא משובצות המצב כעת של בודדות שערערו על השיבוץ. מדובר במהלך שהובילו אותו שלושה אנשים, ראש העיר ירושלים ליאון במישור העירוני, צביקה כהן במישור הקהילתי, ואריה דרעי במישור הציבורי. השילוב של השלושה הללו יחד הביא לתוצאה ההיסטורית שאנחנו רואים בימים אלו.
בראיון בלעדי עם 'חדשות JDN', הרב צביקה כהן, אחד מהוגי הפרויקט שליווה אותו מראשיתו לפני שנתיים ועד להצלחה הכבירה בשיבוץ השנה, מסביר על המהלך ההיסטורי שמשנה את פני החינוך בירושלים.
איך בעצם נולד הרעיון הזה?
"סוגיית הסמינרים היא עוול שלא נולד היום. מדובר בעוול מתמשך. להבדיל מבנים שיש להם מסלול ברור של חיידרים, ישיבות קטנות וגדולות, בסמינרים היה עיוות. העובדה שביסודי בבית יעקב כולן לומדות יחד ובסמינר כופים עליהן פיצול על רקע גזעני ועדתית יצר כאב מאוד גדול".
"לפני קצת יותר משנתיים עליתי יחד עם יו"ר התנועה הרב אריה דרעי למעונו של מרן ראש הישיבה חכם שלום זי"ע. זה היה לפני עונת הרישום והצפנו בפניו את הבעיה כפי שאנחנו רואים אותה. חכם שלום אמר לנו שני דברים. ראשית, תמשיכו להילחם עבור כל בת שתוכל ללמוד במקום הראוי והטוב ביותר עבורה. שנית, הוא הורה לנו לפעול מיידית להקמת מוסדות מפוארים שיענו על הצרכים הרבים".
כהן. צילום: פלאש 90
איך ההוראה של חכם שלום באה לידי בשטח?
"דבר ראשון שינינו אסטרטגיה. אם במשך שנים האסטרטגיה הייתה לכפות בכוח על הסמינרים לקבל בנות. היו מקרים שאף הגיעו לבתי משפט, והופעלו לחצים מכל הכיוונים. אלו היו קרבות מתישים בת אחרי בת. אני אישית נאבקתי כל שנה, בחלק מהמקרים הצלחתי ובחלק לא. אבל אני יכול לומר בכנות שהאסטרטגיה הזו לא הייתה מוצלחת".
אז למעשה שיניתם כיוון?
"נכון מאוד. הכל התחיל לפני שנתיים. אני זוכר את הערב הזה שבו ישבנו אנכי יחד עם יו"ר התנועה הרב אריה דרעי וראש העיר משה ליאון והגענו להבנה שחייבים לשנות משהו מהשורש. זה היה דיון היסטורי ומעמיק מאוד שגרם לכולנו להבין שחיים לשנות פאזה. שחייבים לחשוב על הכל מחדש. בסיומו של הדיון הזה קיבלנו החלטה אסטרטגית במקום להשקיע את האנרגיה בלחץ על הסמינרים הוותיקים, פשוט לטפח סמינרים חדשים שהבנות שלנו ירצו ללכת אליהן מלכתחילה".
"במקביל, על מנת לאגף את הבעיה גם מצד הסמינרים ולגרום להם למצות את יכולת הקליטה שלהם, בשיתוף פעולה מלא עם ראש העיר משה ליאון הודענו לסמינרים שעליהם למלא את מכסות הבנות למקסימום בלי להמתין לשלב השיבוצים המאוחר. הודענו שרק אחרי שנשארות בנות לא משובצות, העירייה מתערבת ומשבצת כהבנתה במקומות שנשארו. כך נוצר מצב שהסמינרים, מתוך רצון למנוע התערבות של העירייה, מילאו את הכיתות ודיללו את כמות הבנות שנשארו ללא שיבוץ".
"למעשה, זאת בדיוק הבעיה שאנחנו מכירים כל השנים. שכולן רוצות להירשם לכמה סמינרים מאוד מסוימים… נכון. אף אחד בחדר לא חשב שהרעיון הזה קל לביצוע, אבל כל אחד מאיתנו החליט שהוא הולך על זה עד הסוף. הרב אריה דרעי, התחייב לספק למהלך את התמיכה הציבורית, ראש העיר מצידו התחייב לדאוג למשאבים להקמת הסמינרים ואני התחייבתי לדאוג בשטח מול הקהילות והציבור שהמהלך יצליח".
חשבת שזה יעבוד?
"האמת היא שהתפללתי שזה יעבוד, אבל כמובן שגם אני הופתעתי לסייעתא דשמייא הגדולה שזכינו בה. התחלנו את המהלך הזה לפני שנתיים, ועברנו חבלי לידה לא פשוטים. בשנה שעברה הייתה הרבה התנגדות. הציבור היה רגיל שעובדים בשיטה הישנה. אבל ב"ה השנה אנחנו מתחילים לקצור את הפירות. למעשה פירקנו את המנופול של הסמינרים האשכנזים, ופתחנו את השוק לתחרות אמיתית. בשנתיים האחרונות נפתחו לא פחות מחמש סמינרים חדשים, וכל סמינר רוצה להיות טוב יותר. זה ש"ס. זאת המהפכה של ש"ס".
איך אתה רואה את ההשלכות של זה?
"זה מהלך בעל השלכות היסטוריות. לראשונה אנחנו זוקפים קומה ואנחנו מכריזים בגלוי שאנחנו לא נסמכים על שולחן אחרים. שאנחנו מקימים לעצמנו מוסדות מפוארים שכולם רוצים ללמוד בהם. זה מרגש מאוד באופן אישי, ואני חושב שזו הגשמה של החזון שעבורו הוקמה ש"ס, להחזיר עטרה ליושנה"
חבל שלא כל שנה יש בחירות…
כל שנה יש בחירות, והנהלות הסמינרים בוחרות את מי לקבל ולאיזו כיתה.
אכן לא כולם מקבלים בהסכמה את תוצאות הבחירות האלה, והם בוחרים באיזו דרך להפגין.
ומה עם 2 אחוז, הייתם.עושים עוד קצת מאמץ, כל בת היא.בפני עצמה עולם ומלואו, כל בת בעם ישראל צריך לשבץ אותה ולתת לה את כל הכלים הנדרשים, לא זורקים אף אחת!!! תלמדו לקח, לא לעשות איפה ואיפה! מקוה מאוד בשבילכם שזה לא אינטרס הבחירות, ליבי איתכם 2 אחוז היקרות, תדעו שהשם אוהב אתכם מאוד ואתם הכי יקרות בעולם
הם אמרו שהם שיבצו אותם אך הבנות החליטו לערער על מקום שיבוצם.
בעיה של הבנות, לא שלהם!
אני אמנם התקבלתי לסמינר שביקשתי ב"ה, אנחנו לא מתביישים במוצא שלנו, חלילה,
אבל גם לא מנפנפים בו בכל פעם שזה נראה "משתלם", כי זה לא.
בטוחה שגם הורים ספרדיים לא ירצו לשלוח את הבת לסמינר שמקבל את כל מי שנרשמת.
מה פירוש להילחם מי שלא מקבל שיפוטר מתפקידו למה יש בעיה בבת שהיא ספרדיה
היא מתפללת עם טלית על הראש או מכניסה את הציצית או לא אומרת את העברה הישיבתית
זה שאשכנזים חושבים שזה מסוכן להם להיות אם ספרדים זה בעיה שלהם
פרעה אמר על בני ישראל והיה כי תקראנה מלחמה אז צריך להתרחק מהם
אבל אדם יר"ש?
אמת, הספרדים צריכים לפתוח לעצמם מוסדות חינוך ושלא יקבלו אשכנזיות, וכמובן לא ללכת להשתחוות לאשכנזים וחסל, מה כל הסאגה כל שנה
חה חה חה, זה טוב!
הספרדים לא יקבלו אשכנזיות, כי הן כל כך תרצינה ותשפוכנה תחנונים…
אבל לא יעזרו להן שום פרוטקציות!
עשית לי את היום…
יישא כח הרב צביקה מהלך חזק ביותר
רוצה לומר משהו על נושא עדתי: אני עצמי סיימתי ללמוד לפני 17 שנה, עדיין לא נשואה כך שנושא הסמינרים הוא לא הנושא שמטריד אותי כרגע. אין לי שום אינטרס, אבל כן שמעתי ממקור שני על בחורה ספרדיה שרצתה להיכנס לסמינר אשכנזי, ולא נזכיר שמות, אבל מישהו חשוב מש"ס רצה אותה בסמינר "שלו" ודאג לכך שלא יהיה תקציב לילדה אם תלך לסמינר אשכנזי. וזו לא פעם ראשונה שאני שומעת סיפורים כאלה. הנושא הרבה יותר מורכב מאשר מה שמציגים. אבל באמת זה זכות גדולה מאוד כל אחת שיודעת לאן היא הולכת בעז"ה בשנה הבאה.
הדברים לא חדשים. זה שקיימת בררנות מצד האשכנזים זה נכון, אבל לא כאן הבעיה, אלא בתחושת הקיפוח והנחיתות של הספרדים. למה אנחנו צועקים כשלא פותחים לנו דלת? למה שנזדקק ל"טובות" של אחרים ולא נסתמך על מוסדות משלנו? למה הרצון המשונה להידחק בכל למקום שלא מעונין בנו, גם אם אינו צודק? אם יש לנו מוסדות משלנו, עלינו להיות גאים בהם, להתפאר בהם ולפאר אותם בהמונינו.
הדברים לא חדשים, וכבר לפני עשרות שנים (כן, עשרות!) היה צורך בהפעלת קשרים ומרפקים כדי לשבץ בנות ספרדיות בסמינרים. לפעמים היתה חלוקת כיתות על בסיס של כיתה לספרדיות וכיתה לאשכנזיות, כמו גם כיתה לחסידיות וכיתה לליטאיות. מי אלו שצעקו "קיפוח"? נכון, הספרדיות. והנה סיפור אמיתי שסיפר לי מנהל בסמינר שעבדתי בו באותן שנים: רב פלוני ספרדי, מחשובי הרבנים בעיר, הפעיל "לחצים מתונים" כדי שביתו תתקבל לסמינר, ובאמת היה זה כבר לאחר תום הרישום ולאחר מילוי המכסה, ואף לאחר חלוקת הכיתות! אכן כדי שלא יצעקו "קיפוח ואפליה" וגם משום כבודו של אותו רב, קיבלו את הבת. אז דרש הרב שהוא מעונין בכיתה מסוימת דוקא, זו שיש בה הכי פחות ספרדיות! גם דרישה זו נענתה, ואז הוסיף: "אבל שלא יוסיפו אחר כך עוד ספרדיות"…
אז איפה הבעיה באמת? אולי גם בנו עצמנו יש בעיה?
זה בסדר ונכון שאנחנו מצפים מהאשכנזים להיות הוגנים כלפינו ולא להפלות, אבל בואו נתחיל גם לכבד את עצמנו, להחזיר עטרתנו ליושנה.
העצה של "שלמה" שלעיל, שהספרדים יפתחו מוסדות ולא יקבלו לשם אשכנזים, אולי מוצעת ברצינות ואולי בציניות, כי כולנו יודעים שאין כאן שום איום. אך היא מצביעה יותר מכל באופן מדויק על הבעיה האמיתית שלנו: כבוד צריך אדם ליצור לעצמו, ולא לבקש מהזולת.
בהצלחה לנו, וגם לאשכנזים, שיהיה…
גזענות זו מחלת נפש. אבל מדינה שנותנת לזה יד מכסף ציבורי חולה לא פחות כי אין את זה בכול העולם שמוסד באותו אזור יפריד בין שני עמים לא בהנהלה ולא במורים ולא בתלמידים. גם אני לא רוצה שביתי תלמד עם הגזעניים כי זה אנטי יהודי ואנושי כאחד. אבל לגזעניים בני דודנו צריך להגיד שיקימו מכספם על בסיס גזעי.
אם מישהו יגיד עלי שאני מפלה, ויחזור וילעס זאת השכם והערב –
ברור שלא יהיה לי חשק גדול לקבל אותו כחבר מן המנין,
כי אם זה בדי-אן-אי שלו להגיד "לקחו לי שתו לי" – לא יעזור שומדבר שאעשה.
אז קודם כל כדאי להוריד טונים, וגם להוריד את המנטרה של גזענות.
אין לכם מושג כמה בנות אשכנזיות נדחות בגלל אי התאמה,
ולהן אין אפילו דגל של גזענות לנפנף בו.
כאב לבת שלא התקבלה אני חייב לומר שההחלטה הזו מחפירה !! העירייה התנערה לגמרי מכל האחריות שלה !! ולא היה עם מי לדבר !! והשיבוצים – עדיף לא לדבר עליהם… (שבצו את הבת שלי בסמינר 5 רמות מתחת מה שהיא לפי מה שהמורה שלה אמרה עליה) והיחיד שלקח אחריות זה הרב זעפראני שהקים מרכז כיוון פרטי שעזר וטיפל בנו !! איפה האחריות ? איפה האכפתיות לציבור ? לא מעניין אותם העיקר הבחירות באופק
אבל למה לא תלמדנה ספרדיות בסמינר ספרדי?
אולי לא ראויה ההפרדה, אבל היא קיימת,
אז בואו נוציא ממנה משהו טוב.
תלך כל אחת בגאון בדרך שלה, בלי השפלה, בלי מיקוח, בלי קיפוח.
גם בים סוף עבר כל שבט בשביל משלו, גם במדבר חנה כל שבט על דגלו,
ולא התעקשו להתערבב.
מה רע?
כאילו שיבצו
איפה שבא להם
שהיה להם שקט תעשייתי שהורים לא התקשרו ויבלבלו להם את המוח
בושה בושה שאנחנו צריכים להלחם על כול בת שתכנס לסמינר חרדי ותקים בית נאמן
אמא כאובה…..
זה הזוי שבשנות 2020 אנחנו מדברים על הדברים האלו
שכל אחד ואחת (ספרדים אשכנזים חסידים) ייקחו על עצמם להתחזק ולקבל את השני בלי שיקולים סביבתיים.
כשבא בחור להתקבל לישיבה של הר' אדלשטיין לא עניין אותו אשכנזי/ספרדי/חסיד, הוא בדק דבר 1, האם הוא באמת מתאים לישיבה? וזהו!!!
בא נתחזק בזה ויהיו הדברים לעילוי נשמתו
יש להניח שגם ועדות השיבוץ בודקות אם התלמידה באמת מתאימה לסמינר.
(אלא שלבחורים יש יותר אופציות ולבחורות פחות. אמת.)
מסתבר שהרבה אשכנזיות "לא מתאימות" פונות למקומות אחרים, אם מלכתחילה ואם לאחר שנדחו.
כן, יש דבר כזה אשכנזיות שלא מתקבלות. אבל מטעמיהן שלהן הן לא צועקות.
אי אפשר לומר בוודאות שאין שום אפליה על רקע עדתי, אבל ברוב המקרים לא זו הסיבה.
חלק נכבד מן התלמידות שנדחו (לא כולן!!!), תתקשינה להתקבל גם במוסדות ספרדיים,
וכולנו יודעים זאת היטב, למרבה הצער, אבל מעדיפים לגלגל את האשמה הלאה. כמה נוח.
רק תראו כמה שנים עברו מאז שהנפנו את דגל עטרה ליושנה כדי להרים את "כבודנו שנרמס",
אז למה זה עדיין לא קורה? למה אנחנו עדיין מתבכיינים כל הזמן? אולי הדגל לא הגדיר את עצמו די?
אם תבדקו באמת לעומק מה מאפיין את התלמידות שנדחו, תמצאו שזה לא רק העדה.
ותעשו טובה לעצמכם, תתעלמו ממה שהמורה אמרה ואל תהיו תמימים…