מדינת ישראל, באמצעות פרקליטות המדינה, הגישה 4 תביעות אזרחיות בסך כולל של כ-5.5 מיליון ₪ בגין הנזק שגרמו למדינה מפגעים שנטלו בין היתר חלק בפיגועי טרור והורשעו בדין במסגרת ההליך הפלילי בפגיעה בגוף ובתשתיות. התביעות הוגשו לבתי המשפט בירושלים ובבאר שבע נגד מבצעי הרצח של הנער מוחמד אבו חדר; נגד מפגע שביצע פיגוע טרור באוטובוס בירושלים בשנת 2015 שבמהלכו נרצחו 3 אזרחים ונפצעו אחרים; וכן נגד מי שנטלו חלק בהצתה על רקע לאומני של כנסיית הלחם והדגים בטבריה ובהצתת עמוד מצלמות משטרתי במזרח ירושלים.
התביעות הוגשו במסגרת הפעילות היזומה של החטיבה האזרחית בפרקליטות המדינה, בשיתוף עם משרדי הממשלה השונים וגופי הביטחון והמשטרה, על מנת למצות את זכותה הטבעית של המדינה לתבוע את העבריינים שגרמו לה לנזקים ולהוצאות, ובכך להגן על זכויות המדינה ונכסיה ולשמור על הקופה הציבורית.
כך למשל, פרקליטות מחוז ירושלים הגישה לבימ"ש השלום בעיר, בשם משרד האוצר, תביעה בסך של כ-1.1 מיליון ₪ נגד שלושת מבצעי הרצח של הנער מוחמד אבו חדר – יוסף חיים בן דוד ושני אחייניו הקטינים, בגין הנזק שגרמו למדינה אשר פיצתה ותפצה את משפחת המנוח בסכומים ניכרים.
על פי התביעה, הנתבעים הורשעו בביצוע עבירות של רצח וחטיפה של הנער מוחמד אבו חדיר בחודש יולי 2014 ונגזרו עליהם עונשי מאסר ממושכים. בתוך כך, משפחתו של אבו חדיר הוכרה כנפגעת פעולת איבה לפי חוק נפגעי פעולות איבה, ועל כן המדינה נושאת ותישא בעתיד בנזק שגרמו הנתבעים וזאת מכוח הוראות חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. על פי כתב התביעה, "הנתבעים פעלו לגרום במכוון נזק בנפש למנוח וממילא צפו, כי במעשיהם יגרמו את הנזק אותו גרמו, קרי נטילת חייו של המנוח. כל אחד מהמעשים אותם ביצעו הנתבעים, כשלעצמו, יכול היה לגרום למוות והנתבעים צפו זאת, התכוונו לכך, ולמצער היה עליהם לצפות זאת".
תביעה נוספת בסך של כ-1.6 מיליון ₪ הוגשה לבית משפט השלום בירושלים ע"י פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי), בשם רשות המיסים – קרן פיצויים, נגד בלאל אבו גאנם, אשר ביצע פיגוע טרור רב נפגעים בשנת 2015, בגין הנזק שנגרם למדינה שפיצתה ותפצה את משפחות הנרצחים, וכן בגין הנזק שנדרשה המדינה לשלם לחברת אגד בשל הנזק שנגרם לאוטובוס בו בוצע הפיגוע.
על פי התביעה, באוקטובר 2015 ביצע אבו גאנם פיגוע טרור קטלני באוטובוס בירושלים, שבמהלכו נרצחו אלון אנדריי גובברג ז"ל, ריצ'רד לייקין ז"ל וחביב חיים ז"ל, ונפצעו אחרים, ועל כן המדינה נושאת ותישא בנזק שגרם הנתבע וזאת מכוח הוראות חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. כמו כן, גרם הנתבע לנזקי רכוש לאוטובוס בו בוצע הפיגוע, בהם נשאה המדינה מכוח חוק מס רכוש. על פי התביעה, "הנתבע פעל לגרום במכוון נזק בנפש למנוחים וממילא צפה כי במעשיו יגרום את הנזק אותו גרם, קרי נטילת חייהם של שלושת המנוחים, פציעתם של ארבעה נוספים ופגיעות חרדה ליתר הנוסעים. אין צורך להרחיב אודות הצפיות מכך שירי מטווח אפסי, דקירות בסכין וחניקה בידיים יגרמו למותם ופציעתם של רבים, היא התוצאה אותה התכוון הנתבע להשיג".
פרקליטות מחוז דרום, בשם רשות המיסים – קרן פיצויים, הגישה לבית משפט השלום בב"ש תביעה בסך של כ-2.5 מיליון ₪ בגין הנזק שגרם ינון אליהו ראובני למדינה, כתוצאה מהצתת כנסיית הלחם והדגים בטבריה, על רקע איבה וקנאות דתית.
על פי התביעה, במעשיו, פעל ראובני בכוונת מכוון לפגוע במבנה דת נוצרי ובכך ביקש לפגוע בדת הנוצרית ובחופש הדת בישראל. בתביעה צוין, כי "מדובר בנזק שנגרם למבנה דת בעל חשיבות היסטורית המהווה מוקד עלייה לרגל לתיירים נוצרים. במעשיו, פגע ברכוש על רקע איבה וקנאות דתית ומתוך מטרה לשבש את שגרת החיים".
כנסיית הלחם והדגים שעל שפת הכנרת הוצתה ביוני 2015 באמצעות חומר דליק מאיץ, על רקע קנאות דתית. על קיר הכנסייה רוססה הכתובת "והאלילים כרות יכרתון". כתוצאה מהשריפה, נגרם נזק כבד לכנסיה והמנזר הסמוך לה, ואף נשרפו ספרי דת. הנתבע, תושב אופקים, הורשע בהליך פלילי בעבירות חמורות ונידון לעונש מאסר.
בגין האירוע והנזק, הגישה "כנסיית הלחם והדגים – מנזר דור מציון" תביעת פיצויים לקרן פיצויי פעולות איבה, הפועלת במסגרת רשות המסים מכוח חוק מס רכוש וקרן פיצויים, ובעקבות התביעה, נאלצה המדינה לשלם לכנסייה סך של כ-2.5 מיליון ₪.
פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי), בשם משטרת ישראל, הגישה לבית משפט השלום בירושלים תביעה נוספת נגד תושב ירושלים, שהבעיר במזיד בשנת 2018 עמוד מצלמות בשכונת א-טור במזרח בירושלים, אשר נמצא בשימוש ובבעלות משטרת ישראל.
על פי התביעה, הנתבע, שהיה קטין בעת ביצוע העבירות שיוחסו לו בהליך הפלילי, הורשע בהצתת עמוד מצלמות הסמוך לארון תקשורת של מערכת המשטרתית הניצב במדרכה בשכונת א-טור והושתו עליו עבודות שירות. בעקבות מעשיו, נאלצה המדינה לשאת בתשלום בגין תיקון הנזקים שנגרמו בעקבות ההצתה. על פי כתב התביעה, "הנתבע, ככל אדם, חב בחובת זהירות שלא לגרום במזיד נזק לרכוש, בייחוד ביחס לנכס של המדינה המשמש את הציבור כגון זה השייך למשטרת ישראל, האמונה על ביטחון הציבור…".
בתביעה מבקשת המדינה לחייב את הנתבע בפיצוי של 4,800 ש"ח, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה, בגין הנזקים בהם נשאה המדינה בעקבות מעשיו.
מהפרקליטות נמסר: המדינה תמשיך להגיש תביעות יזומות נגד עבריינים במטרה להשיב לקופה הציבורית סכומים שנגזלו ממנה. זאת, כחלק משינוי תפיסתי בתחום האזרחי, הדוגל בהפעלה של כלים מתחום המשפט האזרחי, בנוסף לכלים הפליליים, במטרה להילחם בתופעות עברייניות, בין היתר באמצעות פגיעה בכיסו של העבריין. עבודת הייזום של האכיפה האזרחית עומדת בבסיס האסטרטגיה האזרחית של הפרקליטות, מגמה זו נמשכת בכל העוצמה ותימשך ביתר שאת גם בעתיד. בחודשים הקרובים צפויות להיות מוגשות מספר תביעות נוספות נגד מפגעים, וכן נמשכת עבודת המטה הנוגעת לאירועי 'שומר חומות' ולמיצוי הדין האזרחי כלפי מי שהסבו נזק למדינה ולציבור.
