שר הביטחון בני גנץ נפגש במוצאי שבת עם האלוף אייל זמיר, הוא ייפגש ביום שלישי עם האלוף יואל סטריק וביום רביעי האלוף הרצי הלוי. בהמשך ייפגש גנץ עם בעלי תפקידים בכירים לשעבר במערכת הביטחון להתייעצויות נוספות, ובמידת הצורך יקיים פגישות נוספות עם המועמדים. בסוף התהליך, ייבחר מבין השלושה את ראש המטה הכללי ה-23 של צבא ההגנה לישראל.
ראש המטה הכללי, או בקיצור – הרמטכ”ל, הוא הדרג הפיקודי העליון בצבא ההגנה לישראל. ראש המטה הכללי נתון למרות ממשלת ישראל וכפוף ישירות לשר הביטחון. הוא קצין בדרגת רב-אלוף, הדרגה הגבוהה ביותר בצה”ל. מעמדו של הרמטכ”ל מוגדר בחוק יסוד: הצבא, ובו נאמר כי הדרג הפיקודי העליון בצבא הוא ראש המטה הכללי, ראש המטה הכללי נתון למרות הממשלה וכפוף לשר הביטחון, ראש המטה הכללי יתמנה בידי הממשלה לפי המלצת שר הביטחון.
למעשה שר הביטחון חייב להגיע להסכמה על המינוי עם ראש הממשלה, שכן רק לראש הממשלה הסמכות להביא את המינוי לאישור הממשלה. הרמטכ”ל מתמנה רשמית לתקופת כהונה בת שלוש שנים, אשר ניתן להאריכה בשנה נוספת. ראש המטה הכללי המכהן וה-22 במספר הוא כידוע רב-אלוף אביב כוכבי, שנכנס לתפקיד ב-15 בינואר 2019 – ולאחר שכהונתו הוארכה – יסיים את תפקידו ב-15 בינואר 2023.
המועמדים
לתפקיד מתמודדים רשמית שלושה אנשים. אייל זמיר בן ה-56 נמצא כרגע בלימודים אקדמאיים בארצות הברית אחרי ששימש כסגן הרמטכ”ל, מפקד פיקוד הדרום, המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, מפקד עוצבת געש, מפקד עוצבת עמוד האש, מפקד קורס מפקדי פלוגות ומפקדי גדודים ומפקד חטיבה 7. הוא כמעט נבחר לרמטכ”ל בסבב הקודם בגלל חיבתו של ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו, אחרי ששימש כמזכירו הצבאי כמה שנים קודם לכן, אך לבסוף שר הביטחון דאז אביגדור ליברמן התעקש לבחור בכוכבי.
יואל סטריק, גם כן בן 56, שימש כמפקד זרוע היבשה, מפקד פיקוד הצפון, מפקד פיקוד העורף, ראש חטיבת המבצעים באגף המבצעים, מפקד עוצבת הגליל, מפקד עוצבת אדום, ומפקד חטיבת גבעתי. עם סיום תפקידו, לפני כשנה בערך, עבר לשמש כעמית מחקר במכון היהודי לביטחון לאומי של אמריקה, בהמתנה להחלטה לגבי המשך הקריירה הצבאית שלו.
הרצי הלוי מעט צעיר יותר מעמיתיו למרוץ, הוא בן 54. הוא משמש כסגן הרמטכ”ל הנוכחי, קודם לכן שימש בין היתר כמפקד סיירת מטכ”ל, מפקד פיקוד הדרום, ראש אמ”ן, מפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה, מפקד עוצבת הגליל וראש חטיבת ההפעלה המבצעית באמ”ן. אגב, גם הלוי, היה מחובב על ידי ראש הממשלה לשעבר נתניהט, שרצה את הלוי כמזכירו הצבאי אך הרמטכ”ל דאז בני גנץ, התנגד באופן חריג לבקשה ודרש שהלוי יתמנה למפקד המכללה לפיקוד ומטה, וכך היה. במקומו נבחר באותה עת אייל זמיר.
התהליך
השלב הראשון בהליך הבחירה יכלול כאמור זימון של כל אחד מהמועמדים לשיחה אישית עם שר הביטחון. במהלך השיחה יידרש האלוף להציג בפני השר את התוכנית והאסטרטגיה עבור צה”ל כפי שהוא רואה אותה בשנים הבאות. תוכנית מבריקה שקולעת לחשיבה של גנץ יכולה להוות שיקול מהותי בהכרעה. שר ביטחון, יהיה אשר יהיה, לא יכול להתעלם מתוכנית לא מרשימה או שמרנית יתר על המידה, שלא מתחברת לדעתו.
השלב הבא בהליך כולל התייעצויות של גנץ עם אלופים במיל’, רמטכ”לים ושרי ביטחון לשעבר. בין יתר כנראה שגנץ יתייעץ עם שרי הביטחון שקדמו לו: נפתלי בנט, בנימין נתניהו, אביגדור ליברמן, משה יעלון, אהוד ברק, עמיר פרץ, ושאול מופז. וכן עם הרמטכ”לים לשעבר: גדי איזנקוט, גבי אשכנזי, ודן חלוץ. (יש גם כאלו שכיהנו גם וגם, כמו אהוד ברק, שאול מופז, משה יעלון, גבי אשכנזי, ואחד בשם בני גנץ).
על פי הדיווחים, יש חילוקי דעות בין ראש הממשלה נפתלי בנט לבין שר הביטחון בני גנץ לגבי הליך מינוי הרמטכ”ל הבא של צה”ל. בנט ביקש מגנץ לראיין את שלושת המועמדים, באומרו כי אינו מעוניין להיות “חותמת גומי” למינוי. גנץ מסתייג מהמהלך ובסביבתו אומרים: תהליך המינוי יתואם עם ראש הממשלה והם ישוחחו על כך.
אין זה סוד כי המועמד המוביל לתפקיד הוא סגן הרמטכ”ל הנוכחי ומפקד סיירת מטכ”ל לשעבר, אלוף הרצי הלוי – לדעת רבים כבר הוכתר כרמטכ”ל עוד לפני ההכרזה הרשמית. הוא גם חובש את הכומתה שהצבע שלה הכי קרוב למה שבני גנץ מכיר: אדום. סוגיה המעוררת לא מעט סקרנות בעניינו של הלוי היא האם שר הביטחון ימנה לראשונה רמטכ”ל שומר מסורת, שלא חובש כיפה, אך מוגדר על ידי מכריו כ”דתי” עם “כיפה שקופה”.
מי שפחות אוהב את התהליך הוא אלוף במיל’ יצחק בריק, שהיה מפקד המכללות הצבאיות ומפקד גיס, ונציב קבילות החיילים בצה”ל. “אנחנו חוזים בימים אלה בשיטה הנלוזה הזו בפארסת מינוי הרמטכ”ל הבא. במערכת הביטחון סבורים כי בתוך חודש יודיע שר הביטחון בני גנץ, על המועמד שלו לרמטכ”לות, מתוך הבנה שהקואליציה מתפוררת, ויש למהר לקבוע עובדות בשטח במינוי מחליפו של רב־אלוף אביב כוכבי. המחליף המועדף של גנץ הוא אלוף הרצי הלוי, הנמנה, כצפוי, עם חבורת הכומתות האדומות”, הוא תוקף.
לדבריו, “הראיונות של גנץ עם שני האלופים האחרים שנחשבים למועמדים נועדו למראית עין בלבד. כל נוהל בחירת הרמטכ”ל, כפי שמדגים גנץ בפני כל עם ישראל — הוא פיקציה. בושה וחרפה שכך בוחרים את הרמטכ”ל המשפיע ביותר על ביטחון עם ישראל”.
עוד הוסיף בריק: “אני קורא מעל במה זו לראש הממשלה נפתלי בנט, לשים קץ לזילות בחירת הרמטכ”ל. אני קורא לו לא לאשר את המלצתו של גנץ בממשלה כדי למנוע את ניסיון המחטף במינוי הרמטכ”ל הבא, ולא לאפשר לשר הביטחון להוביל תהליך נמהר ולא ראוי שאינו עומד בקריטריונים הבסיסיים ביותר. אי־אפשר להמשיך ולמנות רמטכ”לים על פי גחמותיו של שר ביטחון זה או אחר”.
משפטית
בייעוץ המשפטי לא בטוחים בחוקיות המהלך של גנץ, לבחור רמטכ”ל כחצי שנה מראש, מתוך כוונה לכבול ממשלה עתידית. יועמ”ש מערכת הביטחון עו”ד איתי אופיר פנה בעניין ליועצת המשפטית לממשלה עו”ד גלי בהרב מיארה ועדכן אותה מראש על ההודעה הממשמשת ובאה של גנץ. המשנה ליועמ”שית גיל לימון שיגר מכתב ובו הוא דרש הבהרות משר הביטחון גנץ אודות הצורך בהתחלת הליך המינוי זמן רב לפני תום כהונת כוכבי, תקדימים ולו”ז צפוי.
האם ממשלת המעבר תוכל לאשר את המינוי? בעת שכיהן כיועץ המשפטי לממשלה, קבע מני מזוז כי לא קיימת הגבלה משפטית מהותית בנוגע לסמכויותיה של ממשלת מעבר. אך לעומת זאת בשבטו כשופט בעליון פרסם מזוז – צו המקפיא את מינויה של עו”ד אורלי בן ארי־גינזברג, מועמדתו של שר המשפטים אמיר אוחנה לתפקיד ממלאת מקום פרקליט המדינה. הסיבה הייתה נעוצה בכך שהיא מונתה בידי שר המכהן בממשלת מעבר.
היועץ המשפטי לממשלה הקודם אביחי מנדלבליט הסתייג בשנת 2019 מבחירת מפכ”ל חדש בגלל מערכת הבחירות באותה עת, אבל כשראה שמערכות הבחירות נמשכות, הוא אישר ב-2020 למנות מפכ”ל גם בממשלת מעבר. כך מונה קובי שבתאי לתפקיד, אחרי שנה שבה המשטרה התנהלה ללא מפכ”ל קבוע.
לגבי ראש המוסד, היועמ”ש הסתייג מבחירתו של דדי ברנע לתפקיד, כיוון שנתניהו רצה למנותו מספר חודשים לפני סיום הכהונה של יוסי כהן – ובתקופת בחירות. אולם בסופו של דבר מנדלבליט השתכנע שהמוסד הינו גוף שלא ניתן להחזיק ללא ראש קבוע, ולכן קבע שאם הקדנציה של כהן תסתיים לפני הקמת ממשלה חדשה, ניתן יהיה למנות ראש מוסד קבוע. נתניהו אכן מינה את ברנע ב-24 במאי 2021 – 23 ימים לפני השבעת ממשלת בנט-לפיד.
