לאחר שבית המשפט העליון דחה את הערעור שהגיש עמירם בן אוליאל, שהורשע ברצח בני משפחת דוואבשה בכפר דומא בשנת 2015 ובעקבות כך, הוא ימשיך לרצות שלושה מאסרי עולם, אחד מפרקליטיו, עורך הדין יהושע רזניק התייחס לטענה כי הודאתו הוצאה בעינויים: "עברו 17 יום ובן אוליאל לא פתח את הפה. הוא היה בחקירות ארוכות ביותר, חסכו ממנו שעות שינה, אבל לא התנהגו כלפיו באלימות פיזית. לקראת סוף התקופה, הייתה פגישה, את זה למדנו מתוכנית טלוויזיה, כשהתראיין המשנה ליועץ המשפטי לממשלה", אמר בראיון היום (ראשון) ל-FM 103.
רזניק הוסיף, "נודע שהיועמ"ש וצוותו נסעו למשרדו של ראש השב"כ וצוותו ביום שישי בחורף, כשהשבת עמדה להיכנס, וקיבלו ככל הנראה החלטה מהירה ביותר שמותר להשתמש נגד הנחקר באמצעים מיוחדים, שפירושו של דבר, אמצעים פיזיים קשים שגורמים סבל רב לנחקר, כידוע עינוי הוא גרימת סבל רב לנחקר וזה גם מופיע באמנה נגד עינויים".
לטענתו, "ביהמ"ש העליון בכלל לא התעסק עם זה, זה כל העניין. ביהמ"ש העליון יצא מנקודת הנחה שנפסלו שתי הודאות בגלל אמצעי אלימות. עברו 36 שעות, עשו ריסטארט לכל העניין והוא כבר אדם אחר לגמרי. השופט יוסף אלרון כתב 'בכל זאת, אודה כי נותרתי מוטרד במידה מסוימת מפני העתיד לבוא, בהינתן המסר אשר ייקלט אצל גופי החקירה נוכח התוצאה' שהוא הגיע אליה. כלומר, הוא יודע שהיה עינוי".
"הוא אמר, 'נותרתי מוטרד במידה מסוימת'. אני חושב שכל שופט היה צריך להיות מוטרד במידה עמוקה ביותר מהעובדה שנחקר עבר עינויים קשים שגרמו לו סבל רב. בית המשפט העליון לא יוצא חד משמעית, ולכן אני אמרתי 'ביהמ"ש העליון כתב פסק דין מפחיד כי הוא לא קובע חד משמעית, אסור לענות נחקרים, נקודה'", טען.
"אני מקבל את הרושם שהמעשה שנעשה הוא חמור, ועכשיו אומרים ככה, 'נעשה מעשה חמור ביותר, אז נשים כנגדו את האפשרות להוציא הודאה בכל מחיר, כי זה מוצדק'", המשיך עו"ד רזניק ואמר כי "ביהמ"ש העליון כבר שנים אמר, 'אנחנו לא מקבלים הודאות שהוצאו באמצעים פיזיים, מפני שאנחנו חוששים מאמיתות ההודאה, ומשום שאנחנו רוצים לחנך את גופי החקירה'. אבל היום, השופטים עוברים על זה לסדר היום. השופט 'קצת מוטרד', במידה מסוימת. כדי לערער לדיון נוסף, צריך לקבל רשות. אני חושב שהתיק הזה, ראוי בהחלט שיידון בהרכב מורחב". בהמשך טען שמשאירים אותו בתנאי מעצר קשים ביותר. "אני חושב שהוא צריך לקבל תנאים של אסיר רגיל ולא להיות בבידוד", אמר.
בסיום, התייחס להחלטתו לעסוק בתיק ואמר: "התיק הזה היה תיק ראשוני בבית המשפט העליון שבו לא הייתה מחלוקת עובדתית שהנחקר עונה על ידי גופי החקירה, במקרה הזה, על ידי שירות הביטחון. התיק הזה היה מאוד מרתק, במובן זה שהונחו בפני ביהמ"ש העליון עובדות שלא היו עליהן ויכוח. נכון שכל הסיפור היה מכוסה על ידי שתי פרפרזות של מה עשו, וביהמ"ש המחוזי אפילו לא ביקש להתעניין מעבר לפרפרזות של מה הוא עבר באותו ליל אימים ראשון ובליל אימים לאחר שבוע, אבל גם בפרפרזות האלה, הציטוטים המכוונים שנמסרו לביהמ"ש על ידי גופי החקירה, היה בהן מספיק ודי כדי לפסול מיד שתי הודאות שמסר אוליאל, אבל לא כדי לפסול הודאות אחרי 36 שעות".
"אני כמובן לא מזדהה עם האידאולוגיה וחס וחלילה עם מעשים כאלה, אבל אני חושב שהמקצוע שלי כמשפטן, הוא לבוא ולתרום את תרומתי גם לנושא החקירות ההוגנות וההליך ההוגן", סיכם.
כזכור, בית המשפט המחוזי בלוד גזר על עמירם בן אוליאל, שלושה מאסרי עולם במצטבר. בנוסף נגזרו עליו 17 שנות מאסר בגין ניסיון לרצוח את אחמד דוואבשה, שהיה בן חמש בעת הפיגוע, ועשר שנות מאסר בגין הצתת בית המשפחה. בפיגוע בכפר דומא בגדה המערבית ב-2015 נרצחו שלושת בני משפחת דוואבשה, ההורים סעד וריהאם והבן עלי, בן שנה וחצי.
הוויכוח על העינויים מסיט את הנושא מעיקרו- רצח או לא רצח? אם יסכימו שהוציאו הודאה תחת עינויים- הוא ילך הביתה???
כל עוד אין ראיה אחרת שקושרת אותו למעשה – ואין אפילו ראיה נסיבתית לכך, הוא אמור ללכת הביתה. כנראה שאין סיכוי שזה יקרה אי-פעם.
מקום המשפט שם הרשע
מסכן
צודקת