פסקת ההתגברות – צמד המילים שחוזר על עצמו בלי סוף בחדרי המשא ומתן להקמת הקואליציה ובהתאמה בכל במה תקשורתית בישראל. כל השותפות של הליכוד, יהדות התורה, ש"ס, הציונות הדתית, דורשות את זה כתנאי סף להסכם קואליציוני, ורק ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו מתלבט כהרגלו.
בשמאל צופים מהצד ויוצאים מכליהם. "קץ הדמוקרטיה", הם זועקים. "תיכף ירצחו את כל הג'ינג'ים", הם מזהירים. יש אפילו קריאות במרכז ליש עתיד וכחול לבן להיכנס לקואליציה תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו, כן, ההוא עם שלושה כתבי אישום, רק כדי לבלום את המהלך הנורא כל כך מבחינתם.
אז על בכלל מדובר? למה זה כל כך חשוב למפלגות החרדיות, למה זה כל כך חשוב לסמוטריץ', למה נתניהו בלם את זה כל השנים וגם עכשיואין לי את האומץ לעשות את זה? ולמה יש כאלו בימין שטוענים שזה בכלל רעיון רע, אולי הרע במיעוטו.
מה זה ההתגברות?
פסקת התגברות היא סעיף בחוק יסוד המאפשר לכנסת לתת תוקף לחקיקה הסותרת חוק יסוד זה. מטרתה של פסקת התגברות היא לאזן את הכוח הרב שבידי בית המשפט העליון מאז המהפכה החוקתית וליצור דיאלוג חוקתי בין הרשויות, שיש ביניהן הפרדה.
יש כבר פסקת ההתגברות?
בשנת 1993, ימי ממשלת רבין, ביטל בג"ץ את ההסדר שאסר יבוא בשר לא כשר לארץ בטענה שהוא סותר את חוק יסוד: חופש העיסוק, שנחקק שנה קודם לכן. בתגובה ש"ס איימה לפרוש מהקואליציה. ראש הממשלה רבין יחד עם מרצ וכל המפלגות בקואליציה, הוסיפו סעיף התגברות לחוק היסוד, שיאפשר את הסתירה. מי שנתן את העצה לחקיקה הזו היה המשנה לנשיא בית המשפט העליון דאז, אהרן ברק. הוא ולא אחר. יבוא החזיר נאסר ו"ממשלת אוסלו" שרדה.
פרופ' יניב רוזנאי, מנהל אקדמי של מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים באוניברסיטת רייכמן, מציין כי "פסקת ההתגברות כבר היום קיימת בחוק יסוד: חופש העיסוק, למשל. מאז שנת 1994 ההוראה הזאת מאפשרת לכנסת לחוקק חוק שהוא פוגע בחופש העיסוק, למרות ההגבלות שקיימות בחוק היסוד. זה בלי קשר לפסיקה של בית המשפט, עוד לפני פסיקה של בית המשפט. כלומר, הכנסת יכולה להתגבר על ההגבלות החוקתיות שקיימות עליה".
למה זה כל כך חשוב?
הסיבה שהנושא הזה מקבל חשיבות כעת, היא מכיוון שהמפלגות החרדיות וגם בציונות הדתית-עוצמה יהודית חוששים שללא אישור של "פסיקת התגברות" בהקדם האפשרי, נושאי הליבה שהם רוצים לקדם, ינוטרלו אחרי שיוגשו נגדם עתירות לבג"ץ. בין היתר ניתן למנות את חוק הגיוס, שינוי חוקי הגירה, קידום חקיקה למאבק בטרור ועוד.
עו"ד אהרן גרבר, סגן ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת, מסביר כי "מטרת הדרישה לחוקק את פסקת ההתגברות היא להשיב את המצב לקדמותו ולתקן את חוסר האיזון; להשיב לנבחרי הציבור את זכות המילה האחרונה. הכנסת היא זאת שקובעת, היא זאת שחוקקה את "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו", והיא זאת שיכולה להחריג חוקים מסמכותו ברוב רגיל. הפה שאסר הוא הפה שהתיר.
לדבריו, "מדינת ישראל התנהלה כדמוקרטיה תוססת ומגוונת עוד לפני שהמהפכה החוקתית באה לעולם, וגם היום המודל הבריטי שממנו ירשנו את שיטת המשפט ממשיך להתנהל ללא חוקה. הכנסת וחבריה מחויבים לשמירה על זכויות לא פחות מאשר שופטי העליון. ההבדל הוא שהם נושאים באחריות והציבור יכול להימנע מבחירתם במידה שהמדיניות שלהם תהיה פסולה לטעמו".
למה השמאל מתנגד?
פרופ' רוזנאי מאיים: "ההשלכות הן שזכויות הפרט של כל אחד ואחד מאיתנו יהיו נתונות לחסדי הרוב הקואליציוני, שנשלט כמובן על ידי הנהגת הקואליציה, שזה 5–6 פוליטיקאים, שיכולים לכפות את הרצון שלהם על הכנסת. לכן זה שם בסכנה מאוד גדולה את כל הרעיון של הגנה חוקתית, וזה עשוי לרוקן מתוכן את כל הרעיון של ביקורת שיפוטית שנועדה להגן על זכויות אדם ועל זכויות המיעוט".
יש כמובן מי שמתנגדים לחלוטין לכל פסקת התגברות ורואים בה חוק שיאפשר התגברות על זכויות אדם של כל פרט ופרט בחברה הישראלית. כאשר הצעה כזאת עברה את ועדת השרים לחקיקה ב-2018, נשיאת העליון אסתר חיות אמרה שזו הצעה רעה ומסוכנת, ועלולה לגרום לישראל נזק חסר תקנה גם בזירה הבינלאומית.
השופט אהרן ברק בעצמו הציע שהכנסת תוכל לגבור על בג"ץ רק ברוב של 70 או 80 ח"כים ולא פשוט 61. מתנגדיו טוענים שזה רוב בלתי אפשרי להשגה, ובפועל הכוח יישמר בידי בג"ץ. מומחים משפטיים אחרים כמו פרופ' ברק מדינה תמכו בעבר בפסקת התגברות של 65 חברי כנסת, ויש עוד מגוון מספרים כאלה.
למה יש בימין שמתנגדים?
עו"ד טלי גוטליב, שבשבוע הבא תושבע לחברת כנסת מהליכוד, טוענת כי אין בזה צורך. "פסקת ההתגברות זו כותרת מאוד פומפוזית ויפה, אבל אין צורך בה. חוק יסוד שפיטה לא נותן לבית המשפט העליון סמכות לבטל חוקים. כשלעצמי אני מתעלמת מפסיקה. זו פסיקה בלי סמכות, אני לא מכבדת את זה".
לדבריה, "בג"ץ צריך לזכור את מקומו וצריך לרסן את כוחו". היא הסבירה: "כשבית המשפט פועל בחוסר סמכות אני לא מכבדת את זה, צר לי. כשבית המשפט, תקשיבו לי טוב, כשהעליון מבטל חוק הוא פועל תוך הפרה בוטה של הסמכות הקנויה שלו בסעיף 2 בחוק יסוד השפיטה".
ראש התא המשפטי בתנועת "דרך חיים", עו"ד אורי צפורי, ביקר את פסקת ההתגברות מסיבה שונה, וטען שהיא מכשירה את פרקטיקת פסילת החוקים על ידי בג"ץ בזמן שלישראל אין חוקה המבטאת את הסכמת העם שתצדיק פסילה כזו. צפורי קרא לקדם את 'חוק המשילות' אותו ניסח ואשר מיישם את 'המודל הבריטי' לפיו בית המשפט יכול רק להמליץ לכנסת על שינוי חקיקה בשל אי התאמה לחוק יסוד.
