עלול לעלות ביוקר: יוחאי דנינו על התנהלותו של בן גביר במו"מ / דעה

עד שתוקם ממשלה, מתי שתוקם, ויתפרסמו ההסכמים הקואליציוניים בין המפלגות השותפות האפשריות, טוב שיש לנו את 'נספח התפקידים' שנחתם בסוף השבוע בין הליכוד לעוצמה יהודית.

כמו בכל מערכת בחירות, גם הפעם היה את הכוכב האולטימטיבי. אתם בטח מנחשים איך קוראים לו. כן, נכון, איתמר בן גביר. האיש שרפי פרץ בעט בו רק לפני פחות משלוש שנים לטובת חבירה לנפתלי בנט וסמוטריץ', כשהוא נאלץ להתמודד עצמאית וזוכה ב-0.42% או ליתר דיוק 19,402 קולות, מוכתר לשריף החדש של השכונה, מסיים את הבחירות עם מפלגה של שישה מנדטים בראשותו, בדיוק כמו ש'ימינה' בראשות בנט השיגה בבחירות שבעטו בו למרות שהוריד את התמונה של ברוך גולדשטיין מסלון ביתו.

מאז זרמו הרבה מים בנהר, בן גביר של היום, הוא לא בן גביר של 2022 וכיום הוא אחד השחקנים המחוזרים במערכת הפוליטית. הקמפיין הפוליטי שלו התנהל בתבונה, וגם במשא ומתן להרכבת הממשלה הוא קוטף לא מעט נקודות ניצחון מול כל יריב, או שותף, פוליטי.

האיש שעד לא מכבר נתניהו נמלט מכל תמונה אפשרית איתו, מגיע להסכם ביניים עם נספח תפקידים שלא היה מבייש מפלגות ותיקות בהרבה. המשרד לביטחון לאומי יוקם, משרד הנגב והגליל יתוקצב כמו שאף פעם לא היה ואל תדאגו, גם עם המורשת יש מה לעשות ולא רק בגלל רשות העתיקות שתועבר למשרד, אחרי שבמשך שנים אפילו תקנים ליועצים ופקידים לא ממש היה.

אחד ההישגים של בן גביר, הוא גם הסיכון הגדול שלו. כמי שהתמודד על משבצת המשילות והסדר הציבורי, בן גביר דרש את משרד ביטחון הפנים וקיבל משרד מחוזק הרבה יותר: המשרד לביטחון לאומי, עם כל מה שיכול להזכיר את המשטרה. המשטרה הירוקה, הסיירת הירוקה, הרשות לאכיפה במקרקעין ומג"ב איו"ש שהיה עד כה במשרד הביטחון. בן גביר הולך גם לשנות את מעמדו של השר ולראשונה מזה עשרות שנים, השר שאמון על המשטרה לא יהיה זה שרק דואג לתקציביה, אך נטול כל השפעה, אלא יהיה בעל הבית האמיתי, בדומה לצה"ל ושר הביטחון.

במפלגות האופוזיציה לא ממש אהבו את התיק ענק הממדים שצפוי להינתן לבן גביר, במקומו של מפקד סיירת מטכ"ל עמר בר לב. היו כאלו שהציעו למפכ"ל המשטרה קובי שבתאי להתפטר מתפקידו ולא רק לאור היחסים העכורים מהעבר עם השר המיועד.

אבל בצל חלוקת התיקים ומשרדי הממשלה, יש גם תפקיד נוסף ומשמעותי: יו"ר ועדת ביטחון הפנים. התפקיד שנתפר בכנסת הקודמת למידותיהם של אנשי 'יש עתיד' היה עשוי להיגנז, אבל יו"ר עוצמה יהודית בן גביר חשק בתפקיד שאמון על התנהלותה של המשטרה ושאר ענייני ביטחון הפנים, וכמובן גם קיבל.

העובדה ששר הביטחון הלאומי המיועד – מהגוף המבצע, ויו"ר ועדת ביטחון הפנים – מהגוף המחוקק והמפקח, שניהם נמצאים בידיה של אותה מפלגה, היא אינה דבר חדש. בממשלה היוצאת ובכנסת שעברה, היה זה אביגדור ליברמן שהחזיק בתיק האוצר וקיבל את ועדת הכספים בראשות אחד מנציגיו.

לבן גביר יש מטרה ברורה בקבלת הוועדה: להראות שבעל הבית חדש, השתגע בדרך לחיזוק מעמדה של המשטרה, מעמד שכבר הגיע לשפל. אבל ריכוזיות היתר הזו שבה גם הרשות המבצעת וגם המחוקקת נשלטת בידי מפלגה אחת של איש אחד, היא אמורה להוות תמרור אזהרה, בדיוק כמו שהזהירו והתריעו – ובצדק – מפני מינויו של אלכס קושניר ליושב ראש ועדת הכספים. הוועדה שבמשך שנים הייתה לכלי פיקוח פרלמנטרי, שראשיה לא מהססים "לתקוע" את כוונותיו של שר האוצר, הפכה לבובה בידיו של יו"ר ישראל ביתנו וכמעט לאות מתה בפוליטיקה הישראלית וכך עלול לקרות גם בוועדה לביטחון פנים.

כשהעבודה לשינוי פני המשטרה היא עבודה רבה, ומרכיבים קואליציה חדשה, היה אולי ניתן לצפות שהעוול הזה יתוקן, והוועדה תלך למפלגה אחרת, אבל בן גביר דרש ובן גביר קיבל.

לבן גביר אין צורך לספר על המשטרה ועל התנהלותה. במשך השנים הוא נרדף פעם אחר פעם בידיה, נגרר בביזיון לניידות המשטרה, נאזק כאחרון העבריינים וסבל על גופו אלות ומרורים. על האלימות המשטרתית אין צורך לספר לבן גביר, הוא חווה אותה על בשרו לא מעט פעמים ורק לפני פחות משנה הוא התעלף בלשכתו הפרלמנטרית בשכונת שמעון הצדיק, לאחר שלטענתו הותקף בידי שוטרים. "המשטרה חצתה הערב כל גבול אפשרי. בזמן שנציגים שלנו יושבים עם מפקד המחוז כדי להביא לאבטחה משטרתית קבועה, באים עשרות שוטרים, מפעילים אלימות קשה כלפיי פעילי הימין וכלפיי" אמר אז.

אין צורך לספר לבן גביר על אלימות המשטרה, שכן לאורך הקדנציה היחידה שלו כחבר כנסת מן המניין, הוא צעד בגאון לכל מקום בו היו שוטרים אלימים שהפעילו מכת"זיות וסיכנו חיים של אזרחים, על לא עוול בכפם. הוא אפילו הגיע עם חליפתו שטונפה במי בואש, למשכן הכנסת, רק כדי לספר לחברים על ההתנהלות המופקרת של השוטרים. הוא לחם את מלחמתו של חיים מזרחי שהוכה בידי שוטרים אלימים רק בגלל שהעז להעיר לשוטרים, הוא התריע מראש מפני שוטרים אלימים במירון ואלו רק דוגמאות קטנות.

עוד כעורך דין היה בן גביר נאבק נגד אלימות השוטרים. גם נגד חרדים, וגם נגד מתיישבים. בן גביר הוא גם אחד מאלו שהחלו לתבוע שוטרים באופן אישי, במטרה שאולי מה שלא הולך דרך המוח ילך דרך הכיס והאלימות המשטרתית תיפסק.

"כחבר כנסת, זו היא השליחות שלי – להשלים את מה שבג"ץ לא הסכים להורות למשטרה. ליזום דיונים בוועדות, להעביר חוקים, ולדאוג אחת ולתמיד, שהמשטרה תפסיק להפלות ותפסיק לפעול באלימות נגד המגזר החרדי" כתב בטור שפורסם בבמה זו לפני כעשרה חודשים.
מאז זרמו הרבה מים בנהר, בן גביר הפך לשחקן משמעותי בזירה הפוליטית עם מפלגה של שישה מנדטים, והשליחות שלו מגיעה למבחן הגדול בחייו, דווקא בשל העובדה שמשרדי ממשלה רבים הולכים להגיע לידיו, שהבולט שבהם הוא המשרד לביטחון לאומי שצפוי לקום.

מאז הימים ההם, בן גביר שחטף בעצמו מכות למכביר ונזרק אל הניידות כאילו היה שק קמח, הספיק כבר להצהיר על לא מעט תכניות לחיזוק המשטרה, בין היתר 'חסינות לכל שוטר'.

במשך השנים האחרונות, אלימות השוטרים נגד המגזר החרדי לא פחתה בצורה משמעותית, אבל היו עוד מי שקיוו כי מח"ש, או בית המשפט יעמדו לימינו של המגזר. עכשיו, בצילו של קמפיין המשילות מי שעלולים להינזק מכך בראש ובראשונה, אלו המפגינים או סתם עוברי דרך תמימים מהמגזר החרדי.

אז כן, מהיכרות עם חבר הכנסת בן גביר שצפוי להגיע אל המשרד שאמון על המשטרה, ויחזיק בידיו גם את הוועדה לביטחון הפנים, חזקה עליו שלא יישכח מהיכן הגיע, אך גם על חברי הכנסת החרדים לפקוח שבע עיניים על ועדת הבט"פ והתנהלותה. וכן, ההסכמים הקואליציוניים טרם נסגרו, זו ההזדמנות שלהם להכניס לתוכם מנגנון שימנע אלימות משטרתית נגד כל המגזרים, אחרי שסבלו ממנה לא מעט בשנים האחרונות. אם הם לא יעשו זאת עכשיו, זה עלול לעלות ביוקר. לכולנו.