ברוב של 63: המליאה בחרה באוחנה לתפקיד יו”ר הכנסת ה-25

בתמיכה של 63 מחברי הממשלה החדשה, נבחר היום (חמישי) ח”כ אמיר אוחנה (הליכוד) ליו”ר הכנסת. אוחנה, בן 46, הוא אחד ממקורביו של נתניהו, וכיהן כבר כשר המשפטים ושר לביטחון הפנים בממשלות נתניהו הקודמות.

יו”ר הכנסת אמיר אוחנה אמר בנאום ממלכתי בכניסתו לתפקיד: “לפני שבע שנים ויום בדיוק, נרגש, נכנסתי לראשונה לאולם מליאת הכנסת כדי לשאת את נאום הבכורה שלי כחבר כנסת כאן מעל הדוכן שלצידי. גם אז שמואל, סדרן הכנסת ליווה אותי. תודה שמואל. נבחרתי אז כנגד כל הסיכויים, הרי לא צמחתי לתוך מסלול חיים פוליטי. נולדתי וגדלתי בבאר שבע להורים יוצאי מרוקו, התגייסתי ושירתי שתים עשרה שנים בצה”ל ובשב”כ, בתקופת האינתיפאדה השנייה. השלמתי את לימודי המשפטים, התמחיתי בפרקליטות ופעלתי כעורך דין”.

אוחנה הוסיף, “והנה זה עתה, בחרתם בי – נבחרות ונבחרי ישראל – לתפקיד הרם והמחייב של יושב ראש הכנסת, ראש הרשות המחוקקת – הרשות המייצגת את כל אזרחי ישראל – יהודים, ערבים, דרוזים, צ’רקסים, חילונים, דתיים, חרדים, מזרחים, אשכנזים ובקיצור את כל אזרחי ישראל, אני מודה לכם על כך מקרב לב”.

“אני מתחייב לעשות כמיטב יכולתי להיות ראוי לאמון שנתתם בי. בשבע השנים האלה עברנו, יחד עם הפוליטיקה הישראלית ויחד עם מדינת ישראל כולה – מסע מטלטל ורווי תהפוכות. השנים האחרונות התאפיינו בחוסר יציבות פוליטית, דבר שלמרבה הצער השפיע מאוד על האווירה – כאן בבית הזה ומחוצה לו. אפשר לומר שכל כך התאהבנו בדמוקרטיה עד שקיימנו לא פחות מחמש מערכות בחירות בתוך שלוש שנים. אבל ברוך ה’, כך זה נראה, לראשונה מזה שנים – ציבור הבוחרים בישראל הכריע ואמר את דברו”, הוסיף.

יו”ר הכנסת החדש התייחס למערכת המשפט, “בשורת היציבות היא בשורה גדולה לכל אזרחי ישראל, וגם לכל חברי הבית הזה. היציבות היא סם חיים לניהול מדינה – ויתברכו בה אזרחי ישראל כולם, גם אלה שלא הצביעו עבור הקואליציה המוקמת היום. כנסת ישראל, חשובה ככל שתהיה, איננה הריבון. גם לא הממשלה. ודאי שלא מערכת המשפט. הריבון הוא העם. העם הוא הריבון. והעם – על חלקיו השונים – האציל את ריבונותו לחברות וחברי הבית הזה. זהו המהלך הדמוקרטי. ואנו, חברות וחברי הכנסת – נבוא לציבור אחת לתקופה ונבקש – ונקבל או לא נקבל את אמונו. זו מהות הדמוקרטיה”.

עוד אמר בנאומו הממלכתי, “מי ייתן והשם יאיר את דרכנו ונצליח להשיב עטרה לישנה, לחזק את מעמדו של הבית הזה ולהביאו לימי הזוהר שלו, קואליציה ואופוזיציה כאחד. המשימה לא תהיה קלה, ידענו כאן בשנים האחרונות ורוויות התהפוכות מעשים שלא יזכרו בדברי הימים כפאר הדמוקרטיה הישראלית. ויכוחים סוערים ימשיכו ללוות את הפרלמנט הזה – הלוואי ונדע לנהל אותם בדרך ארץ ולהותיר את השנאות מאחור. הכנסת הזאת היא הבית של אזרחי ישראל כולם. היא היא המבצר האמיתי של זכויות האדם ושל חירות הפרט”.

לסיום אמר, “לצד דברים שנסכים עליהם נשמע כאן דברים מאוד שנויים במחלוקת. מקוממים ממש. אך זהו המקום ללבן את הסוגיות הכואבות והרגישות ביותר ולקבל הכרעות. זה – ולא אחר. בנימה אישית, אני רוצה להודות לראש הממשלה המיועד על האמון הרב שנתן בי כשהציע את מועמדותי לתפקיד ולכם חברי הכנסת שבחרתם בי. אז, לפני שבע שנים ויום, זכיתי להיות חבר הכנסת הראשון בתולדות המדינה – ככל שהצלחתי לבדוק – שמי שבירך אותו לאחר נאום הבכורה היה לא ח”כ ותיק או שר, כי אם ראש הממשלה בעצמו. מאז הלכנו דרך ארוכה יחד – ובע”ה עוד נלך. תודה לך ראש הממשלה”.