המקובל הצעיר שסוחף ומדהים את ציבור ה’מבקשים’ ושוחרי ה’מויפתים’ | שיחה

השמועות החלו להתרוצץ בקרית בעלזא ובישיבת מיר לפני כשנה וחצי. משם הן התפשטו אל שאר ערי ארץ ישראל, ובשלב הבא, גם אל מעבר לים, בארצות הגולה. “האברך שמסתובב אצל האדמו”ר, החל לחולל ‘מויפתים'”, גרסו אותן שמועות. “אפשר להתקשר אליו, להגיד את השם ושם האם, ולשמוע עתידות”.

אם מישהו חשב אז כי השמועות על המקובל החדש, האברך הגה”צ רבי יחזקאל אדלר, או ר’ חזקי, כפי שמכריו מכנים אותו – הן טרנד חולף, הרי שכעת, כעבור שנה וחצי מאז, ניתן לקבוע שהוא טעה: ר’ חזקי הולך וצובר תאוצה מדי יום, סוחף אחריו המונים, ושובה בקסמי ה’קבלה’ שלו גם חלק מהציבור שלועג לו.

אין זו כתבת יחסי ציבור, למרות שיהיו כאלה שבוודאי יחשבו כך. הסיבה האמיתית לכך שב’חדשות JDN’ החליטו להתחקות אחר “הבבא החדש”, נובעת מהסקרנות של הציבור סביב ר’ חזקי, שהתגלתה לאחר ששמו הוזכר פעמיים במדור ‘קיפקעס’ במהלך החודשים האחרונים.

גל הפניות של הקוראים שביקשו לשמוע עוד מידע על האברך הבלזאי שהפך ללהיט אצל שוחרי תופעת המקובלים – הביאו את המערכת להחלטה, לפיה ר’ חזקי יהפוך לאחד ממושאי הסיקור שלנו ב”פרויקט פסח תשפ”ד”.

• “תיעוד הביצים” החריג

אם לפני שנה וחצי, מבקשי ה’ווארעמקייט” ומחפשי הברכות נחשפו לר’ חזקי, הרי שבחודשים האחרונים נחשפו אליו אלפים נוספים, חלקם הגדול, צרכני נייעס מחצרות הקודש שנדהמו מהתיעוד שבו נראה המשפיע האלמוני כשהוא מסובב אנה ואנה קערה עם ביצים, במהלך טיש לרגל חמישה עשר בשבט, בבית המדרש סטריקוב ברחוב דוד בירושלים.

בתיעוד החריג נראה ר’ חזקי בראש השולחן, מוקף בסגל גבאים ומשב”קים, ושולחן עמוס בחסידים ומבקשי השם. אלה שלא שמעו עד אז על התופעה החריגה, הרימו גבה ולא הבינו מאיפה צץ המקובל החדש. כדי לענות על כל התמיהות הללו, החלטנו לבצע סבב שיחות עם תלמידים ומקורבים, ולספק לקוראים הצצה נרחבת ל”תופעת ר’ חזקי אדלר”.

אחד המקורבים ששוחח עם ‘חדשות JDN’ מספר כי ר’ חזקי הסביר מאוחר יותר את סיבת סיבוב קערת הביצים; על פי תורת הנסתר, מדובר בהמתקת הדינים מכיוון שהביצה היא בצבע לבן ונקייה מאוד, לאחר שמסירים ממנה את הקליפה – ולמרות שהצבע הצהוב עדיין נשאר בתוכה, בכל זאת מקבלים אותה כנקייה ולבנה…

לגבי “סיבוב” הקערה, ר’ חזקי הבחין שעשרות ה’קוויטלאך’ שנזרקו, נתקעו על הביצים, והוא רצה להימנע מביזוי אוכלים, ולכן טלטל את הקערה, כדי שהפתקים ישקעו פנימה בתוך הקערה ולא יישארו על הביצים.

• שנות ההסתר

חצרו הלא פורמלית של ר’ חזקי הולכת ומתבססת. הלשכה ברחוב תכלת מרדכי בשכונת רוממה בירושלים, עמוסה ברוב שעות היום; צוות הגבאים מתפעל את מערך פניות ההמונים, ויש כאלה שאף מנסים לחסוך ממנו את הקניות במכולת או עיסוקים אחרים שהם מנת חלקם של פשוטי העם.

אבל מה שמסקרן את הציבור, ומה שגם אנחנו ב’חדשות JDN’ ניסינו להבין ממקורבי המקובל, זה היכן היה האברך בן ה-37 עד היום. כלומר, עד לפני שנה וחצי. ר’ חזקי אמנם שומר ומקפיד מאוד על הפרטיות של בני משפחתו, אבל בכל מה שקשור אליו אישית – שנות הילדות, תקופת הבחרות, ועידן הטרום-קבלה לאחר נישואיו – הצלחנו להרכיב תמונה די בהירה.

• הילד הבנש”ק

ר’ חזקי נולד וגדל בבית הרה”ח רבי בן ציון אדלר, מחשובי חסידי בעלזא ובנו של גאב”ד טורדא הגה”צ רבי משה אדלר זצ”ל. הוא התחנך במוסדות החינוך של חסידות בעלזא, וקנה תורה וחכמה גם באמצעות “מיקור חוץ”.

לאחר לימודיו בתלמוד תורה ‘מחזיקי הדת’ בעלזא בירושלים, הוא עלה ללמוד בישיבה לצעירים של חסידות בעלזא במושב בית חלקיה, שם קנה תורה וחכמה מראש הישיבה, איש החינוך ובעל המנגן המיתולוגי הגאון רבי יוסף צבי ברייער.

בהמשך עלה לישיבה גדולה בעלזא ברחוב אגריפס בירושלים, שם עשה חיל, בלימוד ובתורת ה”רעביסטעווע”. במשך תקופה הוא היה זה שהעלה על הכתב את שיעוריו של ראש הישיבות של בעלזא, הגה”צ רבי שמואל רוזנגרטן זצ”ל, חבר בד”ץ ‘מחזיקי הדת’. כך גם שימש כגבאי ארגון ‘יגדיל תורה’ בישיבה.

במסגרת הכנת הכתבה שוחחנו לא רק עם מקורבים, אלא גם עם ידידים שמכירים אותו עוד מימיו בישיבה. הם מספרים על בחור ירא שמיים, ראש חריף ו”ערליכער יוד”. אחד מידידיו מתאר את מה שהוא מכנה “ערליכער יוד”. לדבריו, “היו תקופות שר’ חזקי היה שקוע כל כולו בתורה, אבל גם בתקופות האחרות, הוא לא התבטל, אלא ניצל את הזמן כדי להיות קרוב לגדולי ישראל ולדברים שבקדושה”.

• מומחה לענייני בנש”קים

תלמידיו ומכריו מספרים לנו עד כמה הוא אכן הסתובב לצד גדולי ישראל. לאורך השנים הוא היה מהמבקרים הקבועים בבית כ”ק מרן האדמו”ר מבעלזא. הוא הקפיד לא לפספס שום ביקור של אדמו”ר, ראש ישיבה ואפילו בנש”ק. הוא הצטרף למרבית הנסיעות של הרבי, הן למקומות הקדושים והן לביקורים אצל גדולי ישראל אחרים. מה שמכונה “שוואנץ” בעגה החסידית.

בחצר הקודש בעלזא הבחינו בנער הכישרוני עם הזיכרון החד, שמכיר את כל הבנש”קים ומקורבי גדולי ישראל. לא מעט פעמים, במהלך הטישים של האדמו”ר, ר’ חזקי הוזעק כדי לבדוק מיהו הבחור האלמוני עם הקולפיק ואיזה מקום נדרש להשיג לו סביב השולחן של הרבי.

לקראת שמחת בר המצווה של הנכד הבכור של האדמו”ר, הרב שלום רוקח, חיפשו בחצר מישהו שיהיה אחראי על תיאום קשרי הבנש”קים. היה מי שסיפר למשב”ק הנודע הרב שמעון וואלף קליין, כי הבחור אדלר מתאים מאוד לתפקיד. ר’ שמעון וואלף אימץ את הרעיון והטיל על ר’ חזקי, אז תלמיד ישיבה, את התפקיד.

כעבור חמש שנים, בחתונה ההיסטורית של הרב שלום בשנת תשע”ג, נדרש כבר “מטה רשמי לענייני בנש”קים” מטעם הוועדה המכינה, ומי שמונה ליו”ר המטה, היה ר’ חזקי, אז אברך צעיר, שביצע את המשימה בהצלחה כבירה.

לא רק בבעלזא הכירו את הידע של ר’ חזקי בתחום; באחת הפעמים, כשהוא הגיע להיפרד מהרה”ק בעל ה’תורת מרדכי’ מויז’ניץ מונסי זי”ע, הרבי ביקש מהגבאי לשלוח עמו לישראל שטרות של 50 דולר לנכדיו הבחורים, ושטרות של 100 דולר לנכדיו הנשואים. המשב”ק שאל את האדמו”ר: “איך הוא יידע מי בחור ומי אברך?” האדמו”ר זצ”ל השיב: “דער אדלר קען מיינע אייניקלעך בעסער ווי מיר (ה’אדלר’ הזה מכיר את נכדיי יותר טוב ממני)”.

תלמידיו מספרים כי באחת הפעמים שר’ חזקי השתתף בטישים של כ”ק האדמו”ר מלעלוב ארה”ב, בביקוריו הקבועים בארץ בתקופת ל”ג בעומר – הוא התעקש ללחוץ את ידו של האדמו”ר בצאתו מהטיש, למרות שהקהל התבקש שלא לעשות זאת. למרבה ההפתעה, הרבי הסכים ללחוץ את ידו, כשהוא שואל: “אתה לומד את תורת הנסתר?”. היה זה שבוע אחרי שהתחיל ללמוד עם דודו ספרי קבלה (כפי שמפורט בהמשך). הדיין הבלזאי הנודע הגאון רבי משה ובר זצ”ל, שהשתתף גם הוא בטיש, אמר לר’ חזקי: “ר’ דוד (האדמו”ר) יודע על מה הוא מדבר…” מאז אותה תקרית התהדק הקשר בין ר’ חזקי לדיין האדיר, עד לפטירתו בכסלו תשפ”א.

• ההתקרבות לדודו המקובל והתחלת הלימוד בתורת הנסתר

באותן שנים החל להתקרב לדודו, חתנו החשוב ויוצא הדופן של סבו גאב”ד טורדא – המקובל הרה”צ רבי מתתיהו סאפרין זצ”ל, בנו הגדול של כ”ק האדמו”ר מקאמארנא. לאחר שר’ חזקי סיים את סדר יומו בבית האדמו”ר מבעלזא, הוא פנה לבית דודו הסמוך. הוא היה בחור מבוגר, שהתחתן בגיל 24, וניצל את הזמן כדי להיות קרוב לאיש צדיק וירא שמיים.

דודו מקאמארנא, שנפטר בדמי ימיו בגיל 51, בחורף שנת תשע”ו – היה מקובל ופועל ישועות גדול שהשפיע על המונים. הוא היה בקי בתורת הנסתר וידע בעל פה את ספרי הקבלה. הוא עסק רבות בעיבוד ובהדפסת כתבים של ראשוני המקובלים, בדגש על כתבים שלא הודפסו עד אז. מי ששימש אותו באותן שנים, וסייע לו רבות, היה אחיינו הצעיר מישיבת בעלזא, ר’ חזקי אדלר. תקפידו היה אמנם זהה למשרת המשב”ק, המוכרת מחצרות אדמו”רים, אך עם הזמן, האחיין החל ללמוד ממנו סודות ומושגים בתורת הנסתר.

בליל יום הולדת ה-20 שלו, דודו קרא לו ואמר לו שהיות והוא הגיע לגיל ה-20 ונהיה בר עונשין, הוא מבקש ממנו שיתחיל ללמוד ספרי קבלה ולהשקיע בתורת הנסתר. ר’ חזקי נבהל וניסה להתחמק כשהוא טוען כי לפני שהוא מתחיל ללמוד את תורת הנסתר הוא צריך לדעת את תורת הנגלה. דודו המקובל סירב לקבל את ההתחמקות, ור’ חזקי נאלץ לפנות אל מרן האדמו”ר מבעלזא, שלא הביע התנגדות אך גם לא תמיכה, מה שמנע ממנו בינתיים להתחיל ללמוד ספרי קבלה.

עקב התעקשות דודו, הוא החליט לשאול את זקן רבני ברסלב הגה”צ רבי יעקב מאיר שכטר. למרבה ההפתעה, ר’ יעקב מאיר תמך ברעיון ודחה את כל ההסתייגויות מהצדיקים הקודמים, בנימוק שמה שנאמר לגבי לימוד קבלה מגיל 40 ומעלה, היה תקף באותן תקופות כאשר חששו מהשלכות התנועה של “משיח השקר” שבתי צבי, אבל כיום הוא יכול ללמוד כבר בגיל הזה. ר’ יעקב מאיר טען גם כי ענקי תורת הקבלה, האר”י הקדוש ורבי חיים ויטאל, למדו גם הם קבלה לפני גיל 40.

וכך, בגיל 20, ר’ חזקי התחיל בהדרגה ללמוד ספרי קבלה עם דודו…

• שיחת JDN אצל המשפיע

ביקשנו לשוחח גם עם ר’ חזקי עצמו ולכן ניסינו להתקבל אצלו לעצה ולברכה, כמו כל יהודי אחר הפונה אליו כדי להתקבל בלשכתו. הניסיון צלח. ר’ חזקי לא ידע במי ובמה מדובר עד שחשפנו את עצמנו. כאשר הבין את מזימתנו, הוא ביקש להימנע מראיון לכלי תקשורת, אך בכל זאת הצלחנו לדלות ממנו כמה פנינים.

בשיחה אצל המקובל, כתב ‘חדשות JDN’ העלה את הנושא של “ולא יתבייש מפני המלעיגים”, בעיקר בחסידות אליה הוא משתייך – בעלזא. ר’ חזקי אמר שאמנם אנשים אינם לועגים לו בפניו, אך הוא שומע על כך מכל מיני כיוונים. הוא ידע שזה מה שצפוי לו, כי הרי לא בכל יום אברך בחסידות הופך למשפיע ומקובל, אך הוא מסרב להיבהל מכך, וגם אינו מקפיד על הלועגים.

הוא גם הסביר מדוע הסתובב רבות אצל גדולי ישראל; דודו המקובל מקאמארנא זצ”ל אמר לו פעם שאם הוא רוצה לבדוק על אדמו”רים ורבנים מי מהם הוא “ערליכער יוד”, שיעקוב אחריהם במהלך אמירת הקידוש ובריקוד ה’מצווה טאנץ’ – באותם רגעים ניתן לבחון מי הוא באמת יהודי צדיק, אמר לו דודו הקדוש.

נוכח הדאגה והחרדה של רבים על מלחמה נוראה שעלולה לפרוץ בגבול הצפון, ר’ חזקי הבטיח כי לא יתרחש אירוע משמעותי שיגבה מחירים כבדים בנפש, וכי הטבח שאירע בשמחת תורה היה האירוע החמור האחרון שהתרחש לעם היושב בציון עד לביאת גואל צודק, ושלא יקרה עוד אירועים חמורים ומשמעותיים כאלה.

• ‘מקובל’ על ‘אש נמוכה’ – עד למהפך הגדול וזרימת ה’מויפתים’

מיד לאחר הסתלקות דודו, לא מעט תלמידים ומקורבים המשיכו לתחזק את הקשר עם האחיין המקורב. במשך שש שנים, ר’ חזקי היה ‘מקובל’ על ‘אש נמוכה’, כאשר במקביל, לצורך פרנסת בני משפחתו, הוא סייע לאנשים להשיג אישורים מסוימים מעיריית ירושלים, וכן סייע לבחורים בטיפולים רגשיים.

המהפך החל לפני כשנה וחצי, לאחר שבחור שנפלט מהישיבה ושהה ללא מסגרת ישיבתית במשך ארבע שנים, הגיע אליו לבקש שיבטיח לו ‘שידוך’, כשהוא מתעקש על שידוך מבית שמש. ר’ חזקי אמר לו שיש לו הרגשה כי ישיבה בבית שמש תקבל אותו. הוא חיפש וחיפש, עד שמצא ישיבה בעיר. כעבור חצי שנה ויומיים, הבחור התארס עם כלה מבית שמש. אותו בחור יצא למסע פרסום חובק ישיבות וערים, עד ששמו של ר’ חזקי יצא למרחוק.

עוד כמה בחורים הגיעו לר’ חזקי לבקש ישועות, בעיקר בסוגיית השידוכים, ולאחר כמה ‘מויפתים’, ישיבת מיר רעדה. קהל “שוחרי הבבות”, בעיקר בציבור האמריקני, עט על ה’מציאה’ והסתער על מספר הטלפון של ר’ חזקי.

המקובל החדש-ישן נאלץ לעזוב את העבודה, להתמקד רק בצג הפלאפון שלא הפסיק להבהב החל מהשעות המוקדמות לפנות בוקר עד השעות הקטנות של הלילה, ולענות לאנשים שצעקו לתוך השפופרת את שמם ושם אמם, כדי לשמוע ממגיד העתידות מה צפוי להם וכיצד להיחלץ מהצרות.

• התנהלות החצר וסדר היום העמוס

לדברי מקורביו, אלפים רבים של אנשים פנו אליו במהלך השנה האחרונה. מדי יום ישנן עשרות פניות. ר’ חזקי מתחיל את סדר יומו בתפילת שחרית, לאחר מכן בלימוד עם חברותא בבית המדרש בעלזא, ולאחר מכן מגיע ללשכה ברחוב תכלת מרדכי, שם נערכת קבלת הקהל, על ידי אנשים שנרשמו אצל הגבאי ר’ דניאל גוטמן בשעות הרישום הקבועות מדי יום שני. בין שיחה להתייעצות, ר’ חזקי מנצל את הזמן ללימוד בספרי קבלה.

בימי שגרה, השעות היחידות שר’ חזקי זוכה בהן למנוחה, הן מהשעה 4 לפנות בוקר עד 8 בבוקר. בימים חריגים, גם שעות המנוחה הללו מופרות על ידי תלמידים שנמצאים במצוקה, או עולים לטיסה בחו”ל ורוצים את ברכת הדרך מרבם בירושלים. בימי חמישי, ר’ חזקי משתדל לנסוע למקומות הקדושים, אבל מקפיד לא להיכנס לבתי עלמין, מלבד בתאריכים מסוימים בהם כוח הקדושה מתגבר, כפי שלמד אצל דודו המקובל מקאמארנא זצ”ל.

בחודשים האחרונים התגברו ההפצרות מציבור החסידים, שיערוך טיש או מעמד ‘לחיים’ לקהל הרחב. בחמישה עשר בשבט נערך הטיש הראשון, הזכור לכולנו מקערת הביצים. בפורים קטן ופורים עצמו נערכו טישים בבתים פרטיים של נגידים ואנשי מעשה, ולפי התוכנית, בל”ג בעומר הקרוב ייערך מעמד הדלקה גדול לאחר שבת התאחדות למאות חסידים ותלמידים בעיר הקודש צפת.

במקביל מפצירים בו חסידים ותלמידים מארצות הברית, שיערוך ביקור מעבר לים, אך ר’ חזקי נמנע מלחצות את גבולות ארץ הקודש, בנימוק שמדובר בשאלה בהלכה ובקבלה, אך במידה ותהיה לו סיבה רצינית, כמו הכרת הטוב באמצעות השתתפות בשמחה של אחד המקורבים או התלמידים – הוא ישקול זאת ברצינות.

לכל כתבות מגזין חג הפסח>>>