לקראת יום הזיכרון הבינלאומי לשואה שיצוין השבוע, קיימה היום (שלישי) ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בראשות ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) ישיבה וסיור ב-"יד ושם" שהבטיח כי "אניח על שולחן הכנסת הצעת חוק שתאסור שימוש בסמלים נאצים". יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, מצויין בעולם ב-27 בינואר, תאריך בו שוחרר מחנה ההשמדה אושוויץ מידי הנאצים על ידי הצבא הרוסי. יום הזיכרון הבינלאומי לשואה נקבע על ידי העצרת הכללית של האו"ם ב-1 בנובמבר 2005.
במהלך הישיבה שהתקיימה ב-"יד ושם" משרד החינוך הביע תקווה כי המשבר הדיפלומטי עם פולין יסתיים בקרוב ומשלחות הנוער והתלמידים יחזרו למסעות המסורתיים במחנות ההשמדה. דודי שוקף, מנהל מרכז הדרכה ארצי למסעות לפולין במשרד החינוך: "אנחנו ערוכים להחזרת המשלחות לפולין. תאריך היעד שלנו לחזרת המשלחות הוא סביב אירועי 80 שנה למרד גטו וורשה. מקווים שהמשבר עם פולין ייפתר ברמה הדיפלומטית בזמן הקרוב".
במהלך שנת 2022 ביקרו ב-"יד ושם" 255,620 תיירים מחו"ל. בנוסף לכך בשנה החולפת עברו ב-"יד ושם" 70,632 תלמידים, 65,971 סטודנטים ואנשי מנהיגות צעירה, 70,622 אנשי כוחות הביטחון, 6,314 מורים ו- 82,466 מבקרים ישראלים מהקהל הרחב. צביקה פייראיזן, מנכ"ל "יד ושם": "אנחנו מזהים שיש עלייה בכמות הבקשות לארכיון שלנו לצורך קבלת מסמכים שמעידים על זהות יהודית שיאפשרו לבעליהם לעלות לישראל לפי חוק השבות. בשנה החולפת יצרנו קשר עם בני המשפחות של חסידי אומות העולם שנמצאים בקו הלחימה באוקראינה, הצענו להם למצוא מקלט בישראל".
לפי הנתונים של הרשות לזכויות ניצולי השואה, כיום חיים בישראל כ-150,600 ניצולי שואה ונפגעי התנכלויות אנטישמיות בתקופת השואה. גילם הממוצע של הניצולים עומד על 87.5 שנים. 63% מהניצולים ילידי אירופה – 55,300 ילידי בריה"מ לשעבר, 17,100 ילידי רומניה, 7,800 ילידי פולין, 4,100 ילידי בולגריה, 2,100 ילידי הונגריה ו-2,000 ילידי גרמניה. 37% מהניצולים ילידי אסיה וצפון אפריקה – 28,300 ילידי מרוקו ואלג'יריה שסבלו מהתנכלויות אנטישמיות ומגזירות משטר וישי. 16,500 ילידי עיראק שנחשפו לפרעות הפארהוד בבגדד ב-1941, כ-10,200 ילידי תוניסיה ולוב שסבלו מחוקי הגזע ונשלחו למחנות עבודה.
ח"כ עודד פורר, יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות מסר: "האתגר הגדול ביותר שיש כיום הוא להנגיש את זיכרון השואה לדור הצעיר. האחריות מוטלת על כתפינו להנציח ולזכור את השואה ולגרום לכך שהיא לא תחזור על עצמה". ח"כ פורר התייחס לשימוש בסמלים נאצים במהלך ההפגנות: "אנחנו רואים בישראל זילות בשימוש בסמלים נאצים. שימוש בסמלים האלה מכל הצדדים של הקשת הפוליטית הוא פסול. אניח היום על שולחנה של הכנסת הצעת חוק שתאסור שימוש בסמלים נאצים. צריך להמשיך ולתמוך במאבק נגד אנטישמיות ברחבי העולם. אנחנו רואים את האנטישמיות מרימה ראש ברחבי העולם וזה מטריד מאוד".
ויליאם דארוף, מנכ"ל ועידת הנשיאים הוסיף: "השואה הייתה אחת התקופות החשוכות בעולם כולו. מקום כמו "יד ושם" מבטיח שזיכרון השואה לא ישכח לעולם. אנחנו לא מפחדים להיאבק באנטישמיות שמרימה את הראש. אנחנו לא מפחדים להילחם בחמאס שמרים את ראשו בעזה או נגד האנטישמיות ברשתות החברתיות. צריך לוודא שזיכרון השואה נמשך גם בבית הספר וגם באוניברסיטאות. יום השואה הבינלאומי הוא הזדמנות לעולם להכריז "לעולם לא עוד". אנחנו צריכים להבטיח את המשך קיומה של מדינת ישראל והמשך קיומו של העם היהודי ברחבי העולם".
רחלי ברץ-ריקס, ראש המחלקה למאבק באנטישמיות בהסתדרות הציונית העולמית אמרה: "השנה הגענו לשנת בלימה באירועי האנטישמיות, עדיין לא הגענו אל המנוחה והנחלה אבל אפשר לראות מגמה של בלימה. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה הציתה מחדש את גילויי האנטישמיות".
יו"ר איחוד הרבנים במדינות האסלאם הרב מנחם מענדל חיטריק ציין כי "מדיניות מוסלמיות רבות מלמדות את זיכרון השואה. לאחרונה אבו דאבי הודיעה כי בכוונתה להכניס את זיכרון השואה לתוכנית הלימודים, ובאוניברסיטת איסטנבול יתקיים ביום שישי אירוע לציון יום השואה הבינלאומי. צריך לעשות את עצרות הזיכרון בעולם הערבי במקומות הציבוריים ולא רק בקהילות היהודיות כדי שהזיכרון של השואה יהיה נחלת הכלל ולא רק נחלתם של היהודים".
לדברי, ח"כ יבגני סובה (ישראל ביתנו): "אני דוחה על הסף כל שימוש בביטויים אנטישמיים במסגרת השיח הפוליטי, אני קורא לחברי בכנסת לא להשתמש בביטויים שקשורים לשואה. אני נגד החרמת המסעות לפולין, נוער ישראלי שמבקר בפולין הופך לשגריר טוב יותר למען העם היהודי".
ח"כ שרון ניר (ישראל ביתנו): "כמות שורדי השואה הולכת ומתמעטת, צריך לדעת לחנך את הדור הצעיר שאינו יהודי לזיכרון השואה ע"מ לייצר סנטימנט גדול לעם היהודי". ח"כ אוהד טל (הציונות הדתית): "55% מהסטודנטים היהודים בקמפוסים בארה"ב מדווחים שהם מסתירים את הזהות היהודית שלהם. יהודי התפוצות חוששים לחשוף את הזהות שלהם בפומבי ואנחנו כאן בישראל צריכים לדעת לחזק את אחיינו היהודים בגולה".
ח"כ טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): "נולדתי בברית המועצות, מבחינתי לחיות כיהודייה זה לגדול תחת פחד מאנטישמיות. יד ושם היא הספינה שמובילה את הנרטיב של העם היהודי, כל יהודי חייב במהלך חייו לבקר לפחות פעם אחת במקום החשוב הזה. צריך להנגיש לדורות הבאים את זיכרון השואה".
חכ"ל מיכל קוטלר וונוש אמרה: "הרשתות החבריות מהוות כר פורה להפצת אנטישמיות. תהליכים אנטישמיים ברשתות החברתיות מובילים לפגיעה פיזית ביהודים ברחבי העולם. אנחנו מנסים לעקוב אחרי המגמות ברשתות על מנת למנוע את הפגיעה הבאה ביהודים ברחבי העולם".
"מחשבות אנטישמיות מתורגמים למעשים אנטישמיים", אמרה קרול נוריאל, מנכ"לית הליגה נגד השמצה. לטענת נוריאל: "יש עלייה בסנטימנט נגד מדינת ישראל, המגמות המרכזיות הן עלייה ברמת החומרה במעשים האנטישמיים ועלייה בתקיפה נגד מוסדות דת יהודיים. בנוסך לכך קיימת עלייה באנטישמיות ברשתות החברתיות".
יו"ר הוועדה ח"כ עודד פורר סיכם את הדיון: "אנחנו שומעים היום אמירות שונות על כוונות לשנות את "חוק השבות", בעייני זו פגיעה בקודש הקודשים של העם היהודי. אם הייתה מדינת ישראל בתקופת גרמניה הנאצית – לא הייתה מתקיימת שואה. מדינת ישראל תמיד תקבל כל נצר של העם היהודי ונדע להגן ולשמור על בני עמנו בכל מקום שהם בעולם. אנחנו מבקשים מ-"יד ושם" לקבל את הנתונים על מדינות העולם שמשתפות פעולה עם ההדרכות הבינלאומיות כדי שאנחנו בוועדה נוכל לגבש תוכנית פעולה להצלחת הנחלת זיכרון השואה לדור הצעיר. כמו כן, בכוונתי לעסוק בוועדה בהגדרת הציונות כזהות מוגנת מפני גילויי אנטישמיות".
