צילום: דוברות מבקר המדינה
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) את דוח המבקר הרשמי, שעסק בין היתר בבחינה להוצאת המחלקה לחקירות שוטרים ממשרד המשפטים ("קשיים ביכולותיה של המשטרה לטפל במישור המשמעתי"), התמודדות עם הפשיעה החקלאית ("70% מהתיקים נסגרו בעילת 'עבריין לא ידוע'"), השימוש בחומרי הדברה בירקות ובפירות ("ליקויים שנחשפו בדוח הביקורת משנת 2017 עדיין לא טופלו") והאכיפה בתחומי הגנת הסביבה ("המשרד פועל בלא תורת אכיפה סדורה ושלמה").
פערים מרכזיים שהעלה המבקר בדוח לשנת 2023: נמצאו ליקויים ביכולותיה המבצעיות ובעצמאותה של המחלקה לחקירת שוטרים, לצד קשיים ביחסי הגומלין בין המחלקה למשטרה. מספר יחידות הדיור שנבנו בין השנים 2006-2022 היה קטן מהנדרש לצורכי הדיור, נתון שתרם משמעותית לזינוק במחירי הדירות. חלק מהליקויים הנוגעים לטיפול בפשיעה החקלאית טרם תוקנו – והחקלאים חשים שהופקרו על ידי המדינה
עוד לקויים שהעלה המבקר: "שיעור הסגירות של תיקים בעילת "עבריין לא נודע" עומד על כ-70% מסך מקרי סגירת תיקים של עבירות פשיעה חקלאית. רק 3% מהתקציב שיועד לטיפול בילדים שהוצאו מביתם הוקצה למציאת בית קבוע עבור. 57,000 צעירים באוכלוסייה הערבית חסרי מעש – פי שניים מהשיעור הממוצע ב-oecd. ההשלכות: זינוק עקבי בפשיעה החמורה בקרבם.
מח"ש
המחלקה לחקירות שוטרים היא מחלקה בפרקליטות שתפקידה לחקור האשמות בדבר ביצוען של עבירות פליליות על ידי שוטרים במשטרת ישראל. הטיפול המערכתי בעבירות שוטרים מפוצל בין שני מערכים – החמורות יותר באמצעות מח"ש והחמורות פחות באמצעות המשטרה וחטיבת התביעות במשטרה.
המבקר הטיל ספק ביכולותיה המבצעיות ובעצמאותה של מח"ש, וציין לשלילה את הליקויים המהותיים שמצא בהיבט זה, בין היתר בסמכויות של המחלקה, בידע המקצועי, במיומנות של החוקרים ובמשאבים העומדים לרשות האגף ועובדיו. המבקר התייחס גם ליחסי הגומלין בין מח"ש למשטרה וציין כי נמצאו בהם קשיים. כמו כן ציין לשלילה את תקופות ההשעיה הארוכות של השוטרים (שנה וחצי בממוצע) שעלותן הכוללת מסתכמת בכעשרה מיליון שקלים. נוסף לכך, נמצאו ליקויים בהליכי הטיפול בעבירות משמעת של מתנדבים במשטרה.
ע"פ הנתונים שבידי המבקר, בשנת 2021 התקבלו 4,401 תלונות, עלייה של 34% לעומת שנת 2019 שבה התקבלו 3,293. ב- 625 תיקים נחקרו שוטרים באזהרה, שהם 12% מהתיקים שמח"ש בחנה וקיבלה החלטה בעניינם בשנת 2021. 68 כתבי אישום הגישה מח"ש בשנת 2021, שהם 1.2% מכלל התיקים שבחנה.
55% מהתיקים שמח"ש קיבלה בעניינם ב- 2021 נסגרו מבלי שנותבו לגורם אחר במשטרה למענה ארגוני שאינו פלילי. עוד עלה כי במשטרה כ- 24,700 מתנדבים. בשנים 2020-2021 הוגשו ארבעה כתבי אישום בגין עבירות שביצעו מתנדבים.
המבקר אנגלמן המליץ לבחון את הוצאת מח"ש מהפרקליטות ונימק זאת בכך שישנן השפעות לשיוך המוסדי של מח"ש לפרקליטות המדינה ושל מחלקת משמעת במשטרה לאגף משאבי אנוש של המשטרה, על יכולתם להבטיח עצמאות תפקודית מלאה.
מהמשטרה נמסר: "החלטות בדבר נקיטה בהליכים משמעתיים נגד שוטרים מבוצעות על פי הוראות החוק, פקודות המשטרה ונהליה. תיקים המתקבלים ממח"ש מנותבים להליך שפיטה או להמשך טיפול משמעתי, וכל תיק נבחן ביסודיות ומתקבלת לגביו החלטה מוסמכת ומנומקת. בין אם מדובר בהליך פלילי או משמעתי, נשמרות זכויות השוטר כפי שנשמרות זכויות האזרח".
מצוקת הדיור
בין השנים 2007-2022 חלה עלייה של 208% במדד מחירי הדיור בישראל, מחירים המושפעים בין היתר מיחס בין ההיצע של יחידות הידור לבין הביקוש. ע"פ נתוני המועצה הלאומית לכלכלה בשנים 2006-2022 נוצר מחסור מצטבר של כ-189,000 יחידות דיור. הסיבה – מספר יחה"ד שנבנו היה קטן מהנדרש לפי צורכי הדיור.
המבקר אנגלמן בדק את פעולותיה של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), הגוף הממשלתי העיקרי המופקד על הגדלת היצע הדיור, ומצא לא מעט ליקויים בהתנהלותה. בין היתר – הרשות לא יישמה חלק מהפעולות שנקבעו לשם מימוש התוכנית האסטרטגית, לפיה בין השנים 2017-2040 נדרש לתכנן כ-2.6 מיליון יח"ד.
המבקר מצא כי ב-35% (114 מ-324) מהתוכניות למגורים שאושרו ביוזמה ציבורית בשנים 2017 – 2021, קיימים חסמים בשלבי השיווק, היתרי הבנייה או אכלוס. המבקר תקף בחריפות את ההתנהלות והמליץ לממשלה לפעול מיידית לתיקון הליקויים. "מחסור של 189,000 יח"ד ב-16 שנים זה נתון שלא ניתן לישון איתו בשקט. אין פלא שמחירי הדירות זינקו ביותר מ-208% משנת 2007. על הממשלה לתקן באופן מיידי את הליקויים שעלו בדוח".
הדיור לאוכלוסייה החרדית
בהמשך לנתונים לעיל, המבקר אנגלמן העלה כי היקפי התכנון והשיווק היו נמוכים מן הנדרש לשם מתן מענה על צורכי הדיור של האוכלוסייה החרדית בהתאם לתוכנית הדיור לאוכלוסייה זו. היקף תוכניות הדיור לאוכלוסייה החרדית שאושרו בשנים 2017-2021 היה כ-4% מתוך כ-623,000 יח"ד שאושרו לכלל האוכלוסייה באותן שנים.
הפשיעה החקלאית
מבקר המדינה התייחס בדוח גם לטיפול המשטרה בפשיעה החקלאית. לפי המבקר, כ-70% מהתיקים שנפתחו בין השנים 2021-2017 נסגרו בעילת "עבריין לא ידוע". זאת למרות שאומדן הנזק הכלכלי הישיר והעקיף שנגרם ב-2016 מעבירות פשיעה חקלאית עומד על 1.2 מיליארד שקלים. מבקר המדינה עסק בעבר בנושא, אך מהדוח הנוכחי נראה כי אין שיפור במצב. בביקורת הקודמת עלה כי ההימנעות החקלאית מדיווח על עבירות נובעת מהיעדר אמון במשטרה – ועל כן נתוני המשטרה אינם משקפים את הפשיעה בפועל.
בביקורת הנוכחית טענו חקלאים כי חלק ניכר מאירועי הפשיעה עדיין אינם מדווחים למשטרה בשל היעדר אמון במערכות האכיפה ומכיוון שלרכוש שנגנב אין ביטוח, בעקבות סירובן של חברות ביטוח לבטח רכוש חקלאי. למרות זאת, המשטרה לא בחנה אם אכן יש תת-דיווח ולמג"ב אין תוכנית פעולה סדורה שמטרתה לעודד חקלאים להתלונן לאחר אירוע של פשיעה חקלאי.
מתשובת המשטרה עלה כי הנזק הישיר והעקיף שמתועד על ידי חוקרי מג"ב נוגע לתיקים שבהם הוגשו תלונות ומבוסס על הערכה מילולית שמסר המתלונן בעת החקירה. המשטרה אינה מחשבת את הנזק העקיף והמתמשך על פי מדדים אחידים כמו עלויות מיגון וביטוח ואובדן הכנסות עתידיות. לפי מג"ב, הערכת הנזק הישיר של הפשיעה החקלאית ב-2021 עמדה על כ-19 מיליון שקלים. ב-2016 העריך אגף התכנון והארגון של המשטרה כי הנזק מפשיעה כלכלית עמד על כ-1.2 מיליארד שקלים. המבקר העיר שהפער הקיים נובע בשיטות חישוב שונות ובמדידה אחרת של הנזק.
דוח המבקר מצא כי כ-79% מהתיקים שנפתחו בין השנים 2021-2017 נסגרו לבסוף. בכ-70% מהמקרים התיק נסגר בעילת "עבריין לא נודע", ב-2016 76% מהתיקים שנסגרו היו בעילה זו. המבקר העיר שהפחתה משמעותית של שיעור התיקים שנסגרים בעילה זו הייתה יכולה להעיד על הצלחה רבה יותר של מג"ב בתפיסת העבריינים.
