ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות בראשות ח"כ אלון שוסטר קיימה היום (חמישי) דיון בנושא התאגדויות חקלאים כמנוף צמיחה לחקלאות בישראל. נציגי החקלאים הסבירו בדיון על חשיבות הקואופרטיב ככזה שמייצב את אספקת המזון ומחזק את התחרותיות. בישראל יש 18,000 משקים חקלאים ובשנים האחרונות רואים ירידה בשימוש בקואופרציה בחקלאות, כשמשרד החקלאות מנסה בכל זאת לעודד התאגדויות שכאלה, בעוד רשות התחרות מסתייגת ממנו.
יו"ר הוועדה ח"כ אלון שוסטר: "מן הראוי לראות את עקרון השותפות כעקרון מכונן הרבה לפני שאלת הכדאיות הכלכלית. צריך לשמור על ייחודיות ועצמאות הייצור של המְגָדלים ולצד זה לשמור על יתרון הגודל, חלוקת מתח הרווחים שיהיה הגון יותר, וכן יעילות ברכישה ובשיווק. חיזוק הייצור המקומי הוא מטרה ענקית. אנחנו לא מתנגדים עקרונית לייבוא אבל יש ענין לאומי כביר לייצר כאן בארץ."
ח"כ מטי צרפתי הרכבי: "אוי למדינה שחקלאות היא לא ערך עליון אצלה. בכל המדינות המפותחות יש קואופרציה. במדינות עולם שלישי הכל מרוסק ויש טייקונים .אנחנו צועדים לקראת מדינת עולם שלישי ובטווח הארוך כשהרשתות תהיינה חזקות יותר והחקלאות תתרסק, אז גם הגבולות יהיו בסכנה."
סמנכ"ל משרד החקלאות אורי צוק בר צידד בקואופרטיב של מְגָדלים: "היתרון הוא שהחיסכון בעלויות מגיע לחברים. צריך כל הזמן לעודד את זה. נתקלנו אצל מגדלים גם בחשש מהשותפות והצורך לסמוך על אחרים." סמנכ"ל משרד החקלאות סיפר על יוזמת המשרד ללימוד חקלאים להתארגנויות בשיווק ישיר (שיווק דיגיטלי וקבוצות רכישה בוואטסאפ), לצד ייעוץ פרטני.
יו"ר פורום החקלאות 9 צחי בן עיון: "חקלאים במשקים משפחתיים קורסים במיוחד באזורי הפריפריה. בערבה נסגרים משקים מידי יום ביומו. גם בגליל. בית קירור חשוב לחקלאי הממוצע עוד לפני החלומות של שיווק. כדי שיישארו משקים משפחתיים, שגם ישמרו על הגבולות, צריכים משרדי החקלאות והכלכלה לעודד לוגיסטיקה בסיסית, כמו בתי קירור."
מזכ"ל תנועת המושבים עמית יפרח: "המעבר לרשתות יצר לחקלאי כמעט חוסר יכולת להתמודד בשוק הקיים. אנחנו מעודדים את העיבוד והגידול המשותף וכן רכישת תשומות משותפת. בסופו של דבר זה יפחית את פערי התיווך. צריך לייצר מרלו"גים ובתי אריזה גדולים יותר. יש קושי מבחינה תכנונית לייצר את זה. רשות מקרקעי ישראל ומוסדות התכנון צריכים לתת לנו תעדוף כדי להרים את הפרויקטים הללו". היו"ר שוסטר הצטרף לקריאה למנהל התכנון ורמ"י לאפשר ולעודד קידום שותפויות של חקלאים.
רענן פרידלנדר מארגון מגדלי הדגים: "חקלאי לבד לא יכול לשרוד, כי הוא לא יכול להתמודד עם רכש ותשתיות לבדו. איפה שרואים חוסר יציבות במחירים – זה הענפים הלא מאוגדים. אין שם תכנון ויד מכוונת. גידולים שלא התאגדו הלכו אחורה ואף נסגרו."
מנהל האגף החקלאי בתנועת המושבים יוני דמרי: "אחד האתגרים שלנו היום לשכנע חבר'ה צעירים להצטרף לחקלאות הוא בשל חסם כלכלי. לקואופרציה יש יכולת לפורר את החסם הזה, בעידוד המדינה. אני מציע קידום קואופרציה דרך הוועדות החקלאיות."
נציג רשות התחרות צחי ברקוביץ' הציג עמדה הפוכה וצידד במגמת צמצום הפטור החקלאי: "דיני התחרות אוסרים על שחקנים להתאגד, אולם בענף החקלאות בארץ, מאז 1959, יש פטור חקלאי שכן מאפשר להם להתאגד. הפטור בישראל הוא גורף ובלתי מסויג ואני לא מכיר דומה לו בעולם. רשות התחרות מובילה את צמצום הפטור והתאמתו ככל הניתן, כי שימוש רחב בו פוגע בתחרות ובצרכן וגורם למחירים לעלות. צריך לראות שלא נוצר כוח שוק בידי הקואופרציה. כל עוד ההתארגנות וולונטרית – היא לגיטימית, אבל לא צריך לכפות אותה."
חיים חבלין מהתנועה הקיבוצית: "בענף הפטם ביטלו את הפטור ואנחנו הולכים לאסון שם. אז מה, ייבאו פטם, כמו שמייבאים היום חלב? לפני כן עשו את זה עם המים. רשות מקרקעי ישראל מקשה עלינו – למה הם מונעים מאתנו לחבר אגודות ולשים מעליהן אגודת אם שתנהל את השיווק המשותף?"
במהלך הדיון יצאו מהדיון נציגי רשם האגודות השיתופיות. היו"ר שוסטר הביע תמיהה וזעם על כך: "נציגי רשם האגודות השיתופיות נקראו לצאת מהדיון בהוראת מנכ"ל המשרד. אני קורא להם לחזור, או לכל הפחות לקבל מהם התייחסות כתובה לסוגיה, מאחר והדיון לא עוסק רק במגבלות התחרות אלא בהיבטים נוספים." היו"ר כינה את המעשה "דרמה של התנגשות בין הרשות המחוקקת לרשות המבצעת."
שלומית שיחור שכיהנה עד לא מזמן כרשמת האגודות השיתופיות: "המרחב הכפרי חשוב למדינת ישראל, אבל היום מקדמים תכנית פלסטרים. הסמכויות מחולקות בין 10 משרדי ממשלה ולעיתים הרגולציה סותרת את עצמה."
בתום הדיון קרא היו"ר למשרד החקלאות לרכז שולחן עגול עם כלל הגורמים ולדווח לוועדה על המלצותיה. בנוסף, ביקש ממשרד החקלאות לקיים מיפוי צרכים עתי ולהנגיש מידע לחקלאים שאינם מאוגדים. ממשרד הכלכלה ביקש להוביל מדיניות מאוזנת.
