השנה החלה ביובש יחסי אך יש מקומות בהן ירדה כמות גבוהה מהממוצע. תופעה זו של מוקדים גשומים לצד אזורים יבשים אופיינית לראשית עונת הגשם בה יורדים גשמים מקומיים ועוצמתיים ופחות אופיינית לחלקי העונה העיקריים. מדוע?. ד"ר נועם חלפון, מסביר באתר השירות המטאורולוגי הישראלי.
1. אי יציבות אוויר עם תכולת אדים גבוהה:
טמפרטורת האוויר ובפרט טמפרטורת הים באזורנו בחודשי הסתיו עודן גבוהות, בעוד שברום הבינוני מתחילים להתפתח אפיקי רום המביאים אוויר קריר יחסית מצפון. מצב זה מאפשר אי יציבות גדולה יחסית במצב של מזג אוויר חמים בו תכולת אדי המים באוויר גדולה. במקרה של עליית אוויר לח וחמים הוא מתקרר באיטיות יחסית תוך כדי עליתו ועיבוי אדי המים הרבים המצויים בו (עיבוי אינטנסיבי משחרר חום רב) כך שהוא נותר חמים מסביבתו מוסיף לעלות והופך לענן עבה הממטיר גשמים עזים.
2. רדידות המערכות הסינופטיות:
בסתיו מסלול האפיקים והשקעים עודנו צפוני מדי. אפיקים עמוקים בדרך כלל לא יצליחו להביא את גרעין האוויר הקר שלהם עד אלינו אך דווקא אפיקי רום רדודים יחסית שאין בהם חיתוך טמפרטורות חד בין האוויר שמגיע מצפון לאוויר החם מדרום מביאים אוויר מספיק קריר בשביל לייצר אי יציבות. תחת אפיקים רדודים אלה נוצר שקע רדוד שמתקשה לייצר עילוי נרחב וקווי עננות רצופים וממושכים כמו בשקעים העמוקים שפוקדים אותנו בהמשך העונה.
יוצא אם כן שבתחילת העונה מתפתחים תאים עוצמתיים אך בדרך כלל לא נרחבים וגם תנועתם אינה מהירה משום ששקע רדוד מייצר רוחות חלשות בלבד. לכן הם ממטירים בעוצמה על שטחים מצומצמים יחסית ולאחר מכן מתחילים לדעוך. גם אם מגיע קו עננות חזיתי יהיו בו מוקדים עם עוצמה גבוהה ולצדם עננות פחות מפותחת כך שעדין יהיה הבדל נרחב בכמויות הגשם בין אזורים סמוכים.
לעתים רחוקות מסתנן לאזורנו שקע עמוק בתחילת עונת הגשם ואז מתקבל שילוב בין אי יציבות ותכולת לחות רבה לבין קווי עננות נרחבים שמביא למערכות גשם עתירות משקעים. כך לדוגמה בתאריך זה בדיוק לפני 85 שנים הסתיימה אחת מסופות הגשם הגדולות שפקדו את ישראל כשבמוקד שלה בת"א ויפו ירדו כ-400 מילימטרים.
