החוקר מסביר: מדוע אי אפשר ליירט רקטות 'בורקאן' עם כיפת ברזל?

ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, כותב בפוסט שהוא מפרסם באתר המכון על רקטת 'בורקאן' שעלתה לאחרונה לכותרות, עקב השימוש של חיזבאללה ברקטה נגד ישראל.

בעימות הנוכחי בגבול הצפון, חיזבאללה השתמש מספר פעמים ברקטה קצרת טווח עמוסת חומר נפץ מדגם בורקאן. כך למשל, לפני יומיים נורתה רקטת בורקאן לעבר מוצב צה"ל בגבול הצפון וגרמה לנזק ניכר למתקני המוצב. ההרס הרב שנגרם למוצב צה"ל מעיד על פוטנציאל ההרס והקטלניות של רקטה זו ומעורר כמובן מחשבות דרכי ההתמודדות עם איום זה.

ד"ר קליסקי כותב כי "כדי להבין את מהות האיום נציין כי רקטת הבורקאן הינה רקטה פשוטה מבחינת המבנה שלה ומבחינת ההפעלה, בעלת טווח מירבי של 10 ק"מ ובעלת יכולת לשאת מטען מירבי עד 500 ק"ג של חומר נפץ".

"רקטה זו, שפותחה בידי החיזבאללה בסיוע איראני, הופעלה לראשונה במלחמת האזרחים בסוריה וגרמה לנזקים רבים ברכוש ובנפש עקב המטען הכבד של חומר הנפץ. פשטות התיפעול ופשטות השיגור של הרקטה בצירוף חומר הנפץ במשקל כבד הופך אותה, בדומה לפצמר"ים, לכלי נשק פופולרי לשימוש בידי החיזבאללה".

עוד נכתב בפוסט באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי כי "חשוב לציין כי טווח הפעולה הקצר של הרקטה לא מאפשר יירוט קינטי, למשל באמצעות כיפת ברזל. מלבד אופציה התקפית, קרי השמדת משאיות השיגור של הבורקאן, אפשרות סבירה אחרת ליירוט הרקטה היא באמצעות תותח לייזר, המשגר קרן אור רבת עצמה אל המטרה בחלקיקי שניות, "מבשל" חלקים קריטים ברקטה תוך כדי מעופה, וגורם לכשל מבני ולנפילתה הרחק מהמטרה אליה נשלחה".

"חשוב כמובן לזכור כי הצלחת יירוט באמצעות קרן לייזר רבת עצמה תלויה בתנאים סביבתיים ללא זיהום, עננות או גשם. בכל מקרה ישנן בידי צה"ל דרכי התמודדות עם נשק זה הן במישור ההתקפי (בדומה להתמודדות עם חוליות שיגור טילי נ"ט) והן במישור ההגנתי".