מרגלית מוזס בת ה-77, ששוחררה משבי חמאס אחרי 49 יום, סיפרה על מה שחוותה בזמן שהייתה חטופה בידי חמאס: "בשבת ה-7 באוקטובר הורידו אותי למנהרה. בלילה אני משתמשת במכשיר נשימה, ולקחתי אותו איתי כדי שאוכל לישון. האחר שהיה שם – התעצבן עליי ולקח ממני את המכשיר. זה היה רגע מאוד קשה כי אמרתי לו שזה החמצן שלי, ודיברתי איתו בערבית. והוא הבין בדיוק אבל זה לא היה לו איכפת. הוא לקח ולקח אחורה".
מרגלית מתארת: "רופא שראה אותי בהתחלה הציע לי לשבת, להשעין את הראש על הקיר ושככה אוכל לנשום. יכולתי ככה לנשום אבל לא להירדם. 49 יום לא ישנתי. היו קשיים נפשיים ופיזיים, וכל יום שעובר זה נעשה יותר ויותר קשה".
עדינה משה בת ה-72, ששוחררה משבי חמאס אחרי 49 יום סיפרה: "השארתי בשבי את החברים הטובים שלי מקיבוץ ניר עוז שנשארו שם והם די הרבה. כולם מבוגרים מאוד, עם מחלות רקע קשות וללא תרופות מתאימות. מצב המזון שם הלך והתדרדר, הגענו בסופו של דבר לאכילת אורז בלבד".
אופליה רוטמן, ששוחררה מידי החמאס שיתפה: "אני אופליה רויטמן, בת 77, גרתי בניר עוז ומשם לקחו אותי אחרי שהשכיבו אותי על הרצפה של הטרקטור. בגלל שהייתי לבד, הייתי כמעט בלי אור וכמעט בלי אוכל".
עוד אמרה: "האוכל הזכיר לי את השואה. אכלתי חתיכות פיתה ושמרתי לי שיהיה לי מה לאכול למחרת".
מיה ואיתי רגב, ששוחררו מידי החמאס סיפרו: "הימים שם עוברים כמו נצח, הימים שם קשים מאוד. אם זה הרעב, אם זה הגעגוע למשפחה, אם זה המנטליות הקשה, התנאים הקשים".
הם הוסיפו ואמרו: "כל יום שם הוא כמו גיהנום. פחד לא נורמלי, אפס שינה. בלילה הגעגועים הם מטורפים והחוסר ידיעה הוא פשוט מפחיד. יש לנו חבר בשם עומר שאני מאד מאד מתגעגע אליו כפרה עליו. עומר עדין שם ואני יודע מה הוא עובר שם ואני יודע איזה פחד יש שם".
החטופים אמרו את הדברים במסגרת מיזם של המטה להחזרת החטופים, המייצג חלק ממשפחות החטופים.
המסר שהמטה מהדהד הוא כי על המדינה להחזיר את החטופים מיד, אף אם הדבר יפגע במאמץ המלחמתי נגד החמאס, כך עולה מאמירות של חלק מהמשפחות המיוצגות במטה. אחת החטופות אמרה הערב כי: "בתחינה ובקשה מכל לבי אנא עשו הכל למען שחרורם – עד שהם לא יחזרו, ולבי שם, אני לא אוכל להשתקם. אנא דאגו לכך שקודם כל נשחרר את כולם, להחזיר אותם הביתה – ואחר כך תנקטו בפעולות צבאיות".
מנגד עמדת הממשלה והקבינט, כי יש להכניע את החמאס בכל מחיר, אולם הציבו את השבת החטופים כיעד חשוב ומרכזי במלחמה.
יש הטוענים כי מטה להשבת החטופים, גורם נזק למשפחות החטופים, בכך שהוא מעלה את המחיר שישראל נדרשת לשלם עבור שחרורם, כראיה לדבר יש שהציבו את הסיפור של משפחת ביבס, ששימשה כסמל למאבק של המטה, ודווקא אותם חמאס ממאן לשחרר, אף שהם היו כלולים בקטגוריה של העסקה שבוצעה להשבת חלק מהחטופים.
הטענה הזו מגובה בהערכות של מומחי ביטחון, שמצדדים בדרכם של משפחות חטופים, הבוחרות להפעיל את עיקר הלחץ על חמאס שישיב את מי שחטף, גם באמצעות לחץ צבאי ישיר וגם באמצעות לחץ בין לאומי. לטענתם גם אם יש אפשרות לחלץ חטופים ולגרום בכך לפגיעה במלחמה ובניצחון על חמאס, אסור לעשות זאת, משום עם ישראל כולו בסכנה כעת, והעם כולו לא חשוב פחות ממשפחות החטופים.
עם זאת אלו ואלו מודים שחשוב מאוד להציל כל נפש מישראל, ובצה"ל ובמערכת הביטחון עושים כל מאמץ לחלץ אותם, והשיבם חיים ובריאים לחיק משפחותיהם. גם את הנרצחים מתאמצים על מנת להביאם לקבר ישראל כראוי.
מטה החטופים גורם נזק לחטופים , למשפחות שלהם ולעם ישראל כולו.
חייבים לחסל את החמאס לטובת ביטחון כל העם בישראל ולהשיג הרתעה כך גם מול חיזבאללה.
את רונן צור צריך להושיב במעצר הוא גורם לנזק עצום!!
עם כל הכאב, זה מקומם להבין שמטה המשפחות החטופים, ש"נחטף" ונוכס לכאורה ע"י רונן צור ומרעיו מנהיגי המחאה, בעיקר לצורך המשך קמפיין הניגוח הפוליטי של ביבי הקבינט והממשלה!
הבעיה האמיתית היא שהם אכן מעלים לא רק את מחיר החטופים, אלא , לפי דעת מומחים – תשאלו את נצ"מ אבי וייס למשל – גם את רמת הסיכון בפועל הן לחייהם והן את לגבי סיכויי החזרתם!!!!