רשות החברות הממשלתיות היא זרועה הארוכה של המדינה לצורך מימוש בעלותה על החברות הממשלתיות. הרשות משמשת חוליית קשר מרכזית בין החברות, הממשלה וגופים מאסדרים נוספים, מייעצת לממשלה ולשרים בנוגע לחברות ומשמשת את השרים בתפעול ההליך הפומבי והשוויוני למיון מועמדים לדירקטוריונים של החברות.
בביקורת עלה כי מנגנון נבחרת הדירקטורים משמש מנגנון פומבי, תחרותי ושוויוני. עם זאת – על אף מאמצי הרשות – בגלל חוסר במינויים על ידי השרים הרלוונטיים, איוש הדירקטוריונים בחברות המפוקחות אינו מלא וקיימות חברות המתנהלות ללא קוורום, ללא יו"ר דירקטוריון וללא ייצוג הולם, דבר הפוגע בניהולן.
270 מתוך 620 (כ-44%) המשרות בדירקטוריונים של החברות הממשלתיות אינן מאוישות; 52 מ-109 החברות והעמותות שרשות החברות הממשלתיות מפקחת עליהן (כ-50%) פעלו בשנת 2022 בלי יו"ר דירקטוריון, בהן 28 חברות ממשלתיות.
מבקר המדינה מצא כי עודפיהן הצבורים של החברות הממשלתיות עמדו בשנת 2021 על למעלה מ-9 מיליארד ש"ח (לאחר נטרול 29 מיליארד ש"ח של חברת חשמל), ועם זאת היקף הדיבידנד השנתי הממוצע שהוכרז עמד על כ-270 מיליון ש"ח בלבד. בשנים 2018 – 2021 החברות הממשלתיות חילקו בפועל רק כ-1.07 מיליארד ש"ח כדיבידנד, ונוצר פער רב שנים בגביית דיבידנד.
ממאי 2022 עמדה הרשות על כך שהציבור זכאי לקבל את חלקו ברווחי החברות הממשלתיות והביאה לכך שעד תום 2022 החברות הכריזו על חלוקת דיבידנדים בסכום כולל של כ-1.4 מיליארד ש"ח – ושמתחילת 2023 הודיעו חברות ממשלתיות על כוונתן להכריז על חלוקת כ-600 מיליון ש"ח כדיבידנד בגין רווחי שנת 2023. עם זאת, בפועל עד תום יוני 2023 חילקה חברה ממשלתית אחת 85 מיליון ש"ח בלבד, בין היתר כי השרים האחראים לחברות הממשלתיות לא פעלו לכינוס האסיפות הכלליות בחברות (כשהדבר נדרש) כדי שדיבידנד שהוכרז יחולק בפועל לאוצר המדינה. זאת, בהמשך להנחיית שר האוצר והשר האחראי על רשות החברות הממשלתיות לרשות ב-2023, להשהות את החלוקה עד לגיבוש מדיניותם בנושא.
עוד עלה כי הסמכויות המוגבלות ומבנה כוח אדם של הרשות אינם מתאימים למשימותיה ומקשים עליה לפקח על החברות ועל מידת עמידתן של החברות המפוקחות ביעדים שנקבעו להן. מערכות המחשוב של הרשות מיושנות ואינן מתואמות ביניהן, דבר שפוגע בגיבוש תמונת מצב עדכנית ומלאה על פעילותן של החברות המפוקחות וכן פוגע בעבודת הפיקוח והבקרה של הרשות. המבקר מצא כי הרשות לא ביצעה סקר לזיהוי הסיכונים שהיא מתמודדת עמם והאיומים על פעילותה, לא בחנה איומי סייבר – וכן לא יישמה תוכנית להגנה מפני איומים אלו.
שיעור הנשים המכהנות בתפקיד מנכ"ל בחברות הממשלתיות הוא 5% בלבד ושיעור הנשים המכהנות כיו"ר הדירקטוריון הוא 14% בלבד – אף שהיעד הוא 50%, בהתאם לשיעור הנשים באוכלוסייה. כ-1.5% בלבד מעובדי החברות הממשלתיות וכ-6% (28) מהדירקטורים המכהנים הם מהאוכלוסייה הערבית, לעומת שיעורם באוכלוסייה – 21%. כ-1.5% מהדירקטורים המכהנים הם מהאוכלוסייה החרדית (6) לעומת שיעורם באוכלוסייה – 13%.
נבחרת הדירקטורים לשנת 2022 הייתה מאוזנת אמנם מהבחינה המגדרית (50% נשים), אך שיעור אוכלוסיות הגיוון היה קטן משיעורן באוכלוסייה: שיעור המועמדים מקרב האוכלוסייה הערבית היה 5% בלבד (67 מועמדים) לעומת 21% באוכלוסייה; מקרב האוכלוסייה החרדית – 2% בלבד (31 מועמדים) לעומת 13% מהאוכלוסייה; מקרב קהילת יוצאי אתיופיה – 1% בלבד (15 מועמדים) לעומת 1.7% מהאוכלוסייה; דירקטורים שהם אנשים עם מוגבלות – 2% בלבד (34 מועמדים) לעומת 17% מהאוכלוסייה; ועולים חדשים – 2 מועמדים בלבד (כ-1% מהנבחרת). 
המבקר אנגלמן ממליץ למשרד האוצר ולשר הממונה על הרשות לבחון את הקצאת המשאבים הנחוצים לרשות ואת הסמכויות הנדרשות לה כדי שהיא תעמוד במשימותיה. מומלץ כי הרשות תערוך סקר רוחבי בכל החברות הממשלתיות על מנת לקבל תמונת מצב עדכנית לגבי מידת ניהול סיכוני הסייבר והציות בחברות הממשלתיות, ולאחר מכן תאפיין את סיכוני הסייבר וסיכוני הציות, להם חשופות החברות הממשלתיות. עוד מומלץ לרשות החברות הממשלתיות לפעול לגיוס כ"א המתמחה בנושאי ביקורת מערכות מידע וסייבר. על הנהלת הרשות והשרים האחראים לחברות לפעול לחיזוקה ולנקוט את הצעדים הדרושים כדי לתקן את הליקויים שעלו בביקורת.
