מזכיר הממשלה יוסי פוקס שלח היום (ראשון) מכתב למשנה ליועצת המשפטית לממשלה עו"ד גיל לימון, ובו ביקש שהמדינה תיוצג באופן עצמאי, ולא על ידי היועמ"שית, בעתירות הנוגעות לגיוס חרדים.
מזכיר הממשלה טען כי עמדת היועמ"שית שלפיה על מערכת הביטחון לפעול כבר כעת לגיוס תלמידי הישיבות ולהציג בבג"ץ כיצד פעלה, לא עולה בקנה אחד עם החלטות בג"ץ ו"מאיינת מכל תוכן את הדיון שנקבע בהרכב מורחב של תשעה שופטים".
פוקס ציין כי בג"ץ נמנע מלקבוע שיש לגייס חרדים בצווים שהוציא, וגם התשובה שהוגשה מטעם הייעוץ המשפטי – ולא על דעת ראש הממשלה – קבעה כי יש להגיש תצהיר משלים לבג"ץ בנוגע ל"היערכות רשויות הגיוס" ולא "כיצד פעלו לגייס".
הוא הזכיר את בקשתו של נתניהו לאפשר לממשלה 30 ימים לגבש הסכמות הנוגעות לגיוס החרדים, כולל עבודת המטה הנדרשת, וטען: "בית המשפט נענה לבקשתו של ראש הממשלה, ועל כן כל הנחיה של הייעוץ המשפטי לפעול אקטיבית לגיוס תלמידי הישיבות מנוגדת להחלטת בג"ץ".
לאור כל אלה טען פוקס כי "אין כל אפשרות לגשר על הפער המהותי שבין עמדת היועמ"שית לעמדת הממשלה הן בסוגיית הגיוס והן בסוגיית התמיכות, וראוי כי בסוגיה ציבורית כה מרחיקה לכת – בעיצומה של מלחמה – יאושר ייצוג משפטי נפרד לממשלה בעתירות אלה".
הוראת השעה שפטרה את החרדים מגיוס פקעה ביום שני, ומזה כשבוע אין החלטת ממשלה או חוק שמסדירים את מעמדם ומעניקים להם פטור. ברמה התיאורטית, תלמידי הישיבות שנמצאים בגיל גיוס אמורים לקבל צו ולהתייצב בבקו"ם. עם זאת, ברור כי הדבר לא יקרה בטווח הזמן המיידי, שכן נדרשת עבודת מטה רבה והיערכות מסיבית של צה"ל לקליטת אלפי המגוייסים החרדים.
במקביל, צו הביניים שהוציא בג"ץ נכנס לתוקף, והוקפאו התקציבים לישיבות שתלמידיהן המחוייבים בגיוס – לא יתייצבו. הסוגייה שמאיימת לפרק את הממשלה תידון בבג"ץ רק בחודש מאי, כך שלראש הממשלה בנימין נתניהו והקואליציה נותר זמן לגבש חקיקה בנושא.
