איך מחזירים לחיים טנק "פצוע"? עם האנשים שלא יודעים מה זה 'טוטאל לוס'

לולא קרקושי המתכת, הרעשים הבלתי פוסקים של כלי העבודה והתנועה המתמדת, ניתן היה להתבלבל ולחשוב שמדובר במגרש גרוטאות של כלי רק"ם – אבל המקום הזה הוא לגמרי ההפך מכך.

לכאן, מפעל המרכבה והרק"ם במש"א (מרכז שיקום ואחזקה), מגיעים מתחילת המלחמה הכלים שניזוקו בצורה החמורה ביותר. גם טנק או נגמ"ש שנכנסו תקולים או שבורים, יוצאים מהמתחם כעבור שבועות בודדים, וחוזרים 'להילחם' בשדה הקרב כשהם כשירים לחלוטין ובטוחים לשימוש.

"לתקן כלי רק"ם זה כמו לבנות בלגו – אתה יכול לפרק את הגלגל, המנוע והרתמות ולהרכיב חזרה חלקים תקינים", פותח ע"ץ דורון אורן, מסגר בבית המלאכה "רקיע". "גם אם הפלדה התעקמה לגמרי, אפשר לחתוך את החתיכה העקומה ולשים חדשה". עד לפני חצי שנה, תפקידו העיקרי של המרכז היה לדאוג לאחזקת ולהרכבת כלי רק"ם, אך בזמן המלחמה, הוא הפך למעין 'בית חולים'.

"כשכלי מגיע לכאן לתיקון, לא תמיד ברור לנו ממה צריך להתחיל", הוא מסביר, "גם אם כלפי חוץ נדמה שהפגיעה מינורית, מבפנים נגרם המון נזק". לכן, כדי לאמוד בצורה מדויקת את חומרת הפגיעה, אנשי המקצוע מפשיטים את הכלי ומפרקים אותו לנקודה הראשונית, תוך שמירה מוקפדת על החלקים שלא ניזוקו.

לאחר מלאכת התיקון, הכלים עוברים לבדיקה מקיפה שנועדה להבטיח שהטיפול בוצע כשורה: בהתחלה, הבוחנים של המש"א לוקחים את הכלי לנסיעת מבחן במסלול ייעודי, ואף מבצעים ניסוי ירי בעת הצורך. לאחר מכן, הרק"ם עובר לידיו של גוף חיצוני – יחידת הניסויים ואבטחת האיכות, שם מעניקים לו את החותמת הסופית שהוא כשיר לחזור ללחימה.

"כשבוחנים כלי שעבר שיקום, בוחנים קודם כל את הבטיחות ואת היכולת המבצעית שלו", מבהיר מפקד בית המלאכה, רס"ן מיכאל מיסטצקי. ואכן, נושא הבטיחות נמצא בראש מעייניהם של המשרתים בבית המלאכה, כך מעידה גם הכתובת שמתנוססת על הקירות – "המוכן אתה להילחם בטנק שבנית?"

"יש לי ילדים שעוד כמה שנים יתגייסו לצבא", משתף דורון, "תמיד נמצאת המחשבה הזאת שמלווה אותך – מה אם הבן שלי היה נלחם בכלי הזה. אני עושה את המיטב שלי כדי שכל רק"ם יהיה הכי מוגן שאפשר".

אבל לא מדובר רק במילים. מספיק לראות אותו כמה דקות בפעולה כדי להבין את תחושת השליחות שלו ושל חבריו: "מהיום הראשון למלחמה הגיעו לכאן משרתים עם מוטיבציה אדירה לעבוד, מהמחסנאי עד מפקד המש"א. ב-48 השעות הראשונות למלחמה הוצאנו 3 כלים חדשים, ויום אחר כך התחלנו לקלוט כלים לתיקון".

האתגרים המורכבים בתפקיד לא פסחו גם עליו. "מעבר לעבודה הפיזית והמאומצת, המלחמה הביאה איתה גם קשיים רגשיים", הוא משתף, "קשה שלא לחשוב על מה שקרה בכלים האלה לפני שהם הגיעו אלינו. אני בוחר להיאחז במשמעות האדירה של מה שאנחנו עושים כאן, שמאפשרת לי לעשות את שלי על הצד הטוב ביותר".

במהלך הלחימה, נתקלו המשרתים בין היתר בטנק שנפגע במלחמת לבנון השנייה, עבר תיקון במפעל המרכבה והרק"ם, ומאז הספיק לשמש את הלוחמים בקרבות במלחמה הנוכחית. "פגשנו אותו בחודשים האחרונים אחרי פגיעת נ"ט ותיקנו אותו פעם נוספת".

"הצוות שלנו מוכיח כל פעם מחדש שאין דבר כזה 'טוטאל לוס'", מצהיר רס"ן מיכאל, ומדגיש שתיקון כלי הרק"ם מהווה יותר ממכפיל כוח משמעותי ויתרון כלכלי: "מדובר גם באפקט תודעתי חשוב – האקט הזה של לקחת כלי שפגעו בו ולהחזיר אותו תוך שבועות בודדים ללחימה, מעיד על הרוח שלנו – שהיא בלתי ניתנת לשבירה".