היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, התייחסה היום (שני) לתביעה כנגד ישראל בבית הדין הפלילי הבין לאומי בהאג וניסתה לכרוך בין כישלון המערכת המשפטית בהגנה על ישראל בהאג לבין צעדי הממשלה בנוגע לחוק הגיוס. לטענתה הממשלה מנסה לקדם רפורמה משפטית שקטה ולהגביל את כוחה של המערכת המשפטית בישראל.
בהתייחס לעמדת בית הדין בהאג אמרה היועמ”שית: “האשמת מדינת ישראל בהפרת האמנה למניעת הפשע של השמדת עם היא מקוממת. שימוש ציני ופסול בהסדרי המשפט הבינלאומי”. לדבריה: “התביעה שהגישה דרום אפריקה מופרכת; מעוותת לחלוטין את המושג “רצח עם” ומביאה לזילות שלו”.
היועצת תקפה את בית הדין בהאג ואמרה כי “חמאס – ולא מדינת ישראל – הוא שכפה את המלחמה. חמאס הוא ארגון ג’נוסיידי שרוצח ישראלים ויהודים, בשל היותם כאלה; הוא מבצע, ברגעים אלה, פשעי מלחמה נתעבים; החמאס הוא שאחראי לסבלם של תושבי עזה, הוא נמנע מלדאוג להם”.
עוד אמרה היועמ”שית: “ההחלטה של התובע בבית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג לבקש הוצאת צווי מעצר נגד ראש הממשלה ושר הביטחון חסרת בסיס”. והוסיפה: “ההשוואה בין הדרג המדיני שלנו לבין רבי המרצחים של החמאס היא ליקוי
מאורות מוסרי”.
במין אבסורד באותו נאום בו תאשים את הממשלה בהחלשת מערכת המשפט טענה היועמ”שית כי “החלטת התובע מתעלמת, בין היתר, מכך שמערכת המשפט הישראלית הוכיחה בעבר עצמאות, העדר משוא פנים ומחויבות לערכים של אמת וצדק. איננו נרתעים מלמצות את הדין עם אדם כלשהו, ואף עם ראשי הצבא והמדינה, בהתקיים חשדות מבוססים לעבירות על החוק. אנחנו בוחנים ונבחן באופן יסודי חשדו ת לפעולות לא חוקיות”.
בכנס לשכת עורכי הדין באילת אמרה בהרב מיארה כי היא מצדדת בהקמת וועדת חקירה ממלכתית שיעניק מענה להאג: “הדין הישראלי מאפשר הקמת מנגנון חקירה עצמאי המנותק מכל זיקה לרשות המבצעת. בראש ובראשונה, ועדת חקירה ממלכתית, שהיא מנגנון עצמאי, שאינו תלוי בדרג הפוליטי, וחבריה ממונים על ידי נשיא בית המשפט העליון, בהתאם לבחירתו. לוועדת חקירה ממלכתית סמכויות חקירה רחבות, ומלכתחילה היא מוקמת לצורך בחינה מעמיקה של אירועים בעלי חשיבות ציבורית ייחודית. מממצאיה הרחבים עשויות להיגזר מסקנות שיהיו בסיס לנקיטת פעולות קונקרטיות נוספות במישור הפלילי”.
לאחר שהבהירה כי לדעתה מערכת המשפט בישראל חזקה דיה מול התביעה באג עברה לתקוף את הממשלה ולהאשים אותה בהחלשת כוחה של מערכת המשפט. בהתייחס לחוק הגיוס המקודם בימים אלו אמרה: “באופן טבעי הקשב של מערכות המדינה מוסט לצרכי המלחמה, לכן בתקופה הזאת עלינו לגלות ערנות דמוקרטית מוגברת. תפקדינו כשומרי סף להקפיד ממקרים של ניצול מצב החירום לרעה. ואתמקד בדוגמה אחת: נושא הגיוס והשוויון בנטל. אני ואנשיי עמדנו לרשות הממשלה לצורך קידום כל מתווה חקיקה. אבל בעקבות המלחמה הצרכים השתנו. על כן הבהרתי שלא ניתן לקדם חקיקה ממשלתית בנושא במנותק מעמדת מערכת הביטחון והצבא. יעוץ משפטי מקצועי לא יכול להגן על פעולה שבצד אחד הממשלה מגבירה את הנטל ומצד שני מקדמת חקיקה שמתעלמת נתונים וצרכים עדכניים”.
“ממשלת ישראל ביקשה להרחיק את שומרי הסף מהאירוע. לבטל את יכולתו של הייעוץ המשפטי לשמש כבלם על הכוח השלטוני או לשמור על שלטון החוק”.
“את הניסיון לנטרל את הבלמים על הכוח השלטוני שלא בדרך של חקיקה, אלא בדרך של פירוק דרכי העבודה הרגילות והתקינות, ניתן לכנות “רפורמה שקטה”. הרפורמה “הסמויה מן העין”.
“תפקידנו הוא לכוון זרקור אל התופעה הסמויה, כי המחירים הכלכליים, החברתיים, הביטחוניים והדמוקרטיים של העדר שלטון חוק הם כבדים”.
“תפקידנו, כשומרי סף, הוא להתריע מפני מקרים של ניצול מצב החירום לרעה”.
היועצת טענה כי ממשלת ישראל ביקשה להרחיק אותה ואת שומרי הסף מעיסוק בסוגיית הגיוס של בחורי ישיבות, וטענה כי בכך ממשיכה הממשלה את הרפורמה המשפטית שכשלה בשנה שעברה.
“דרך פעולה זו של הממשל ה מהווה המשך של “הרפורמה המשפטית” קבעה בהרב מיארה. “הרפורמה המשפטית נועדה להסיר בלמים ואיזונים מכוחו של השלטון. לפגוע בערובות הקיימות לשמירה על שלטון החוק ועל המינהל התקין. בראש ובראשונה, החלשת מערכת המשפט על כל רבדיה”.
“כחלק מהמאבק בפוליטיזציה של המערכות הציבוריות יש לגנות בכל תוקף מתקפות פופוליסטיות כלפי עובדי ציבור. עובדי ציבור, ובוודאי שומרי סף, חבים חובת נאמנות כלפי הציבור, וכלפיו בלבד”.
“המאבק בפוליטיזציה של השירות הציבורי, הוא גם שעומד ביסוד העמדה שלנו כי יש לעגן בחוק את חובת הממלכתיות והא-פוליטיות של משטרת ישראל”.
“השר הממונה על המשטרה מטעם הממשלה איננו מפכ”ל על. גבולות סמכותו צריכים להיות תחומים וגדורים. בפרט, נאסר עליו להתערב בפעילות אופרטיבית של המשטרה ובהחלטות קונקרטיות. התיקון לפקודת המשטרה אינו קובע את התנאי ההכרחי כי התערבות פוליטית בהפעלת הכוח המשטרתי אינה חוקית. על כן, עמדתנו, כפי שהגשנו אותה לבג”צ היא, כי התיקון לפקודת המשטרה אינו עומד במבחנים החוקתיים ויש לבטל לפחות חלק מסעיפיו”.
