תושבת העוטף לבג"ץ: "על איזה עם אתם מגנים? העותרים בוגדים בעם ישראל"

אירוע חריג נרשם אמש בבג"ץ כאשר איריס ברנשטיין, תושבת העוטף, הנשואה לאביו של סגן אלוף יהונתן צור הי"ד, מפקד סיירת הנח"ל שנפל בקרבות בשמחת תורה מול מחבלי חמאס תוך שהוא מציל חיים רבים, התייצבה בפני שופטי העליון והטיחה בהם דברים כדורבנות.

הסיבה לדבריה היא העובדה כי בג"ץ דן אתמול (ראשון) בפעם הרביעית בהרכב של שלושה שופטים בעתירה של ארגוני שמאל הדורשים לברר את היקף ואיכות הסיוע המועבר לחמאס ברצועת עזה, ולבדוק האם הוא עומד בכללי החוק הבין לאומי.

כתב אישום נוקב השמיע איריס ברנשטיין בפני השופטים. נאומה של איריס ברנשטיין מובא כאן בפרסום ראשון לגולשי אתר 'JDN' והרי הוא לפניכם מילה במילה: "יכול להיות שזה באמת קורה? שבזמן מלחמה מתקיים דיון על הגברת הסיוע לאויב שלנו?

"אני איריס ברנשטיין. תושבת כפר מימון שבעוטף עזה, נשואה לחיים אביו של סא"ל יהונתן צור מפקד סיירת הנחל שנהרג בקרב בשמחת תורה. שמונה חודשים ברציפות בעלי משרת במילואים בצפון וברצועה, באתי לכאן כדי למחות ולצעוק את קול העם השפוי היושב בציון מחוץ לאולם המנותק הזה. שבזמן שבנותינו ובנינו הטובים כלואים אצל העם היושב בעזה בבתיהם ובמנהרות היוצאות מבתיהם, מעונים ומורעבים. ואין מהם סימן חיים, אתם עסוקים בהכנסת הסיוע ובהטבתו?"

"העין מסרבת לראות, האוזן מסרבת לשמוע, באנו לומר: תתביישו שאלו הם הדברים המעסיקים את בית המשפט העליון בארץ ישראל. טיב הסיוע וחקירת חיילים ברצח מחבלים".

"מדוע אינכם עסוקים בסוגיית העברת העם החף מפשע לכאורה מעזה החוצה אל אומות העולם הדואגות להם כל כך?
כדי שאפשר יהיה לנהל מלחמה בעיר הטרור שבנו במו ידיהם מעל ומתחת לאדמה ולחסל אחת ולתמיד את האיום על עם ישראל ועל תושבי העוטף?"

"באנו לומר העם מתבייש. העם לא אתכם במאבק הבזוי הזה, המסכן את חיילינו ושלום החטופים. לאיזה בית דין מעוות בהאג אתם מציגים את הצגת הביזיון הזה? לאלו שממילא מאשימים וימשיכו להאשים אותנו ברצח עם? ולא מגנים את הטבח בשמחת תורה"?

"ממתי מדינה במלחמה עסוקה במזון תרופות תנאים סניטרים בצד האויב? איך שכחתם כ"כ מהר את השביעי באוקטובר ובחרתם לקדם את רווחתם של אוכלוסיית עם האויב. ומדוע אינכם מונעים הכנסת ציוד דו שימושי היכול לשמש את החמאס"?

"האם האקסל של האו"ם בדק את רווחתם של הבנות החטופות? את מצב הרעב? או אולי זה מסתדר באקסל של האו"ם הזוועות שביצע חמאס לתושבי העוטף"?

"איך אתם נותנים במה לעותרים העסוקים בצמא מומצא? ברעב מומצא בתוך הרצועה? בפחד הילדים בעזה"?

"חזרנו לגור כגיבורים בעוטף, את מישהו מעניין הילדים שלי המפחדים להתקלח ללכת לישון בביתם? האם יש לחם בביתנו"?

"שופטי העם. על איזה עם אתם מגנים בזמן מלחמה? איך זה שמעניין אתכם הביטחון התזונתי של האויב המתעקש להישאר בשטח מלחמה? יש כאן סביבי חיילים מדהימים מופלאים העסוקים בסיוע במהלך כל המלחמה. ממלאים את הפקודות כפי שחונכו, המתביישים במעשיהם כשליחי הצבא ובית המשפט".

"אשמח לומר משהו על הכיבוש בעזה שהגברת אסנת ליפשיץ כהן (-עורכת הדין המייצגת את העותרים) מעזה לדבר עליו כאן. ארץ ישראל שייכת לעם ישראל. לא בזכות הכח אלא בכח הזכות. אז נכון, יצאנו ממצרים ויהושוע עם העם כבשו את הארץ מיושביה. ואלפי שנים אחר כך, אחרי השואה כבשנו אותה שוב. אנחנו לא מתביישים בזכותנו על הארץ".

"מוזמנים לחיות כאן אתנו כל תושב המכיר בזכותנו על הארץ הזו. הרוצה להיות חלק מהמדינה הטובה הזו. מי שחי כאן ורוצה בהשמדתנו הוא אויב ונחשב על פי חוק בוגד. איך מתנהל כאן דיון מתיש ומעליב בטיב המזון המגיע אליו בשעת מלחמה"?

"אני איריס בת שרה. אמא יהודייה בארץ ישראל. מתביישת לעמוד כאן בדיון המביש הזה. המשפיל את חיילי צה"ל ואת כבוד העם הנלחם על חייו. איך עורכת הדין היושבת לצדי לא נאשמת בזיון בית המשפט ובבגידה בעם? כל מילה שאמרה היא שקר גס, עיוות המציאות. מאשימה כאן בבית המשפט את צה"ל במצב ברצועה. ונציגיו עומדים כאן ומתנצלים".

"עתירה הרואה את האויב וטובתו כמטרת על יחידה. זו בגידה במולדת. זה נכון. יש כאן מלחמה שלא ביקשנו ולא התחלנו. מלחמה על חיינו וחיי ילדנו. ואוכלוסיית האויב מוזמנת להתפנות מכאן בהקדם. הם מפריעים לנו לנהל מלחמה חזקה וצודקת הרבה יותר מזו המנוהלת כעת".

את דבריה הנוקבים חתמה איריס במילים: "אין שום מדינה בעולם המנהלת כזו מלחמה מעוותת המעדיפה את חיי האויב על פני חייליה וילדיה היא. עבורי זהו בוקר עצוב"

מ"מ הנשיאה השופט עוזי  פוגלמן השיב לאשה הכאובה באמירה מתנשאת ומנותקת תוך שהוא מכנה את דבריה "לא קונבנציונלים" ואלו דבריו: "תודה לגבירתי, הדברים באמת לא קונבנציונלים. אבל אני באמת משתתף בצערה של גבירתי, מחבקים את כל האוכלוסיה שהייתה חשופה למוראות המלחמה".

עוד אמר השופט: "יחד עם זאת צריך לזכור הציבור פה שבא לבקר באולם הוא לא ציבור של משפטנים אז אני אנסה להסביר. מדינת ישראל היא לא מדינה שדומה לאויביה. היא מדינת חוק, היא שומרת על ההתחייבויות הבין לאומיות שלה. וכאשר מוגשת עתירה לבית משפט בית משפט מברר אותה גם בימי מלחמה. אני מבין שקשה לכם קצת להבין את זה או להשלים את זה. אבל אני מקווה שתחשבו על זה וככה תפיקו לקחים לגבי העתיד לגבי תפקיד בית המשפט, אבל כמובן שכל אחד יכול להישאר באמונתו, ושוב אנחנו משתתפים שוב בצערך".

בדיון שהתקיים אמש, העותרים, ארגוני גישה – המרכז לשמירה על הזכות לנוע, יחד עם המוקד להגנת הפרט, רופאים לזכויות אדם, האגודה לזכויות האזרח ועדאלה, דרשו להגדיל ולהרחיב את היקפי הסיוע המועבר ברובו לידי החמאס בעזה.

המדינה טענה בדיון כי היקף הסיוע והעברתו מתבצעים כראוי והעיכובים שישנם הם באשמת חמאס. עו"ד יונתן ברמן, שייצג את המדינה הסביר: "המלחמה מכוונת כלפי ארגוני הטרור ולא כלפי האוכלוסייה האזרחית אך אין ספק שהיא סובלת סבל רב בשל פעילות חמאס, שמנסה לנצל את מחויבות ישראל לדיני המלחמה. ישראל פועלת במגוון דרכים לצמצום הפגיעה באוכלוסייה. הפעולות עם ארגוני הסיוע והקהילה הבינלאומית עולות בקנה אחד עם החובה הזו. אנחנו מאפשרים כניסת סיוע הומניטרי רב וצוותי סיוע תוך כדי הלחימה. חמאס מונע את כניסת הסיוע ולוקח אותו לצרכיו".

לדבריו, "אנחנו פועלים להרחיב את נתיבי הכנסת הסיוע לרצועה ושיפור מנגנוני הבידוק בכרם שלום שנפתח, וזאת על אף סיכונים ביטחוניים. בדיון קודם תוך כדי הדברים היה ירי פצמ"רים ונהרגו שם חיילים. הפער הוא בשלב האיסוף בעזה, ולראיה המשטחים הרבים שהמתינו במעברים ולא נאספו. אנחנו פועלים להקל על ארגוני הסיוע לאסוף, לאחסן ולשנע אותו – לתת כניסת משאיות, מלגזות, שיפור צירים פיזיים ועוד".

מתאם פעולות הממשלה בשטחים, האלוף רסאן עליאן, טען בפני השופטים כי "האויב עושה שימוש ציני יומיומי במתקנים אזרחיים ובאזרחים עצמם. החמאס עושה כל מאמץ לקחת את הסיוע ולהגיש אותו לציבור שלהם בניסיון להשאיר משילות. הוא משתלט על מחסים של הציבור שיש בהם חלוקות מזון. צוותים רפואיים נכנסים, ואין מגבלה. במקרים חריגים של הוצאת מטופלים אנחנו יודעים לעשות את זה. בחלק הצפוני אין מגבלה להכנסת סיוע – אין שם שום בעיה הומניטרית. בשבועיים האחרונים הצלחנו לצמצם את כמות המשאיות התקועות במעברים מכרם שלום מ-1,200 ל-500, אבל חמאס משתלט על שיירות או מפעיל גורמים נוספים כמו משפחות, הוא משתלט על תחנות חלוקת מזון או שולח פעילים לשם".

במהלך הדיון התחוללה מהומה בבית המשפט כאשר משפחות שכולות החלו לקרוא קריאות נגד הדיון הבזוי בתנאי המחיה של האויב. השופטים נטשו את האולם לכמה דקות. מ"מ הנשיאה השופט עוזי פוגלמן דרש להוציא מהאולם את המפריעים.

בסוף הדיון הפתוח לפני שהשופטים עברו לדיון בדלתיים סגורות קיבלה איריס ברנשטיין את רשות הדיבור והטיחה בשופטים כאמור את דבריה הנוקבים.