השרה לשעבר חושפת: השיחה המוזרה שקיבלה מהרמטכ"ל על הסרבנים

השרה לשעבר, חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, מפרסמת פוסט בו היא מספרת על שיחה שניהל עם הרמטכ"ל הרצי הלוי, שחשש מהשלכות הסרבנות. הפוסט המלא:

"היי עמית סגל,
‏הנה סיפור אמיתי שהתרחש לפני כשנה וחשוב לי שדווקא אתה תקרא אותו.

‏נכנה את הסיפור:
‏"בחירתו של הרצי" (שם זמני).

‏באמצע יום עבודה הודיעו לי שהרמטכ"ל מעוניין לשוחח איתי.
‏האמת? נפל לי הלב.
‏למרות שכיהנתי אז כשרה, איך שאמרו לי "הרמטכ"ל על הקו" חזרתי להיות הרבטי"ת שהרימה קופסת שוקולד השחר מהמטבח, פחד השם.
‏ צפיתי שזאת תהיה שיחת נזיפה קשה כי הפעם לא מדובר היה בטוסטים פיראטיים עם שוקולד במשרד של המשקי"ת ת"ש, אלא בשרה שיוצאת חזיתית נגד הסרבנות של בכירים מחיל האוויר.

‏לקחתי נשימה עמוקה ואמרתי לעצמי תוך כדי – את לא מתקפלת, את נשארת חזקה, תעמדי על שלך, המאבק שלך צודק ואל תתני לו להרתיע אותך, שלוש ארבע ו…

‏"שלום אדוני הרמטכ"ל" אמרתי בקול הכי בוטח שהצלחתי לגייס.

‏כשהוא ענה לי, כל המגננות שלי התמוטטו באחת.
‏הוא לא התקשר כדי לנזוף, הוא נשמע מוטרף מחרדה, הלום, כמעט חסר אונים.

‏לא התווכחנו בשיחה הזאת.
‏הוא הסכים עם כל מילה שיצאה לי מהפה.
‏"אין בינינו שום וויכוח על חומרת המעשים או על ההשלכות שלהם," הוא חזר ואמר ואחר כך הוסיף:
‏אבל גלית, את צריכה להבין מול מה אנחנו מתמודדים עכשיו – אין להם תחליף.
‏פשוט אין.
‏אם הם ימשיכו לא להתייצב הפגיעה בבטחון המדינה תהיה אנושה, אני מדבר איתך על סכנה ממשית לאזרחי ישראל.
‏ואז הוא התחיל להסביר לי בפרוטרוט מה זה אומר להכשיר חיילים חדשים לתפקידים של אלה שמסרבים להתייצב.

‏בשורה התחתונה:
‏עניין של שנים.
‏שנים עד שאפשר יהיה להכשיר ולאייש את התפקידים הקריטיים של אלה שהחליטו לא להתייצב.
‏שנים שבהן נפער חור ענק בהגנה על הילדים, התינוקות, הקשישים, הגברים והנשים במדינת ישראל.
‏שנים שצה"ל לא יכול להרשות לעצמו.

‏זאת המשוואה שהוא הציב בשיחה:

‏לבחור בין הפקרה חמורה של בטחון המדינה לבין כניעה לסרבנים.
‏אין אופציה שלישית.

‏במילים אחרות: סחיטה.

‏אני חושבת על השיחה הזאת כל הזמן.
‏מה אני הייתי עושה לו הייתי במקומו.
‏שתי האופציות הן הרי בלתי אפשריות.
‏וכנראה הייתי בוחרת כמותו.
‏ אבל הדרמה האמיתית היא בכלל לא הבחירה של הרמטכ"ל – הדרמה האמיתית היא שהסרבנים של אחים לנשק ידעו בדיוק מה הם עושים:
‏מהמרים על בטחון הילדים של כולנו בתוך המשחק המפלצתי של מי ימצמץ ראשון.
‏מבינים יותר טוב מכולם את הסכנה המיידית של מעשיהם.

‏צריך לתת לזה לשקוע- בנונשאלאנס אדיש ומופרע, סרבני אחים לנשק נשענו על קיר ברגליים משוכלות וזרקו גפרור בוער לתוך נהר של נפט לנגד עיניו המבועתות של הרמטכ"ל.

‏לפני שניתקתי את השיחה הבטחתי לרמטכ"ל שאנסה לפייס את השיח.
‏הצלחתי לקיים באופן חלקי.

‏אני כותבת את זה דווקא לך עמית, כיוון שאתה מדייק יותר מכל הפרשנים כולם:
‏אני צופה בך בוער באולפנים וחוזר ואומר שהדרמה האמיתית היא לא אי ההתייצבות אלא עצם הסחיטה.

‏תמשיך להדהד את המסר הזה למרות שסותמים לך את הפה באולפן.

‏תמשיך להדהד כי הקרב כעת הוא על הנרטיב.

‏תמשיך להדהד כי לא גלית דיסטל ולא מכונת הרעל הביביסטית טוענים שאחים לנשק סחטו את צה"ל.

‏אלא הרמטכ"ל עצמו.

‏במו אוזניי שמעתי".