מהי "עליונות אווירית" וכיצד חיל-האוויר דואג לשמר את שליטתו בשמי האזור?

צה״ל הגדול וחיל-האוויר בפרט, שואפים תמיד להפעיל את מיטב התוצרת הצבאית הקיימת. בחיל כחול, המפתח הוא ״עליונות אווירית״ ונקודת פתיחה טובה מזו של האויב. במרוצת השנים, האתגר בשמירה על אותה עליונות הפך מורכב, כל זאת כדי לצלוח את המרדף כשידנו, בעז"ה, על העליונה.

חיל-האוויר נשען רבות על ה-״רגל הטכנולוגית״ ודואג להסיט את מבטו אל מדינות האזור ומגמות ההתחמשות שלהן. מילת המפתח היא ״עליונות אווירית״: יתרון אסטרטגי על-פני חילות-אוויר יריבים, אותה השכיל החיל לשמר בנקודות רבות לאורך שנות קיומו. בכתבה שלפניכם, ניזכר באחד המבצעים הנועזים בהם באה לידי ביטוי החתירה המתמדת לעליונות ואל קליטת מטוסי העליונות האווירית הוותיקים שמשרתים את החיל נאמנה למעלה מארבעה וחצי עשורים.

להכות את האויב בהלם

כדי להבין טוב יותר מהי ״עליונות אווירית״, נצלול אל דפי ההיסטוריה ואל מבצע ״ערצב 19״, עת מלחמת לבנון הראשונה. בעקבותיו, זכה חיל-האוויר לעליונות אווירית מוחלטת על-פני צבא סוריה. "ביום שלישי, ה-8 ביוני, הבאנו לאישור הממשלה את הבקשה להוציא לפועל את מבצע התקיפה. במקביל, קיבלנו ידיעות על תנועות במערך הטק"א (טילי קרקע-אוויר) הסורי. ידיעת המפתח הגיעה בלילה שבין שלישי לרביעי, אז התברר לנו שהסורים הזיזו כוחות מרמת הגולן כדי לעבות את המערך בלבנון. המשמעות היתה אדירה, עכשיו היתה לנו הוכחה שלסורים אין כוונה להתרחב למלחמה כוללת, מה שהקל עליי מאוד לתת אור ירוק למבצע התקיפה", סיפר בראיון לבטאון חיל-האוויר אלוף (במיל׳) דוד עברי, מפקד חיל-האוויר באותה העת.

בכל רגע נתון היו בשמיים עשרות כלי טיס, אשר הוזנקו בזה אחר זה למשימות תקיפה, יירוט, ואיסוף מודיעין. בשעה שחלק נכנסו לתקיפה, אחרים יצאו ממנה וכל זאת, בשטח אווירי קטן וצפוף. תוצאותיה המוצלחות של התקיפה הסירו את איום מערך הטק״א החדיש של צבא סוריה. פרט לזה, רשם לזכותו חיל-האוויר הישג נוסף כשהזניק את מטוסיו המתקדמים ביותר לביצוע קרבות אוויר נועזים, במהלכם הצליחו טייסינו להפיל 82 מטוסי אויב מבלי לרשום אבדות.

״כשהסורים הבינו שכל מערך ההגנה האווירית שלהם מתחיל לקרוס, הם החלו להזניק את מטוסי היירוט שלהם בצורה מאוד לא מבוקרת, הייתי אומר אפילו בפאניקה״, המשיך אלוף (במיל׳) עברי. ״הם כנראה קיוו שאלה יצליחו להפריע למטוסי התקיפה שלנו. העניין הוא שהסורים עשו זאת בצורה שבלונית, כך שראינו אותם מבעוד מועד ומטוסי היירוט שלנו כבר היו מוכנים לקראתם – זה היה ממש כמו משחק שחמט". המבצע נחל הצלחה גדולה מהמצופה; המטוסים תקפו, הסוללות נפגעו, מטוסי האויב הופלו וכל טייסינו שבו בשלום לבסיסם. מאז ועד היום, מתאר המבצע בצורה הטובה ביותר את חשיבותה של עליונות אווירית, אשר תוצאותיה מצליחות להכאיב לאויב ולהכות אותו בהלם.

עליונות הפלטפורמה

כמה שנים קודם לכן, בשנת 1976, היו אלה מטוסי ״בז״ (F-15) שנרכשו כדי להבטיח את השליטה בשמי האזור. ״כשנתיים לפני קליטת המטוסים, נשלחנו לארצות הברית לבחינת מטוס העליונות האווירית הבא של החיל״, משחזר תא״ל (במיל׳) משה מלניק, אשר נמנה בין ראשוני טייסי ה״בז״ בחיל-האוויר ורשם את הפלת הבכורה העולמית של המטוס. ״ההתלבטות הייתה בין ה׳בז׳ למטוס ה-F-14. בתום התקופה, המלצנו בצורה חד משמעית לאלוף בני פלד ז״ל, מפקד חיל-האוויר דאז, על מטוס ה'בז׳״.

תחילה, יועדו מטוסי ה״בז״ להוות את חוד החנית המבצעית של החיל בקרבות אוויר. ״הקליטה של ה׳בז׳ היוותה קפיצת דור קודם כל בנושא הטקטי. בשנים הראשונות, עסקנו רבות בפיתוח טקטיקות חדשות של קרבות אוויר שמוכיחות את עצמן ומיושמות בחיל עד היום״. מיד לאחר מכן, התגלתה גם חוזקתם של המטוסים בביצוע משימות תקיפה והפצצה. ״ה׳בז׳ אפשר לחיל להגדיל את מרחב הפעולה שלו ולהגיע למקומות שלפני כן בקושי הצלחנו להגיע אליהם, עם כמויות חימוש רבות ממה שיכולנו אפילו לדמיין. עבורנו זה לא היה רק מעבר למטוס מתקדם מבעבר, אלא מכפלת ביצועים אסטרטגית של ממש״.

״הכרעה גם על הקרקע״

כיום, משמש ה״אדיר״ (F-35I) כמטוס העליונות האווירית המתקדם ביותר של החיל. לזכותו נזקפות שתי תכונות עיקריות – אוויוניקה משולבת ויכולת חמקנות. הראשונה יודעת לתכלל נתונים משלל חיישנים ולעבד אותם לכדי תמונה אחודה והשנייה מאפשרת למטוס טיסה קרבית מבלי שיתגלה בידי מערכות המכ״ם של האויב. ה״אדיר״ לא נועד להחליף באופן מלא את מטוסי הדור הרביעי, דוגמת ה״בז״, אלא להעצים את יכולותיו של חיל-האוויר ולהבטיח את המשך עליונותו בשמי המזרח התיכון.

השנים חלפו והאתגרים הפכו למורכבים יותר. מולם, חיל-האוויר עדיין נדרש לעמוד כשידו על העליונה. "עליונות אווירית היא לא סתם כדי להגיד 'השמדנו מערך סוללות טילים' או 'הפלנו שמונים ומשהו מטוסים', אלא גם להגיע להכרעה על הקרקע״, היטיב לתאר אלוף (במיל׳) אביהו בן-נון, מפקדו ה-11 של חיל-האוויר. ואכן לאורך המלחמה, השתלב החיל באופן הצמוד ביותר אי-פעם בלוחמת היבשה ופועל כל העת להגיע לעליונות בכל הזירות. הדבר מתאפשר בזכות שליטתו המוחלטת על שמי האזור הנשמרת מדי יום, מסביב לשעון.