הפרשן הפוליטי עמית סגל כותב בטורו הבוקר (שישי) בעיתון 'ידיעות אחרונות' כי מנסור עבאס, האיש שהקים את ממשלת השינוי לפני שלוש שנים, לא הוזמן ל"ישיבת ראשי האופוזיציה היהודיים" עם לפיד, ליברמן, גנץ וגלנט. סגל מציין כי עבאס לא מוכן להיות "בכיס" של אף אחד.
הטור המלא:
"לא צריך להיות חבר בתנועה האיסלמית כדי להיעלב בשביל מנסור עבאס. האיש שאצבעותיו הקימו את ממשלת השינוי לפני שלוש שנים לא הוזמן אפילו ל"ישיבת ראשי האופוזיציה" עם לפיד, ליברמן, גנץ וגולן, פורום ששמו הנכון הוא "ישיבת ראשי האופוזיציה היהודיים".
המהלך הגדול של עבאס היה הבידול מאיימן עודה וחבריו הבדלניים, אבל הדלת של שניהם נטרקה בפניו. כל אחד ואחד מהם כבר התנער מהאפשרות לשחזר את ממשלת השינוי, כאשר הגירסה המעודכנת של בנט וחבריו היא שעבאס יוכל להצטרף אחרי שכבר יהיו 61 ח"כים, כדי לא להישען עליו. ליברמן עצמו הרחיק לכת עוד יותר השבוע: "גורמים איסלמיים קיצונים השתלטו על רע"מ, הם לא פרטנר יותר בכלל לקואליציה".
יש מחלוקת עצומה בין הסוקרים בשאלת גודלו של גוש נתניהו. אבל אין אף מחלוקת ביניהם בעובדה יסודית אחת: בלי רע"מ, היכולת להקים ממשלת שינוי תלויה על בלימה. ביום הבהיר ביותר לאופוזיציה הציונית יש 63 מנדטים, מרחק גילוח אחד מאובדן היכולת להקים ממשלה. מדוע ליברמן משעין את העתיד הפוליטי שלו על ההנחה שבנט, דווקא הפעם, יצליח לרקוד על שתי החתונות של שני המחנות בלי ליפול?
"דיכוי ההצבעה בקרב האזרחים הערבים ישאיר את נתניהו, סמוטריץ' ובן גביר בשלטון לעוד ארבע שנים", אמר לי עבאס השבוע. "רע"מ מתחזקת ותמיכתה בממשלה זו או אחרת בעתיד אינה מובנת מאליה. נפעל בהתאם לאינטרס של הציבור הערבי בישראל. אנחנו לא בכיס של אף אחד".
יורשה לי לחלוק על יו"ר רע"מ. יש אסטרטגיה מאחורי המהלך, והיא מתבססת על שינוי כללי המשחק הישנים. עד המלחמה, מטרת המרכז – שמאל הייתה להשיג גוש חוסם שימנע מנתניהו להקים ממשלה, ולכן ככל ששיעור ההצבעה אצל הערבים גבוה יותר, כך ייטב. זה בוודאי התחזק כאשר רע"מ הצטרפה למשחק הקואליציוני.
אבל מאז שבעה באוקטובר נפל דבר. אין לגיטימציה ציבורית להקים ממשלה עם מפלגות לא ציוניות שבהן גם חברים אנטי ציוניים (טרם נשכחו התבטאויותיה הבזויות של ח"כ איימאן ח'טיב יאסין). לכן, אם גוש נתניהו משיג 50 מנדטים ויותר אי אפשר להקים ממשלה בלעדיו, והתוצאה תהיה ממשלה בראשותו.
לכן, דיכוי ההצבעה במגזר הערבי מתחת לחמישים אחוז יפיל בסבירות גבוהה את אחת המפלגות תחת אחוז החסימה ויקטין את הייצוג הערבי לחמישה-שישה מנדטים. במקרה כזה גוש השינוי מתקרב מאוד להקים ממשלה שתשתרע מגולן עד בנט. איך מדכאים הצבעה? מודיעים שאין טעם להצביע כי ממילא זה ייגמר באופוזיציה לא משפיעה.
הדבר היחיד שעוזר לעבאס הוא שמצביעיו לא מאמינים לפוליטיקאים היהודיים. הם זוכרים היטב את הגידופים והגינויים לרע"מ לפני הבחירות מבנט, ליברמן וכמובן נתניהו עצמו, ואת החיזורים הדביקים אחריו רגע אחרי סגירת הקלפיות".
