תחקיר צה"ל על השבעה באוקטובר: הקונספציה, ההונאה ותפיסה ישנה

האם בצבא העדיפו להאשים את נתניהו? מתחקירי צה"ל עולה כי שלושה חודשים לפני המתקפה, הורה ראש הממשלה בנימין נתניהו לצה"ל להתמקד באיומים מצד איראן, חיזבאללה ויהודה ושומרון – ולהפחית את המיקוד בגזרת עזה. בנוסף, הרמטכ"ל הרצי הלוי לא הכיר את תרחיש "חומת יריחו", שנועד להתמודד עם תרחיש פלישה קרקעית נרחבת, ושמע עליו רק כשבועיים לאחר תחילת המלחמה. שר הביטחון ישראל כ"ץ הורה לצה"ל להעביר באופן מיידי לראש הממשלה את כל תחקירי ה-7 באוקטובר, ולהיערך על מנת להציג בפניו באופן מפורט כל תחקיר שימצא לנכון.

תחקיר אמ"ן בעקבות טבח 7/10 חושף כשלים בחטיבת המחקר שלא עמדה בייעודה המרכזי – מתן התרעה למלחמה. התחקיר מזהה תרבות מתמשכת של "תחושת כזב של 'אנו יודעים הכול', של חיפוש הסבר לפי הקונספציה לכל סימן מחשיד, של רדיפת פרסים וקידום אנשים". ההונאות האסטרטגיות בעזה, דחיקת תוכנית הפשיטה של חמאס לשולי המצגות – כך נגרם המחדל המודיעיני החמור מזה של 73' .

תחקיר חיל האוויר של אירועי טבח ה-7 באוקטובר, שהותר היום לפרסום, חושף ליקויים חמורים בהתמודדות עם מתקפת חמאס. בין היתר עולה כי מפקד חיל האוויר, אלוף תומר בר, לא עודכן כלל בהערכת המצב הלילית – והבין את גודל האירוע רק כעבור שלוש שעות מפלישת מחבלי חמאס.

היערכות לקויה וחוסר תוכניות חירום חיל האוויר לא החזיק בתוכנית חירום למתקפה קרקעית רחבה ומתוזמנת של אלפי מחבלי חמאס. רוב התגובה האווירית בשעות הקריטיות התבססה על הזנקות מהירות, אלתורים של טייסים ומפעילים, ותושייה בשטח. בנוסף, הקושי לבנות תמונת מצב בזמן אמת הקשה על הסיוע לכוחות הקרקע. אחת ההפתעות הגדולות הייתה היכולת האווירית של חמאס – שהפעיל מחבלים באמצעות מצנחים ממונעים.

תובנות עיקריות מתחקירי צה"ל:

• עזה נתפסה כאויב משני
• איום פשיטה של חמאס הוגדר כ"איום מוגבל"
• לא תהיה מתקפה רחבה ללא התרעה
• במקרה של תקיפה אפשר יהיה להגן גם כשהאויב על הגדרות
• הייתה תחושת ביטחון מופרזת
• המודיעין לא סיפק התרעה
• חמאס ארגון פרגמטי
• חמאס מתמקד ביהודה ושומרון
• חמאס מורתע בגלל "שומר החומות"
• תפיסה שצה"ל צריך להתמקד בהגנה
• תפיסה שצה"ל צריך להתמקד ב"התקפות בוטיק" (כטב"מים ו"פשיטה")
• חמאס החל בתכוניותיו כבר ב-2016. מידע שפורש כ"תכנית לא ממשית"
• האצה משמעותית חלה במאי 2022
• חמאס החל להיערך ל"מיטוט" ישראל במאי 2023
• התרבות המודיעינית בצה"ל הייתה לקויה עם היעדר ביקורתיות
• חוסר איזון בין מקום הטכנולוגיה לתפקודים מודיעיניים בסיסיים
• זוהו סימנים מרגיעים כי מדובר בתרגיל
• תפיסה כי ישנה תקופת רגיעה
• היעדר הערכת מצב מודיעינית סדורה באף דרג מודיעיני
• רצון להגן על מקורות מודיעיניים יקרי ערך
• לא עלה צורך בסיכון מקורות
• האוגדה לא נערכה לתרחיש המחמיר באופן מספק
• לא בוצע שינוי משמעותי בהיערכות כוננות עם שחר
• לא בוצע איסוף חזותי מול בורות השיגור של חמאס
• חמאס אינו מעוניין ואינו נערך למלחמה רחבה
• מתקפה מפתיעה לחלוטין – צה"ל לא הביא בחשבון אפשרות של מתקפה רחבה בהפתעה, והיא נתפסה כתסריט לא סביר.
• קריסת אוגדת עזה – בין השעות 6:30-12:30, צה"ל איבד שליטה על מרחב עוטף עזה, מה שאיפשר את עיקר אירועי הטבח והחטיפות. כמות המחבלים והאכזריות – צה"ל הופתע מהיקף המתקפה, מכמות המחבלים, מניידותם ומאכזריותם, שהתוכננה היטב על ידי חמאס.
• תפיסות שגויות – ההנחה שחמאס מורתע, מעוניין בהטבות אזרחיות, ושניתן "לנהל" את הסכסוך איתו – קרסה לחלוטין.
• כשלים במערך ההגנה – המכשול בעזה, שעליו הסתמך צה"ל, לא סיפק הגנה מספקת, וכוחות הקרקע היו בסד"כ נמוך.
• עליונות מודיעינית מטעה – ההנחה שתהיה התרעה מוקדמת לכל מתקפה הובילה לתחושת ביטחון שגויה.

10 לקחים מרכזיים של הרמטכ"ל הרצי הלוי:
שינוי בתפיסת הביטחון – אין לאפשר לאף אויב לבנות כוח על גבול ישראל.

אסור "לנהל סכסוך" עם אויב שחותר להשמדתך.

היערכות למתקפה בהפתעה – יש להקים תא התרעה מטכ"לי ותא בניית תמונת מצב בזמן אמת.

הגדלת סד"כ בגבולות – יותר כוחות בשטח, יכולות איסוף מודיעין, ואמצעי תקיפה מהירים.

חיזוק יסודות המודיעין – תוך צמצום ההסתמכות המוחלטת עליו.

שיפור ההגנה האזרחית – חיזוק כיתות הכוננות והגברת האימונים.

שיפור יכולות הלחימה של כלל הלוחמים – לא רק יחידות מובחרות אלא גם גדודים רגילים.

בניית מוצבים נוספים בגבולות.

הקמת מחלקת בקרה מטכ"לית.

חיזוק הערכים בלחימה.

התחקיר חושף תמונת מצב מדאיגה על היערכות צה"ל ומערכת הביטחון לפני מתקפת חמאס, לצד לקחים קריטיים שמופקים לקראת העתיד. השאלה הגדולה נותרת – האם צה"ל ודרגי מקבלי ההחלטות יישמו את המסקנות בזמן אמת, כדי למנוע מתקפות דומות בעתיד?