בית המשפט העליון ממשיך בדיון על סמכות הממשלה להדיח את ראש השב"כ רונן בר. מהומה התחוללה באולם בית המשפט כאשר הורים שכולים התפרצו לעבר השופטים וזעקו על עצם האפשרות שמי שאחראי על הכשל הגדול במדינת ישראל יישאר בתפקידו.
איציק בונצל התפרץ וזועק לעבר השופטים: "בגללו אין לנו ילדים. בגללו הילדים שלנו בהר הרצל. אדם שידיו מגואלות על דם של הילדים שלנו. אתם תשבו בליל הסדר ואצלנו יהיה כיסא חסר. אני קורא לבית משפט תקשיבו להורים השכולים. דמי ילדנו זועקים מהאדמה. איך יכול להיות שהוא נשאר"
השופט נועם סולברג: "הזעקה נוקבת והכאב מובן"
השופט יצחק עמית מוציא את בית המשפט להפסקה: "אין בית משפט שיכול לקרות בו דבר כזה"
בעקבות הצעקות שהפריעו לדיון התקין של שופטי בג"ץ, הודיעו השופטים כי הדיון יתקיים ללא קהל, הורים שכולים וחברת הכנסת טלי גוטליב הוצאו בכוח מהאולם.
שר המשפטים יריב לוין על האירועים והכאוס בבית המשפט העליון: "הזעקות שנשמעות היום באולם בית המשפט העליון מהדהדות את זעקתם של מיליונים, שזכויותיהם נרמסות ושההכרעה הדמוקרטית שקיבלו בקלפי נלקחת מהם על ידי קומץ שופטים יהירים ומנותקים".
לוין הוסיף: "עשרות שנים הדבר נעשה בשקט, במראית עין של מכובדות, וכשקולות הביקורת הושתקו מיד. בשנתיים האחרונות, מאז שהנחתי על השולחן את הרפורמה המשפטית, האמת יוצאת לאור. לא ניתן עוד להשתיק את העם, המבקש ערב חג הפסח חירות אמיתית".
ח"כ עו"ד אפרת רייטן בתגובה להודעתו של לוין: "הממשלה הכשירה את הכאוס והאנרכיה בישראל, והאחריות המלאה וכולה עליה ורק עליה. המלחמה נגד מערכת המשפט, החרמת נשיא העליון, אי לקיחת אחריות למחדלים, ביזוי רשויות האכיפה והחוק, ראש ממשלה ושרים חשודים ונאשמים. רישיון שלטוני לאיים, להפחיד ולפגוע במבקרים, במפקחים, באנשי הציבור, אנשי משפט. יודגש- ההתנגשות היום באולם בית המשפט לא היתה בין השופטים לציבור, בניגוד למה ששר המשפטים ממשיך להסית ולהבעיר, אלא בין שולחיהם לבין מערכת שלטון החוק. שאגב לא באו בעצמם כי הם פחדנים".
לאחר שגורש מאולם הדיונים, אמר יהושע שני – אביו של סרן אורי שני הי"ד, שנפל בעת הגנתו על מוצב כיסופים: "כפי שצפינו, בית המשפט אינו המקום שבו נקבל צדק. אנחנו, המשפחות השכולות מטבח השביעי באוקטובר, רלוונטיים לעתירה נגד ראש השב"כ יותר מכל עותר אחר. בכנסת לפחות שומעים אותנו – אבל מסתבר שיש מקום אחד במדינה שסגור בפנינו, וזהו בית המשפט".
השר וראש השב"כ לשעבר אבי דיכטר: "בית המשפט העליון לא מנהל את מערכות הביטחון – מינוי ראש שב״כ, ראש מוסד או רמטכ״ל, הוא סמכותה ואחריותה של הממשלה ולא של השופטים".
השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר: "יש להצטער שראש השב"כ נאחז בקרנות המזבח, במקום להבין את הרמז וללכת הביתה. הוא פעם אחר פעם מנסה להישאר בכוח בתפקידו. זה לא דמוקרטי, זה לא מקצועי – וזה גם לא יצליח."
שר החינוך יואב קיש: "כאשר בג"צ לוקח לעצמו סמכויות של הכנסת והממשלה, סמכויות שאינן שלו, טבעי שאזרחים רבים ירגישו שזה המקום בו הם אמורים לצעוק את זעקתם. במקום לזרוק את העותרים מכל המדרגות, שופטי בג"צ ממשיכים את הדיון בנושא בו החוק ברור לכל. ראש השב"כ חייב לסיים את תפקידו ב10.4."
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, מירי רגב: "בג״צ, צביעות – קווים לדמותה. אנשי המחאה האלימים שמפריעים לדיונים בכנסת ומשבשים את חיי אזרחי ישראל, רודפים אחרי נבחרי הציבור כבר שנים וזוכים לגיבוי מלא משופטי העליון לשעבר ובהווה. אלא שאותם שופטים מתגלים היום כעדיני נפש שאינם מסוגלים להתמודד עם זעקתו וכאבו של אב שכול, בדיון שעוסק בפיטורי מי שלדעתו אחראי למות בנו ומסלקים אותו באכזריות מהאולם. החרבת האמון בבית המשפט לא נעצרת… אהרון ברק התחיל והשופט עמית ממשיך".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד: "ההתפרעות המתוזמרת בבית המשפט העליון והניצול המחפיר של כאבן של משפחות שכולות ביד נתניהו ואנשיו הוא מהלך עלוב של ממשלת השבעה באוקטובר העבריינית שמנסה לפגוע בשלטון החוק ובחיים המשותפים בישראל".
יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן: "הכאוס באולם בג"ץ זו הוראה מלמעלה. מכונת הרעל נכנסה לבית המשפט העליון במטרה להלך אימים על השופטים – כך מתנהלת מאפיה. המאבק בין שלטון החוק לבין הנאשם נתניהו מעולם לא היה ברור כל כך. אנחנו ניאבק. ואנחנו ננצח. ישראל הדמוקרטית שומרת החוק תנצח".
חברת הכנסת קטי שטרית מהליכוד התייחסה בריאיון לערוץ 14 על הדיון בבג"ץ בנוגע לפיטוריו של ראש השב"כ: "כבר חודשיים לשעברים מנסים להלך אימים על ראש ממשלה, אין לי ספק שמישהו מאוד ספציפי שלח אותם. אוי אבוי אם בג"ץ יתערב בהחלטות ביטחוניות בחוסר סמכות, ובתוך כך יסכן את בטחון המדינה. נוהגים בבית המשפט כרגע כלפי המשפחות השכולות בביזוי מוחלט. אם היו מוציאים בברוטאליות כזו אב שכול מדיון בכנסת, אפשר רק לדמיין מה היה קורה באולפנים".
ח"כ עו"ד אפרת רייטן בבג"צ כחלק מהעותרים: "הפרובוקציות והכאוס המתוכנן שקורה בביהמ"ש העליון הוא תוצר של ההסתה והשיסוי של נתניהו וממשלתו נגד מערכת המשפט, שלטון החוק ושומרי הסף. אנרכיה מתוזמרת למנוע בכל צורה את קיום הדיון ולהפחיד את השופטים. הקרע והפילוג חמורים יותר מלפני ה-7.10."
כמו שיריב לוין הודיע שבכוונתו להתעלם מרונן בר, כך הוא צריך סוף כל סוף להתעלות מעל עצמו ולהתעלם יחד עם הממשלה כולה מהמוסד המשמים הזה ששמו 'בג"ץ'. 'משבר חוקתי' כבר כאן! למה בדיוק הנכם מחכים?!
הממשלה מעוררת כאוס?! הבית משפט מעורר כאוס! מי שמו בכלל לשר ושופט עלינו, כאשר כל מינויו של עמית נעשה במחטף ובדורסנות שלא כדין?! מה זה פה סדום, או חלם, או שניהם יחד!!!
כשהורה שכול או של חטוף מהצד הנכון מתפרע בכנסת אסור לומר לו מילה, כשזה הורה כזה מהצד הלא נכון-זה מכונת הרעל של הממשלה ופרובוקציה מתוכננת.
צודק בכל מילה
אי אפשר להישאר אדיש לאירועי הבוקר בבית המשפט העליון – זעקות ההורים השכולים, הדמעות, תחושת חוסר הצדק. זהו כאב אמיתי, טהור, שהמדינה כולה חייבת לו חוב שאין לו תשלום. אך דווקא משום כך – חובה להפריד בין כאב אישי לבין כללי המשחק הדמוקרטיים.
השאלה המרכזית: מי שומר על המדינה כשהלב נשבר?בית המשפט העליון לא יכול, ולא אמור, לשפוט לפי דמעות. תפקידו – קשה ובלתי פופולרי ככל שיהיה – הוא לבחון את חוקיות המעשה, לא את עוצמת הרגש. כאשר שרים, חברי כנסת, ואפילו עורכי דין מבקשים להפוך את בג"ץ לזירת רגשות או כיכר זעם – הם לא מגינים על העם. הם מערערים את הבסיס היחיד שמחזיק אותנו יחד: שלטון החוק.
על בג"ץ לא מופקד רגש – אלא ריסוןהדיון סביב פיטוריו של ראש השב"כ רונן בר אינו סביב מידת אחריותו לאירועי השבעה באוקטובר. על כך ניתן וצריך לדון בפורומים ביטחוניים ופוליטיים. הדיון המשפטי עוסק בשאלה צרה אך מהותית: האם התקבלה ההחלטה להדיחו כחוק, מתוך שיקולים לגיטימיים ובאופן סביר?
מה קורה כשצד אחד הופך כל זירה למשפט שדה?הוצאה של הורים שכולים מהאולם – כואבת ככל שתהיה – התרחשה משום שהדיון הפך לאירוע תקשורתי מתוזמן ולא למעמד משפטי. הבמה הפכה לקרקס של צעקות, הסתה, וביזוי השופטים. ההורים לא אשמים – אבל מי ששלח אותם, מי שליבו את האש מאחורי הקלעים, הם אלו שפגעו בהם יותר מכל.
לא "פרקליטות של בגידה" ולא "שופטים מנותקים"מי שזורק את המושג "שלטון החוק" לפח כדי לגייס רייטינג, מי שמנצל כאב של יתומים ואלמנות כדי להחליש את בג"ץ – לא מחזק את הדמוקרטיה. הוא שוחק אותה מבפנים. לא ייתכן ששרי ממשלה יאיימו על שופטים, לא ייתכן שכנסת תזלזל בפסקי דין, ולא ייתכן שזעקות ההורים יהפכו תירוץ לפגוע בעצמאות שומרי הסף.
ולסיום: זעקת העם – לא רק בשכוליש ציבור עצום שבוכה גם הוא – על אובדן האמון, על הפירוק המוסרי, על הפיכת אבל לאמצעי לחצים פוליטיים. הציבור הזה רוצה ביטחון, משפט, גבולות ברורים. הוא יודע: בלי איזון בין שלוש הרשויות – נהיה כולנו יתומים.
פרשן משפטי חרדי זה שקר גמור. יש תורה אחת
הופה הממשלה ולא השמאל היא זו שהכשירה את האנרכיה והכאוס