מאחורי הקלעים: זאת המזימה המצרית שעדיין לא יצאה אל הפועל

בעוד מנהיגי העולם הערבי נפגשים בקהיר, ירושלים ודוחא בניסיון להביא להסכם שיביא שקט לעזה ועסקת שבויים, מתבררת התמונה המורכבת של קרב האגו בין מדינות ערב.

נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי נמצא בעיצומו של ביקור מדיני שכולל עצירה בדוחא ובכווית, ונפגש עם אמיר קטאר, שיח' תמים בן חמד אאל ת'אני. על הפרק: הצעת הפסקת אש הכוללת שחרור של שמונה חטופים חיים ושמונה גופות, תמורת הפוגה זמנית של 40 עד 70 ימים ושחרור מספר רב של אסירים פלסטינים. לפי דיווחים, טיוטות ההסכם כבר הוחלפו בין ישראל ומצרים.

אבל מאחורי הקלעים, מתקיים קרב מסוג אחר – קרב על הנהגת העולם הערבי.

לדברי סגן אלוף (מיל') אלי דקל, מומחה לענייני מצרים, "למצרים יש חלום עתיק – להנהיג את העולם הערבי. היא רוצה להיות בתווך, במרכז, לא על הספסל". אך דקל מדגיש גם את החולשה העיקרית של מצרים – עוני כלכלי כרוני שמגביל את השפעתה, אומר בשיחה למעריב.

לדבריו, מצרים שימשה בעיקר כצינור להעברת נשק לעזה, אך לא הייתה זו שמימנה אותו – כאן נכנס הכסף הקטארי. "בלי מצרים, לא היה חמאס ולא הייתה מלחמה, אבל מי שמממן באמת זו קטאר – העשירה האמיתית", אומר דקל.

קטאר – המתווכת עם הכוח האמיתי

מאז תחילת המלחמה, כל סבב של משא ומתן על חטופים התחיל דרך קטאר, והסתיים בהסכמה בזכותה. "לקטאר יש יותר מנופי לחץ על חמאס מאשר למצרים – היא זו שמממנת, יש לה קשרים בינלאומיים, והיא משחקת בזירה הבינלאומית ביד רמה", מציין דקל.

המאבק בין קטאר למצרים איננו רק פוליטי – הוא גם אידיאולוגי. קטאר מזוהה עם האחים המוסלמים, בעוד שמצרים תחת שלטונו של א-סיסי מדכאת את התנועה הזו ביד ברזל. כזכור, א-סיסי עלה לשלטון לאחר הפיכה נגד נשיא מצרים לשעבר מוחמד מורסי – נציג האחים המוסלמים.

"היריבות הזו הופכת את המאבק הנוכחי ליותר ממאבק על תיווך – זה מאבק על ההובלה בעולם הערבי, על מי יקבע את הטון – מי יהיה השחקן הדומיננטי", מסכם דקל.