אל החלל ומעבר לו: חיל-האוויר מעל האטמוספירה | הכירו את הממד החדש

לאורך השנים, העניין והנוכחות של האנושות בחלל הולכת וגוברת. מתיירות חלל ועד לנחיתה על כוכבי לכת, האפשרויות שמציב החלל החיצון הן בלתי נגמרות. כך, גם בהיבט הבטחוני – החלל הוא מאפשר, ומהווה גם בעבור חיל-האוויר הישראלי מימד נוסף ובלתי נגמר להגנה ולשמירה על ביטחון המדינה.

שמו הרשמי של חיל-האוויר הוא "זרוע האוויר והחלל", מאז הצטרף לשם המימד הנוסף לפני כמעט 20 שנים. אז, בשנת 2005, נקבע על ידי מפקד החיל, אלוף (במיל') אליעזר שקדי כי ייעוד הזרוע הוא: "לפעול בתווך האווירי ובחלל להגנת מדינת ישראל, להשתלב בהרתעה מפני מלחמה ובהשגת מטרות המלחמה".

ההשקעה הוכיחה את עצמה, ובמהלך מלחמת "חרבות ברזל", גברה ההבנה במערכת הביטחון על ההכרחיות והנחיצות של החלל, והפוטנציאל המבצעי שבו. "כך גם הצורך הבלתי מתפשר להשקיע בו דרמטית, כדי להיות בפסגה העולמית ולהצליח לבצע את המשימות הבסיסיות שלנו, בטח בלחימה", אומר ראש מנהלת החלל, סא"ל נ'. "זו המשימה שלנו – להצליח להגן על מדינת ישראל מכל מרחק אפשרי".

"הלוויינות היא מאפשר מרכזי עבור המדינה, להגיע לכל מקום", מסביר סא"ל מ', ראש ענף הנדסה וחלל במטה הטכנולוגי. בחלל אין גבולות, וכך למשל בכל שעה וחצי משלימה תחנת החלל הבינלאומית הקפה שלמה מסביב לכדור הארץ. לוויינים נמצאים גם הם במסלול דומה, המייצר ייתרונות משמעותיים אותם לא ניתן להפיק מהקרקע. "אנו מעלים לחלל יכולות שהיינו רגילים לקבל ממימד היבשה או האוויר, והן מקבלות יתרונות משמעותיים – שרידות וסריקת שטח רחבה, בצורה גבוהה חשאית ואפשרות לפעול במקומות בהם אין מגבלות של עליונות אווירית וחציית גבולות", משלים אותו סא"ל נ'.

"מימד החלל צריך להיות חלק ממלחמה רב מימדית ולתמוך אותנו כיצורים שהולכים על הקרקע וצריכים לשמור על עצמנו בדברים הכי פשוטים", קובע סא"ל נ'. "לכן הראש שלנו לגמרי בחלל הרגליים בתת הקרקע". התוצרים המופקים בחלל מסייעים רבות במהלך הלחימה בסיוע לכוחות המתמרנים, בעזרת תקשורת ואיסוף מודיעין בזירות קרובות וגם רחוקות. לצד הפעילות היזומה, מרחב החלל מסייע גם רבות גם בהגנה.

בשנת 2024, בוצע היירוט הראשון אי פעם מחוץ לאטמוספירה, כשיורט טיל קרקע-קרקע ששוגר ע"י ארגון הטרור החות'י בתימן על ידי מערכת ההגנה האווירית "חץ". "זו הייתה הפעם הראשונה בעולם בה התבצע יירוט בחלל", קובע סא"ל מ'. "זה אירוע דרמטי, שאומר הרבה על היכולות הישראליות ועל ההסתכלות קדימה. האתגר שלנו זה כל הזמן לחבר את עצמנו למה שקורה בשאר מימדי הלחימה, ואת היתרונות שלנו למימד היבשתי ולחיים בביטחון על הקרקע".

גם "ועדת נגל", שבחנה את תקציב הביטחון במלחמה הנוכחית, קבעה כי "מדינת ישראל חייבת להשקיע באופן משמעותי יותר בתחום החלל ולהמשיך לבסס את עליונותה על ידי כניסה לתחומים חדשים כגון, ננו-לווינות ואיסוף מנגד בתחומים נוספים מעבר לעולמות החזותיים".

חיל-האוויר, כשמו, מתמקד בפעילות באוויר. האנשים הפועלים בפעילות כלי הטיס השונים מעבר לגבולות, מכירים כעת לראשונה דרך נוספת לחצות אותם המסייעת גם היא להמשך ההגנה על המדינה. "המימד שאנחנו דנים בו הוא לא יבשה לא אוויר ולא ים – הוא מימד חדש", אומר סא"ל מ'. "זו שפה שאנחנו לומדים כל יום, ועוסקים בלהטמיע אותה בחיל-האוויר. אנחנו משתפים את המידע גם במסגרת קורסים שאנחנו מעבירים לאנשים מכלל רחבי צה"ל".

"בהסתכלות על העשור הזה, אני יודע לבוא ולהגיד שבשנת 2030 העולם ייראה אחרת", קובע סא"ל נ', ראש מנהלת החלל. "זרוע האוויר והחלל תיראה אחרת. למדינת ישראל יש לויינים בודדים, ובעוד מספר שנים בודדות המספר יגדל. אלו פרויקטים שכבר מתרחשים, חלקם במסגרת שיתופי פעולה לאומיים ובינלאומיים ורבים מהם, צבועים למשימות חיל-האוויר".

במהלך השנים, פעלה מערכת הביטחון כולה רבות מעבר לאטמוספירה, ולפני קצת יותר משנה נפתחה בחיל מנהלת החלל במטרה למקם את חיל-האוויר כמוביל, יוצר ויוזם בזירה החללית. "אנחנו עומדים ביעדים שהצבנו. בסופו של דבר אנחנו לא נלחמים רק בחלל. אנשי המנהלת מגיעים מכל רחבי החיל, והחיבור המבצעי הזה הוא משמעותי מאוד בהיכרות הדרישה המבצעית והאפשרויות".

שיתוף הפעולה בעולם החלל הוא רחב מאוד, ומאחורי הקלעים מתבצע שילוב כוחות בין זרועי ובינלאומי עוצמתי. "זה הוא שיתוף פעולה שמבין לעומק את הצורך המבצעי של שותפינו, ובזכותו אנחנו יודעים להציע את הפתרונות הטכנולוגיים. זאת כמובן יחד עם כל השותפים במערכת הביטחון שעוסקים בזה כבר שנים", מספר סא"ל נ'. "זה מרגש ומאתגר מאוד", ממשיך ומשתף ראש מנהלת החלל. "אנחנו יוצרים יש מאין. זו אחריות כבדה מאוד על הכתפיים, לייצר את התשתית הנכונה בעולמות החלל הישראליים הבטחוניים, שאין לי ספק שימשיכו להתפתח. היכולת לייצר שיתוף פעולה אסטרטגי משרת את המטרה העליונה של כולם – להגן על מדינת ישראל".