דו-שיח מטלטל בין מנהיג איראן העליון לראש ממשלת ספרד לשעבר חושף את הכוונות האמיתיות של טהרן, כשחמינאי הודה בפה מלא כי מטרתו המרכזית היא "להשמיד את ישראל". הגילוי המדהים מופיע בספר חדש של עו"ד ערן חרמוני, "מאושוויץ ועד טהראן", החושף פרטים חסויים על תוכנית הגרעין האיראנית. חרמוני ששימש במשך שנים ארוכות כמזכ"ל מפלגת העבודה, התראיין לאריאל כהנא ב'ישראל היום' וסיפר על תהליך כתיבת הספר ועל הידיעות המרתקות אליהן נחשף במהלך העבודה עליו.
במהלך הריאיונות לקראת כתיבת הספר שוחח חרמוני עם בכירים ישראלים ואמריקנים רבים, בין היתר שוחח עם יאיר לפיד, אביגדור ליברמן, אהוד אולמרט, יובל שטייניץ, בני גנץ, יצחק בן ישראל ויעקב נגל. בארה"ב שוחח עם שר ההגנה האמריקני לשעבר ליאון פאנטה, עם היועץ לשעבר של הנשיא טראמפ לביטחון לאומי ג'ון בולטון, עם בכיר בממשלי ביידן ואובמה ריצ'רד נפיו, עם דניס רוס ועם עוד רבים.
"כשאתה קם בבוקר, על מה אתה חושב?"
בספר חושף חרמוני אירוע מפתיע וחריג עליו שמע מהמרואיינים שלו: "ראש ממשלת ספרד חוסה מריה אסנאר נחת בטהרן באוקטובר 2000 לפגישה עם המנהיג העליון של איראן, האייתוללה עלי חמינאי. אלה היו השבועות הראשונים של מה שמכונה 'האינתיפאדה השנייה'. אך בינתיים, באותו יום של 22 באוקטובר 2000, במרחק כ־1,500 ק"מ מירושלים, התקיימה בטהרן הפגישה בין אסנאר לחמינאי".
"פגישה בין מנהיג מערבי של מדינה החברה בנאט"ו לבין מנהיגה העליון של איראן היא אירוע נדיר למדי. לא לרבים ממנהיגי העולם החופשי התאפשר להתרשם באופן בלתי אמצעי מהאדם ששולט באיראן. הכתובת האמיתית ברפובליקה האסלאמית אינה לשכת הנשיאות, והיא גם לא בית הפרלמנט האיראני, המכונה 'מַג'לֶס שוּרא־יֶ אֶסלָאמי', אלא לשכת המנהיג העליון של המדינה".
"אסנאר נכנס לחדר שבו נקבע כי הפגישה תיערך, חדר רחב־ממדים ועמוס לעייפה בשטיחים פרסיים מרשימים, אך להפתעתו הוא לא ראה את חמינאי בסמוך לכורסאות המיועדות לישיבה – הוא הבחין בחמינאי עומד בצד החדר ומכין לעצמו תה. אסנאר ניגש ונעמד בסמוך אליו. משראה כי זה מבושש לדבר ועסוק בענייני הכנת כוס התה, החליט לפתוח ב'סמול טוק' כדי לשבור את הקרח".
"הוא פנה לחמינאי ושאל: 'אדוני, מהו סדר היום הלאומי של איראן?'. חמינאי לא השיב והמשיך לבחוש בכוס התה. אסנאר חשב בליבו שמא שאלתו לא היתה מובנת דייה, ושאל את חמינאי במילים פשוטות וישירות: 'אדוני, כשאתה קם בבוקר, מהו הדבר הראשון שאתה חושב עליו?'. בשלב זה, ותוך בחישת התה, השיב לו חמינאי במילים פשוטות: 'To eliminate Israel' – להשמיד את ישראל".
כשלי מודיעין חמורים
הספר חושף שישראל הופתעה פעם אחר פעם בהתקדמות תוכנית הגרעין האיראנית. "ב-2003, כשנחשפנו לתוכנית עימאד – בעצם לפרויקט הצבאי של תוכנית הגרעין – נדהמנו לגלות שמוחסן פחרי-זאדה ומדענים נוספים הגיעו לשלב של יציקת אורניום מתכתי," מספרת מרואיינת ששירתה במודיעין הישראלי.
"וב-2007 בפורדו, כשגילו את האתר, זו הייתה תדהמה. אלה שני אירועים שזעזעו את קהילת המודיעין," היא מוסיפה. חרמוני מזהיר: "הכלל הראשון שכל אחד צריך להביא בחשבון הוא שלעולם אינך יודע שאינך יודע. וחווינו את זה על בשרנו בצורה הכואבת ביותר ב-7 באוקטובר."
החמצות היסטוריות
לדברי חרמוני, ישראל החמיצה מספר חלונות הזדמנויות לפעול נגד תוכנית הגרעין האיראנית. "היה חלון הזדמנויות לפעולה בשנים 2010-2012," הוא מסביר. חלון נוסף היה אחרי יציאת טראמפ מהסכם הגרעין ב-2018.
"גורם ישראלי בכיר לשעבר שהכיר טוב-טוב מה קורה בחדרי חדרים אמר שהוא יודע שאם ישראל הייתה פועלת – טראמפ היה מברך על זה," חושף חרמוני. "והדברים האלה נאמרו לי גם על ידי גורמים אמריקנים שעבדו עם טראמפ באותה תקופה."
טראמפ וסיכויי ההסכם
בראיון עם NBC ציין הנשיא האמריקני דונלד טראמפ כי הוא מעוניין ב"פירוק מוחלט" של תוכנית הגרעין האיראנית, אך הוסיף כי הוא "פתוח לשמוע" על אפשרות שאיראן תשמר יכולות גרעין אזרחיות – עמדה שהכזיבה גורמים ישראליים.
"אם ארה"ב יכולה להגיע להסכם עם האיראנים שמפרק לחלוטין את תשתית הגרעין – מה טוב," אומר חרמוני. "ההערכה שלי היא שזה לא קיים, כי המשטר לא יסכים לזה. אם זה יסתיים ב-JCPOA משודרג – זה יהיה פספוס הזדמנות היסטורי, ובאמת בכייה לדורות."
האם ישראל יכולה לפעול לבד?
בניגוד לטענות שרק לארה"ב יש יכולת לפגוע משמעותית בתוכנית הגרעין האיראנית, חרמוני מעריך שגם לישראל יש יכולת כזו. "ההערכה המושכלת היא שמדינת ישראל יכולה להביא לעיכוב של פרק זמן מסוים בתוכנית, שנה עד שנה וחצי," הוא אומר.
"אם אין הסכם, או שטראמפ מגיע להסכם גרוע – אני מעריך שאין מנוס מפעולה כוחנית," מסכם חרמוני. "עם המשטר האיראני הזה אין דו-קיום לטווח ארוך. הוא חרט בבסיס האידיאולוגי שלו את הנושא של השמדת ישראל."
חרמוני מתייחס לאמירה של ראש המל"ל הנוכחי צחי הנגבי שטען בספר שישראל יכולה לפגוע בגרעין האיראני באופן רציני.
"נכון. אבל השאלה הנשאלת היא מה קורה ביום שאחרי ההתקפה. בני גנץ קורא לזה 'המערכה המאוחרת'".
לדבריו: "יש אפשרות שהצד השני ינסה לבנות מחדש – אבל אלה האותיות הקטנות. נכנסתי אליהן, וחשוב להכיר אותן. אבל בוא נזכור את האותיות הגדולות: למדינת ישראל אסור בתכלית האיסור לחיות ולקבל סיטואציה של איראן עם נשק גרעיני. זה דבר שלא יכול לקרות. אם ארה"ב יכולה להגיע להסכם עם האיראנים שמפרק לחלוטין את תשתית הגרעין – מה טוב. ההערכה שלי היא שזה לא קיים, כי המשטר לא יסכים לזה. אם זה יסתיים ב־JCPOA משודרג – זה יהיה פספוס הזדמנות היסטורי, ובאמת בכייה לדורות".
חרמוני נשאל ע"י אריאל כהנא מה לעמדתו צריכה ישראל לעשות במידה וארה"ב לא מגיעה להסכם עם איראן או שנחתם הסכם גרוע ומשיב: "אז אני מעריך שאין מנוס מפעולה כוחנית. יכול להיות שלאחריה תבוא דיפלומטיה, אבל עם המשטר האיראני הזה אין דו־קיום לטווח ארוך. צריך להבין את זה. הוא חרט בבסיס האידיאולוגי שלו את הנושא של השמדת ישראל, של יצוא המהפכה ושל מאבק במערב כולו. אלה דברים אמיתיים בתפיסות שלהם. או כפי שאמר לי הסנאטור ג'ו ליברמן, שהספקתי לדבר איתו לפני שנפטר: 'מזווית אמריקנית, הסכנה שאיראן תשתמש בגרעין נגד ארה"ב גדולה יותר מאשר אם סין או רוסיה יעשו את זה'".
