סנקציות מטורפות על החרדים: הדרישות הלא הגיוניות של יולי אדלשטיין

בכירים בקואליציה מאשימים את יו"ר ועדת חוץ וביטחון, ח"כ יולי אדלשטיין, כי דרישותיו החריגות במסגרת הדיונים על חוק הגיוס – הן שהובילו לסיום השיחות ולפיצוץ המגעים. לדבריהם, מדובר בדרישות שלא ניתן לעמוד בהן, גם כשהיעדים כמעט מושגים במלואם., כך מדווח מוטי קסטל.

שתי הדרישות המרכזיות של אדלשטיין שגרמו למשבר:

1. הטלת סנקציות אישיות חמורות – גם כשיש עמידה ביעדים.

2. שלילה מלאה של תקציב הישיבות – גם כשעמדו ב-94% מהיעד.

לדברי גורם בכיר בקואליציה: "הצד החרדי עשה כברת דרך עצומה, הסכים למתווה מרחיק לכת – אפילו למתווה גלנט – ואדלשטיין בחר להחמיר אף יותר, עד לפיצוץ. הוא הוביל לכך בעיניים פקוחות", אמר.

על פי אותם גורמים, אדלשטיין יחד עם היועצת המשפטית של ועדת חוץ וביטחון ניסו להוביל מהלך של חקיקה דרקונית חסרת תקדים, שכוללת פגיעה בזכויות אזרח בסיסיות – גם כאשר הציבור החרדי עומד כמעט במלוא הדרישות.

כך למשל, הדרישות כללו בין היתר: שלילת נקודות זיכוי במס לאישה עובדת, שלילת הטבות דיור, מניעת הנחה במס רכישה, שלילת רישיון נהיגה, עיכוב יציאה מהארץ, ועוד. "חוץ מלשלול את זכות הבחירה – הכל נכנס. גם כשעומדים ביעד, מענישים כאילו כשלו. זה לא חוק, זו נקמה", אמר הגורם.

לפי ההצעה של הקואליציה, הוצע מדרג סנקציות מוסדיות בהתאם לעמידה ביעדים – כך שאם עמדו ב-90% מהיעד, יקוצצו 20% מהתקציב; אם ב-80%, יקוצצו 40% וכן הלאה.

אדלשטיין, לעומת זאת, דרש סנקציה של 100% קיצוץ – גם אם הושג 94% מהיעד, מה שנחשב בעיני רבים ל"הצלחה היסטורית". “הגענו ל-94% מהיעד – כלומר כ-10,000 חיילים חרדים בתוך שנתיים – ועדיין הוא דורש קיצוץ מלא. ממתי 94 במבחן זו תוצאה של כישלון?", תהה אותו גורם.

גורמים בקואליציה מזהירים שמדובר בהחמצה היסטורית. "אם לא הצלחנו עכשיו, בזמן מלחמה, כשהציבור החרדי כבר הסכים ללכת כברת דרך – כנראה שלא נצליח לעולם. נגרום לכך שגם המתונים יהפכו לקיצוניים".

הדעות חלוקות באשר למניעיו של אדלשטיין. יש מי שטוען כי מדובר במהלך פוליטי מודע – ניסיון להיחשב כמנהיג שהפיל את נתניהו וסיכל את "חוק ההשתמטות", בעוד אחרים סבורים כי מדובר במהלך אישי של סוף דרך, בניסיון לצבור נקודות בקרב ציבור מסוים.

דוברו של ח"כ אדלשטיין השיב לביקורת בחריפות: "אם הדרישה שלי לשוויון בנטל, במיוחד כאשר האחים שלי נופלים, המשפחות קורסות, והעם במצוקה – נחשבת ל'נקמנות אישית' – אז אני בעד נקמה. זו לא שאלה של פוליטיקה, זו שאלה של צדק".

גורם בכיר בקואליציה אומר כי גם ב"דגל התורה" וגם בש"ס לא ממהרים ללכת לבחירות עכשיו. ההערכה שלו: הבחירות יתקיימו בסביבות אפריל-מאי 2026 – מוקדם בכחצי שנה מהמועד המקורי. "צריך להיות ממש חסר אחריות כדי להפיל ממשלה כזו בזמן מלחמה, כשאיראן עוד על הפרק, כשחמאס לא הוכרע – וכשהמהלכים המשפטיים עדיין לא הושלמו. מדובר בפגיעה באינטרס הלאומי והציבורי של כלל אזרחי ישראל".