בישראל קוראים למדינות אירופה החברות בהסכם הגרעין עם איראן להפעיל מיד את מנגנון ה-SnapBack על איראן. זאת לנוכח ההחלטה של איראן לנתק כל קשר עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. לאחר שבהחלטה שעברה בפרלמנט האיראני והבוקר (רביעי) קיבלה אישור בדמות צו נשיאותי עליו חתם נשיא איראן המאשר בפועל את ניתוק הקשרים עם סבא"א.
בעקבות כך קרא שר החוץ גדעון סער למעצמות אירופה להפעיל את המנגנון: "עכשיו זה הזמן להפעיל את הסנאפבק!
אני קורא למדינות ה-E3 – גרמניה, בריטניה וצרפת להחזיר לתוקף את כל הסנקציות נגד איראן".
סער הוסיף: "איראן פרסמה זה עתה הודעה שערורייתית על הפסקת שיתוף הפעולה בינה לבין סבא"א (הסוכנות הבינ"ל לאנרגיה אטומית). זו התנערות מוחלטת מכל מחויבויותיה הגרעיניות הבינ"ל. לאחר פעולת ישראל וארה"ב – הקהילה הבינלאומית חייבת לפעול כעת ובנחרצות בכל הכלים העומדים לרשותה לעצור את תוכנית הגרעין האירנית".
הפעלת המנגנון של הסנקציות העולמיות על איראן מתאפשרת לאור העובדה שטכנית איראן עדיין חתומה על הסכם גרעין עם מדינות אירופה. במסגרת ההסכם שנחתם בשנת 2015 נקבע סעיף מיוחד המאפשר להטיל על איראן סנקציות קשות במקרה שתפר את תנאי ההסכם.
ארה"ב פרשה מההסכם בשנת 2018 בהחלטת הנשיא טראמפ בקדנציה הקודמת שלו. טראמפ חידש אז את הסנקציות על איראן אולם עם כניסת ביידן לבית הלבן הוא ביטל את מרבית העיצומים על איראן. בחודשים האחרונים, לאחר כניסתו בשנית לבית הלבן, הורה טראמפ על חידוש הסנקציות ואף החריף אותן ל"מדיניות לחץ מקסימלי" על איראן.
אלו סנקציות יחול על איראן עם הפעלת מנגנון ה-SnapBack
משמעות ההחלטה שמונחת כעת לפתחן של מעצמות אירופה גרמניה, צרפת ובריטניה, האם להפעיל את מנגנון ה-SnapBack על איראן היא דרמטית. מדובר בסעיף שנכלל בהסכם הגרעין שהוביל אובמה בשנת 2015 ממנו פרשה ארה"ב ב-2018 אולם מדינות ה-E-3 האירופאיות עדיין חברות בו.
ביכולתן של מעצמות אירופה לחדש בבת אחת את כל חבילת הסנקציות על איראן. מדובר בהחלטה שמפעילה אוטומטית את כל מנגנון הסנקציות על איראן במקרה שהתקבלה ידיעה על הפרת ההסכם מצד טהרן. הפעלת הסנאפ-בק אינה דורשת הצבעה במועצת הביטחון של האו"ם והוא נחשב לכלי משמעותי שמאיים מאוד על איראן ועשוי להביא לקריסת הכלכלה האיראנית.
החזרת הסנקציות על איראן תגרום לצעדים המעשיים הבאים:
- אמברגו נשק כללי.
- איסור על פיתוח וייצור של טילים בליסטיים.
- איסור על מכירה או העברה של רכיבים וידע לצורך פיתוח יכולות בליסטיות.
- איסור על מכירה או העברה של רכיבים, ציוד, חומרים וידע שעשויים לסייע בפיתוח העשרת אורניום.
- הקפאה עולמית של כספים, נכסים ומשאבים כלכליים.
- איסור על מכירה או העברה של נשק, טילים, ארטילריה, רכבי צבא, משוריינים, מטוסים, מסוקים וספינות.
- הגבלות תנועה על אנשי המשטר בטהרן: איסור כניסה ומעבר בינלאומית של בכירים איראניים.
- סמכות לבדיקת כל המטען המוכנס והיוצא לאיראן בדרך הים או האוויר על מנת לאכוף אי הכנסת סחורות אסורות.
- איסור על תדלוק או אספקת כל שירות לכלי שיט איראניים אם יש חשד שהם נושאים דברים שנאסרו במסגרת הסנקציות.
- איסור על מתן שירותי פיננסים כולל ביטוחים, העברות כספים לפעולות שעלולות לסייע לאיראן בפיתוח גרעין.
- איסור על פתיחת נציגות בנקאית או חברות מסחריות שמייצגות אינטרסים איראניים.
למה חשוב להפעיל את הסנקציות על איראן מהר ככל הניתן
מדינות כידוע פועלות לאט, בירוקרטיה מעכבת כל הליך או החלטה חשובים ככל שיהיו. לא תמיד ניתן יהיה לפעיל את מנגנון הסנאפ-בק על איראן, למנגנון הסנקציות יש תאריך תפוגה והוא קרוב!
תוקף המנגנון שיכול להטיל על איראן שורת סנקציות חמורות בצורה אוטומטית ומהירה תלוי בהמשך קיומו של הסכם גרעין בין איראן למעצמות אירופה. ההסכם ממנו פרשה ארה"ב בשנת 2018 נותר כעת עם בריטניה גרמניה וצרפת שיכולות כל אחת מהן להודיע כי איראן אינה עומדת עוד בתנאי ההסכם ולהפעיל את מנגנון הסנקציות המקיפות.
אף מדינה אינה יכולה להטיל ווטו על ההחלטה של אחת החברות בהסכם להפעיל את מנגנון הסנקציות, כך נבנה ההסכם כדי להפוך את האיום לבר מימוש. אולם ההסכם שהוביל אובמה בשנת 2015 צפוי לפוג במהלך חודש אוקטובר הקרוב. אם עד למועד פקיעתו לא יופעל המנגנון האפשרות להטיל סנקציות על איראן בצורה רחבה ומשמעותית תפגע משמעותית ותהפוך למשימה קשה ביותר.
