כבר לא: מדינות שרצו להכניס חיילים לעזה מבינות את הברוך

על‑פי דיווח שפורסם בניו יורק טיימס, מדינות שונות שהביעו נכונות עקרונית לשלוח חיילים לרצועת עזה – בגיבוי של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ – מביעות כעת חששות משמעותיים ואינן מוכנות בשלב זה להשתתף במאמץ.

הדיווח מציין כי הגורמים המרכזיים לחשש הם: חוסר בהירות מהותי לגבי המנדט המדויק של הכוח, והעובדה שארגון חמאס טרם פורק מנשקו וממשיך לפעול ולחזות באזורים נרחבים ברצועה.מדינות שהביעו בעבר נכונות לשליחת כוח שמירת שלום – כיום מהססות.החיילים המיועדים עשויים להידרש לפעולה בתוך אזורים עירוניים צפופים ברצועת עזה, בסיכון גבוה – במיוחד לאור הרשת של מנהרות התת‑קרקעיות של חמאס.

דיפלומטים ממדינות המעורבות מציינים כי “לא ברור אם מדובר בשמירה או בלחימה”, ולכן הם נמנעים מלשלוח כוחות בשלב זה. אף מדינה טרם אישרה באופן סופי את פריסת הכוח.

גורמים בצד הבינלאומי תיארו כי פריסה בתוך מרכזי ערים ברצועה – במיוחד כאשר חמאס שולט ברובה מהם – מקשה על הערכת סיכון ומעלה חשש גבוה ללכידות או התקפות מצד המנהרות והמערכת התת־קרקעית. “מדינה לא רוצה חיילים שלה ייחשבו חלק ממאמץ ישראלי ויתחילו להילחם בשטח חמאס”, נכתב בדיווח.

התוכנית של טראמפ כוללת אשרור של כוח שמירת שלום שמורכב ממדינות מחוץ לאזור, תחת מנדט בינלאומי שיפעל ברצועת עזה, בכפוף להתחייבות שהחמאס יפורק מנשקו. אך כעת נראה כי התשתית המדינית והלוגיסטית אינה בשליטה. המקור מדווח על עיכובים בהליך קבלת ההחלטות, בקבלת מנדט ברור ובמדינות שמתכוננות לפריסה – כולם מצביעים על מצב קיפאון

הצד הישראלי ציפה לפריסה שתסייע בהפחתת העומס הביטחוני ובמתן מענה לרצועה לאחר הלחימה. אולם לפי הדיווח – המדינות הפוטנציאליות לפריסה מתבלטות כבלתי־רציניות כרגע. החשש הוא כי בעיכוב זה ייווצר חלל בטחוני ברצועה או שהטיפול יתעכב – מה שעלול להשפיע גם על התוכניות לשיקום אזורי ולניהול חירום.